שו"ת מהר"ש אלפנדרי יז

לפי' מה שנר' מד' הרב"י והרב"ח הוא דהא נמי מידי פלוגתא לא נפקא דמפשטיות הש"ס והעור נר' דגם בכה"ג יצי"ח והנה לעי' כתבתי דנר' דשיטה זו אזלא כפי מ"ש ר"ת בפי' דמתני' אמנם נר' דהם ל"מ דיש לומר דגם לפר"ת אם לא חתם דאינו יצא י"ח דע"כ לא קאמר דמתני' דקתני מקום שאמרו וכו' דלא מיירי בכל הברכות אלא באותן השניות בתוס' כ"א דוקא בפי' במקום שאמרו וכו' אבל במאי דקתני לחתום אינו רשאי שלא לחתום גם לפירושו מתני' מיירי לכל מין הברכות וא"כ ק' למאן דס"ל דההוא עובדא דבנימין רעיא דיוצא משום ברכת הזן הוא אף דלא חתים דמהיכא תיתי לומר כן וראיתי להר' רבי' יונה שם בפ"ק דהביא לד' ר"ת שאם ירצה יאריך וכו' וז"ל ובמקום שאמרו וכו' אינו חוזר לראש אלא מילתא באפי נפשה הוא שהברכות שהן ארוכות כגון קידוש והבדלה אין לה לקצר ממט' שלהן כלום ומקום שאמרו לקצר כגון ברכות בפה"ג וכיוצא בה אין לו להאריך בהם מ"ש אח"ך לחתום אינו רשאי שלא לחתום הוא פי' מ"ש תחי' מקום שאמרו להאריך א"ר לקצר ור"ל ברכה שהיא ארוכא וצריכה חתי' א"ר לקצר כלל מהמטבע כלה מפני דאם יקצר לא יצטרך לחתום בה ואינו רשאי שיעשה אותו בענין שלא לחתום וברכה שהיא קצרה ואין לו לחתום בה אינו רשאי הוא להאריך במטבע ולהוסיף אח"כ שא"כ יצטרך לחתום ומקום שאמרו שלא לחתום אר"ל

וכה"ג כת' הר' בצלאל בשיטתו לברכות הנ"מ שם בפ"ק שאחר שהביא שם מה שהק' ר"ת עפרש"י כת' וז"ל וע"כ פי' הוא ז"ל דאחת ארוכה ואחת קצרה ר"ל שאם ירצה יאריך בהם ואם ורצה וקצר בהם ואחת ארוכה כלומר בין ארוכה בין קצרה ודומה לזה מאי דאמרי אחת בתולות ואחת בעולות כלומר בין בתולות בין בעולות ומה שאמרו מקום שאמרו להאריך א"ר לקצר אינו חוזר לראש אלא מלתא באפי נפשה היא שהברכות שהן ארוכות כגון קדוש והבדלה אין לו לקצר ממט' שלהם כלום ומקום שאמרו לקצר כגון ברכת בפה"ג וברכת הפירות והמצות אין לו להאריך בהם ומה שאמרו אחרי כן לחתום א"ר שלא לחתום הוא פי' מה שאמרו תחי' מקום שאמרו להאריך אר"ל כלומר ברכה שהיא ארוכה וצריכה חתימה אינו רשאי לקצר כלל ממטבע שלה מפני שאם יקצר לא יצטרך לחתום בה ואינו רשאי שיעשה בענין שלא יעשה וברכה שהיא קצרה ואין לו לחתום בה א"ר להאריך במטבע ולהוסיף בה שאם כן יצטרך לחתום ומקום שאמרו שלא לחתום א"ר לחתום ועוד פיר"ת ז"ל דאחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה לבד קאי כלומר פעמים שמקצרה פעמים שמאריכה והיינו כשאומרים פר' ציצית הויא ארוכה שאומר אמת ואמונה וכשאינו אומר פר' ציצית הויא קצרה שאינו אומר אמת ואמונה אלא מודים אנחנו לך אבל בהדיא מוכח בתוספתא דאחת ארוכה ואחת קצרה אדלעי' קאי דתניא התם שתים לאחריה אחת קצרה, ואחת ארוכה ולמה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו להאריך יכו' והא ודאי יש לשאול למה אמרו אנו נוהגין לומר פיוטון בברכות של ק"ש וי"ל שלא אמרו א"ר להאריך אלא דוקא בתורת קבע שאסור לקבוע בהן אריכות או קיצור לשנות ממט' שע"ח והוא כשהארוכות או הקיצור הוא קבוע אבל שלא בקבע לא אסרו וראיה לדבר דאפי' בברכות של תפי' דקי"ל דאסור לו לאדם לשאול בהם צר' מעין כל ברכה וברכה הוא מוסיף ואפי' והיה מלות התוספות יתירין על העיקר ואין ספק דאסור קבע בברכה ואפי' בשלש ראשונות שאסור לשאול בהם כלל אפי' מעין ברכה אמרו במס' סופרים שאומרים בהם זכרנו ומ"ך ומאריך באתה קדוש מפני שהם רחמים לרבים וכן נהגו בכ"מ כל שאינו קובע בהן לעולם מותר וע"כ נהגו לומר שירות ותשבחות