עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת מהר"ש אלפנדרי

שו"ת מהר"ש אלפנדרי קעו

Shut Mahars Alfandari 176 · שו"ת מהר"ש אלפנדרי · free full Hebrew text

Open in the reader →

איכא קפידא בדבר דאין זה כבודו של רמב"ה וה"ה לקופות אחרות הידועות בשם בעליו הק', וכן ראיתי בס' בית יצחק שמעלקיש בא"ח סי' י"ט דכתב דגזרת מב"י ומהר"מ אלשיך דמעות המתנדבים לרמב"ה שייך לא"י ולכן הכריז בחרם צירוף הרבה גדולים דאפי' אם נודר ע"ן רמב"ה להדליק נרות בבהכ"ן המעות שייך לארץ ישראל עש"ד ובודאי דמאי דקאמר לארץ ישראל הוא סתמו כפירושו לעיה"ק טבת"ו, ואעפ"י שהמחבר בית יצחק הנ"ל במדינותיו שהם אשכנזים מחלקים מטות רמב"ה זיע"א לא"י ת"ו היא מפני שכן ק"ק האשכנזים כן התקינו מיום החל ישובם באה"ק להיות עסה אחת לכל יושבי ארבע ארצות הק' יוב"ב וכן נוהגים עד כען יומא, ולא בא המחבר הנ"ל להשמיענו הכרוז החרם שהכריז הגאון והרבה גדולים עמו כ"א לאפוקי מבני חו"ל שאין להם מגע יד במעות רמב"ה זיע"א ושלא להדליק נרות ואסתיועי הוא דקא מסתייעי לדידהו מגזירת מרן הב"י ומהר"מ אלשיך זיע"א שאין לבני חו"ל זכות בנדרים הנז', ולעולם דעת קדושים הנ"ל במה שזכרו מעות רמב"ה לא"י מגזירת מרן ב"י ומהר"מ אלשיך זיע"א הן הן הדברים, על עיה"ק טבת"ו באמו"ץ נאמרים, כי הספרדים בארבע ארצות הק' לא היו בעסה אחת ומזמן מרן הק' ז"ל חלוקים הם בנדריהם ונדבוהם כאשר יראה הרואה בס' מטה יוסף ח"ב יו"ד סי' י"ב שהביאותיו לקמן בס"ד, והכי נהוג עלמא דור אחר דור עד היום הזה וברור היא ואכמ"ל

אבל לפי דברי הרה"ג מהרח"פ נראה דליכא קפידא ואפי' שהרב מהרח"פ ל"ק כ"א כשהוא דרך עראי ואקראי דוקא וכמ"ש שם בפי' י"ל כמ"ש שם הטעם דיותר טוב לשלוח לעה"ק עבת"ו משום דאיכא נמי זכות מקום הק' עה"ק טבת"ו וגם שהוא מחזיק ביד לומדי תורה, ונ"מ שאם הוא לא"י וכגון לירושת"ו שיש זכות מקום הקדש ולהחזיק ביד לומדי תורה דאז לפי"ז אין עדיפות אם יהיה לעי"ק טבת"ו אם והיה שעור אחת רוצים לשנות מעצמם ומדעהם ורצונם כגון שיהיה מכאן ולהבא לירושת"ו כך היה אפשר לצדד לכאורה

אמנם נ' דהא ודאי ליתא דאף לדעת הרב מהרח"פ לא נכון הדבר ואיסור איכא מכמה טעמי ולא דיבר כר' מהרח"פ ז"ל כ"א דוקא באקראי ועראי לצורך שעה ביחיד שלא קיבל עליו לנדור לכבוד רמב"ה זיע"א תמיד ולא יש לו מנהג תמיד לתת לקופת רמב"ה או לאחת מקופות הקדושים דאז ודאי אם נידר לשם קופה הק' ההיא צריך לקיים מצות שילוח כמאז ומקדם ואינו יכול לשנות חדא דנר' ודאי דזה שנהגו מכמה דורות ישראל ק' ורבנן ותלמידיהון לקבוע קופות לשם הק' והתנאים ולשלוח כסף הקדשים לאתר דמארי ביתא תלי זייניה ולא לעיר אחרת וכמש"ל משם הנ' יכין ובעז ז"ל ודאי דלא על חנם וישראל קדושים אם אינם נביאים בני נביאים הם וידעו שכל הנודר לשמו צריך לשלוח כסף הקדשים לאתר דמארי ביתא כי זהו כבודו ותפארתו ואם נודר לשם הק' ההוא וישלח למקום אחר לא לרצון יעלה לפני כבוד הקדוש ההוא בודאי, והגם שזה דבר ברור ומילי דסברי ובפרט שהוא לקיים מנהגם של ישראל ורבנן מכמה דורות וא"צ עוד לשום ראיה, מ"מ אני אביא מ"ש רבנן סבוראי מארי דארעא דישראל ז"ל באגרת חתומה המובא בגו"ר כנ"ל וז"ל שהמתנדבים בעם בערי אשכנז דעתם שלימה ורוצים לתת גם נצפת"ו לכבוד התנאים והאמוראים והפוס' הקבורים שם ובפרט ששם ציון התנא רשב"י וציון הג' מהר"י קארו והרה"ק מהר"י לוריא, ואם לא ימצאו שם יהודים והיו ח"ו הגויים מחטטי שכבי ויחרושו עליהם כבקרים ומי לא ירחם על שומרי קברות הצדיקים הללו אשר כל העולם נהנה מתורתם, וגם מ"מ ק"ק חבת"ו מי הוא זה שלא ירצה לרחם על העניים