שו"ת מהר"ש אלפנדרי קפז

ותמהני על החק"ל שם דלא הזכיר דבריו ועכ"פ נר' דאף למאי דכתיבנא דיש לפקפק בזה דלא הוי גזל ואין מוציאין מידו מ"מ הא איכא כמה מגדולי הפוס' שה"ד החק"ל שם דס"ל דהוי גזל ומוציאין מידו וכ"ן שהיא דעת מהר"ם בס' מ"ש שם, והנה מקום אתי להביא עוד פוס' אחרים דס"ל כן וגם שיש לצרף עוד ס' הגאונים הראשונים דס"ל דהו"ל כר"ה דאפי' אבר מבואה דנפשיה מצי לעכב משום דפסיק לחיותיה ולא מצי למימר את עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי וכדכתיבנא לעיל

וכיון שכן שאלו האנשים ממקומות הללו פרנסתם מאלו הקופות שדרכם תמיד לשלוח לידם דוקא ולא למקו"א ועיניהם צופיות מתי יבא לידם להחיות את נפשם ומלבד שקבלו ע"ע הנודרים וגם שכן גזרת הרבנים די בכל אתר ואתר לבל ישנו כ"א שישלחו לאתר דמארי ביתא דוקא אין ספק דעדיף ממצודת דגים שאמרו בגמ' הטעם דייהבי סיארא ואם יבקשו שמכאן ואילך שישנו למקום אחר אף שהוא לעניים הנצרכים יש לחוש דהוי גזל נמי

ועוד שכבר כתבו כל הפוס' דאפי' לדברי הפוס' כר"ה בריה דר"י ה"ד לפתוח מבני המבוי גם הוא חנות אחר אבל לדחות אותו ואפי' להשתתף עמו הא ודאי דמצי מעכב וכמ"ש הרפ"מ ח"א סי' ט"ל ובח"ב סי' קכ"ב ומהר"י אדרבי סי' ש"ץ ומהרשד"ם סי' שנ"ד ומהר"א ן' שנגי בס' דת ודין סי' ה' וה"ד בני אברהם מיוחס בח"מ סי' ל"ב וכ"כ הרב נחלה ליאושוע בסי' כ"ט וכ"כ השארית יוסף שם ומ"כ סי' ז"ך, וגדולה מזאת כתב מור"ם בתשו' הנ"ל דאפי' לפתוח חנות אחר באיפן דמטי ליה פסידא דליכא טענה לומר מי שבא אצלך דליכא שים פסידא דגם לר"ה בריה דר"י מצי מעכב כיון דבפתירת חנות הוא גורם למעט הריוח שלו, ועי' ג"כ להרב מהראנ"ח בח"ב סי' ע' דמביאר בדבריו דאפי' כשאינו מסלקו אלא דמגיע לו נזק באיזה חלק היי כדוחה אותו לגמרי ושכן מתבאר מתשו' התה"ד עש"ד

ואת זה אניד דהגיע לידי ס' שער שלמה לאחד מרבני ארגיל ושם בסי' ק"ל הביא מעשה דבשנת תקפ"ד רצו ק"ק אשכנזים מא"י לשלוח גם הם שלוחים לחו"ל לקבץ כמו שנוהגים ק"ק ספרדים וכאשר שמעו ק"ק הספרדים שלחו אגרת בכל תיקף בלטותא ושמתא וכל אלות הברית לבל יתנו שים פרוטה לשליח כולל אשכנזי, ונ"ע כי חששו שמא בא זה ואיבד את זה, וכתב הר' דהדין עמהם ממ"ש מור"ם חו"מ בדין מערופייא דאפי' להחולקים לא התירו אלא בנכסי כותי דהפקר אבל בנ"ד שהספרדים היו מוחזקים עם בני הגולה שבספרד משנים קדמוניות והוי ממש דומיא דמערופייא ואלו באים ליקח המערופייא שלהם ואעפ"י שאינם לוקחים כלה מ"מ מחסרים הם מעט מקצת חיותם מ"ל קטלא כולה מ"ל קטלא פלגא ונכסי ישראל אינם הפקר ולכ"ע הוו דינא דיכולים לעכב וכו' יעיש"ד

ואם באותו נדון כתב כן דהדין עם חו"ר הספרדים לבא ככל אלות הברית לעכבם שלא יתנו לעדת האשכנזים אעפ"י שהם שואלים בפי' נדבה לעצמם כתב דל"ד לפתיחת חנות דהכא במה ששואלים גורמים נזק עי"ז במה שהיו נוהגים להרויח מקודם כ"ש הכא דריצים לבטל שלא יזכו בקופות כמו מקודם במה שזכו בהם מכמה מאות שנה שקבלו עליהם ועל זרעם וע"י גזרת הרבנים לקדושים אשר בארץ החיים דודאי עדיף טובא בכמה מיני ק"ו והוא פשוט וברור, וע"ע בפ"ת בסי' קנ"ו מ"ש בשם תשו' רבני אשכנז על דין זו דמטרופייא, וגם הלום ראיתי להרב ירך אברהם ח"מ ח"ב סי' מ"ד שעמד בענין ועמד ג"כ על דבר הפ"מ והר' או"ג וגם במה שי"ל על תשו' הרשב"א ולאפס פנאי איני יכול להאריך עוד הדיבור בפרט זה ודי במ"ש: