שו"ת מהר"ש אלפנדרי יח

ויש לישב ומ"ש הר' א"ר יש לו ע"מ לסמוך ויש לעמוד במ"ש הרמב"ן דאם קיצר דיצא ושכן נר' בפרק כ"מ אי ס"ל גם כן דגם מ"ש לחתום אינו רשאי שלא לחתום דאינו רשאי אמרו אבל אם חתם יצא ויש לצדד בזה לעת הפנאי ונר' להביא סמך לסברא הלזו דס"ל דאינו רשאי דקאמר מתני' דהוי לכתחי' ממ"ש בירוש' והבאתיו לעי' דקאמר והמאריך דהוי מגינה ולא קאמר דלא יצי"ח דאלמא מתני' לכתחי' קאמר

וראיתי להטור בסי' קפ"ז שכת' וז"ל וכשם שאין לפחות כך אין להוסיף וחותם על הארץ ועה"מ והחותם ברוך מנחיל ארצות הר"ז מגונה וכל מי שמשנה המט' או שלא הזכיר מה שחייבו חז"ל לא יצי"ח כת' הרי' ז"ל מסופקני מהא דאמר לא יצי"ח אי לעיכובא קאמר או למצוה והדעת נוטה דלמצוה קאמר ונ"ל כיון דבה"מ דאו' לעכובא קאמר עכ"ל ע' חי' הריטב"א סוכה דכ"ח עמ"ש א"כ היות נוהג לא קיימת וכו' וז"ל ל"ד אלא דלא קיים כראוי וכרצון ח' ודכוותא כל שלא אמר ג' דברים בפסח לא יצא י"ח ע"כ. ויש לעמוד בדברים אלו טובא חדא במ"ש דכל שמשנה המט' דלא יצי"ח דמנ"ל הא דנר' דסברה הלזו היא סברת ר"י וכל הפו' פ' כר"מ וגם הטור גופיה שם באותו סי' פ' כן דאף במקום ברכת הזן בירך בריך רחמנא דיצא ותו דלפי מאי דס"ל דהמשנה ממט' שט"ח דלא יצי"ח א"כ מאי קא מספקא ליה תו להר' ר"י אי לעיכובא קאמר אי"ל ושהדע' נוטה דלמצוה קאמר דמאחר שבפי' אתמר דלא יצי"ח היכי יתכן לומר דלמצוה קאמר ומי הכניסו בס' זה וכמו כן ק' ע"ד הטור שהכריח דבה"מ דהוי דאו' ודאי דהוי לעכובא דמשמע דאי לא הוי דאו' היה אפ' לימר דלא יצי"ח דקאמר היינו למצוה והן זה מן התימה לפי ענ"ד

והנה לקושיא קמיתא נוכל לומר דלא מיירי הכא הטור בשינה בנוסח הברכה כגון שהזכיר ענין מה שהיא אלא שקצרה דבההוא הרי הטור גופיה פ' שם דיצא י"ח אלא הטור מיירי להיכא דשינה בנוסח החתי' דכת' הטור דהוי מגונה וגם היכא שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורה ומ"ה הרב"י שם לא הראה לנו כ"א הש"ס דפ' ג' שאכלו אלא דאכתי ק"ל דמנ"ל להטור דמשום שאמרו בש"ס דבחותם ברוך מנחיל ארצות דהוי מגונה דמה"ט לא יצי"ח דנר' דאדרבא קאי לישנא דמגונה דמשמע דיוצ"ח והכי מתבאר מד' הרמב"ם בפ"ב מה' ק"ש ה' ח' ע"ש והנה ראיתי להרב"ח שציין לש"ס דפ' כ"מ וכת' ונר' דר"ל דמשנה ענין עקר המטבע שעליה נתקנה הברכה כגון ברכת הזן משנה אותה לברכת הארץ וכו' אבל כשהזכיר מה שחיובו חכמים וגם אינו משנה לענין אחר יצא וראיה ברורה מבנימין רעיא כרך ריפתא וכו' עכ"ל וע' במ"ש במאמ"ר ובס' מחצית השקל בסי' זה

והנה עפי"ד הב"ח א"ש ד' הטור במ"ש דאם שינה דלא יצי"ח אכן יגדל התימה דא"כ מה מקום יש לספק עוד דכיון דהטור מיירי שלא חתם חתי' שתקנו חז"ל פשי' דהו"ל כלא חתם כלל אבל לפי מאי דכתי' דיש סוברין דמאי דתנן לחתום א"ר שלא לחתום דבדיעבד יצא יש לישב דס"ל לרבי' יחיאל כן ומה"ט ס"ל דגם במ"ש דאם לא הזכיר דלא יצי"ח היינו דומיא דמתני' דלחתום א"ר שלא לחתום דבדיעבד וצא והגם דבפי' אתמר בש"ס דלא יצי"ח לא נפלאת היא וכבר אשכחן כה"ג וכמ"ש הר"ן בפ' ערבי פסחים על מתני' דכל מי שלא אמר ג"ד אלו בפסח דלא יצי"ח וכ"כ הרמב"ן במלחמות פ"ק דברכות והטור ס' סי' ס"ג ונמצא לפי"ז דאף אי לא חתם דאיכא דס"ל ליצא י"ח בדיעבד ועדיין צריך אני להתיישב בדבר

, א"כ נמצא דאם קיצר והוסיף בנוסח ברכות דתפי' י"ח דשפיר יצי"ח מתלת טעמי חדא דאיכא סוברין דס"ל דמתני' דקאמר במקום שאמרו להאריך א"ר לקצר דלא הוי כ"א לכתחילה