שו"ת מהר"ש אלפנדרי קפה

שיורדין לחייו לפסוק מזונותיו שמושיבים אומנים אחרים סמוך לו שיעשו אומנותו ע"ש, הרי מפורש איסורו שלא הותר לעשות כ"א לקנוס למי שהוא רע, ומכאן תשו' למ"ש הרב חוות יאיר בסי' מ"ב דדבריו תמוהים ע"ש והוא היפך כל הפוס' וה"ה כמבואר שא"צ להאריך בזה דודאי הדבר ברור דהיורד לאומנות חבירו רשע מקרי וכ"כ המ"ש ואביא דבריו לקמן

וכיון שכן אפש"ל דהרי"ף והרמב"ם הם מפרשים לההיא דמצודת דגים דהוא דרך אקראי דוקא וא"צ לאוקמי בשאימנותו בכך דמה הוצרכו לאוקמי בהכי הוא לשי' ר"ת דבמציאה ליתא להאי איסורא וכדמוכח בדברי הראשונים דלשי' רש"י ודעי' בלא"ה את"ש, ומה שנתקשה בזה מהרש"ך בח"א סי' נ"א י"ל דהם מפרשים דמ"ש דמרחיקין מצודת הדג היינו לענין שכופין אותו לסלק משם המצודת הדג, ומה שהביא הש"ס ראיה מכאן לר"ה דבר מבואר דמצי מעכב היינו נמי כה"ג לכוף שיסלק הריחיים וכדכתב הרב משפטי שמואל בסי' ק"ב כן בפשיטות בפי' ר"ה דהא דקאמר ר"ל דמוציאין אותו דוקא וגם שהרב שם מפרש דבמצודת הדג חייב לכלם וכשיטת כל הפוס' היינו עפ"י מ"ש הראשונים לשי' ר"ת, אמנם לשי' רש"י והרי"ף והרמב"ם ההיא דמרחיקין משום עהמ"ב הוא ולעכב עליו שיסלק המצודה דוקא ולא לענין תשלומין וע"ע בתשו' הרב המג"ן שהובא באדמ"ק שם בסי' ע' מ"ש ובחק"ל יו"ד שם ולכן לא הוצרכו להביא זה מכיון דכבר הביאו דין עהמ"ב וכמ"ש הרשד"ם דאפילו משום עני המהפך בחררה גוערין ומוחין בידו

ולפי"ז נוכל לומר דאף שהוא אומנותו בכך ס"ל דמוציאין נמי מה שהזיקו וכדברי גדולי הפוס' כן ולא כת' דהרי"ף והרמב"ם חולקים בזה, והחק"ל שם הגם שבראשית דבריו כתב דאין ספק מהרי"ף והרמב"ם מוציא מידי ודאן של הראשונים שוב אח"כ כשבא לפקפק ע"ד גדולי הפוס' נסתייע ג"כ ממה שהשמיטוהו. ולע"ד י"ל ע"ד דכמה פעמים כתבו גדולי המפ' דאף דהרי"ף השמיטה לא מפני דס"ל דאינה הלכה רק דקיצר מפני דאינו מצוי כ"כ כדכתב מרן ב"י ביו"ד סי' קצ"ו ע"ד הרשב"א שכתב דהגאונים והרי"ף השמיטיהו מפני שהוא דוקא לטהרות והשיב הר' דאין ראיה מזה דכמה דינים בה' נדה השמיט אעפ"י שודאי הל' הם רק מפני שאינו מצוי כ"כ עש"ד וגם הרשב"א לא יחלוק ע"ז דבעלמא י"ל כן רק שם הוא דסל"ה וזה מוכרח שהרי דברי הרשב"א הם ג"כ דברי הרמב"ן בחי' והוא גופיה כ"כ בס' הזכות על יבמות דכ"ג מהס' וז"ל במה שנשמט מן ההל' בענין ניקב הגיד ונחתך הגיד ומלא חוט ע"פ כילו וכו' ואלו מן הדברים שאינם מצויים ונהג בהם רבינו לקצר בהם עכ"ל גם הר"מ בפי"ב מה' נ"מ ה"ה כת' דאין ראיה מדברי הרי"ף ז"ל שהרי השמיט הרבה הל' פסוקות מענינים אלו לפי שאינם מצויות וזו אחת מהן ע"כ. וזמנין שגם הרמב"ם נמשך אחריו ונהג כן עמ"ש הר"ן בפ' ראוהו ב"ד ובדברי האחרו' בזה ובמ"ש מר"ן בכ"מ פ"ד מה' רוצח היו"ד ולהרמ"ל פ"ט מהל' שאר אבות הטומאה ה"ה ואכמ"ל. אלא שראיתי להחק"ל שם ביו"ד שהרבה להשיב ע"ד והצ"ע לדברי הרבנים דסברו דמוציאין ממנו ושלפי"ד ר"ע היא חלוק וס"ל דמרחיקין לכתחי' דוקא ואף שאומנותו בכך ע"ש, ועם שלע"ד יש להשיב ע"ד ולהחזיק דברו גדולי הפוס' המפורסמים לעת הפנאי, וגם י"ל ע"ד החק"ל שם דלא הזכיר ס' הגאון הנ"ל דס"ל דהל' כר"ה דמצי מעכב מ"מ מידי פקפוק לא יצאנו ובשגם מדברי תשובת הרשב"א שהביא שם נראה דבאומנות חבירו אין מוציאין מט"א אף דבמצודת הדג מוציאין ולא כמ"ש החק"ל דהרשב"א קאמר שם דגם במצודת הדג ס"ל דמרחיקין דוקא ואין מוציאין ע"ש, והרי לך תשו' הרשב"א חשובה בכל כי הא אין ב"ד מוציאין מידו שהעכו"ם בעל המלאכה נתן לו מדעתי אבל מסתברא שמוחין בידו ואעפ"י