שו"ת מהר"ש אלפנדרי קעה

על בני עירם שנדבותיהם ישלחו לעדת אחיהם האשכנזים שבירושלים דוקא ולא לזולתם מפני רבוי הצרות שהגיע להם וח"ו לחלל גאון עוזו ח"ו ועכ"ז כתבו הם ז"ל וז"ל דאם גזירת רבני פולניא הוי על הקדשים החדשים שיעשו מאותו יום שלא יקדישו אלא לעניי אשכנז דירושלם דוקא שיש לפקפק אם יש להם כח לעשות גזרה דכל אדם רשאי בשלו לתת צדקותיו אל מי שיחפוץ וכ"ש שלא ליחד מקום אחד דוקא יעוש"ד, גם הגו"ר שם שהליץ בעד רבני פולניא ע"מ וע"מ גזרו כן מתבאר דלולא כן לא שרי להשיא עצה שישנו ממה שהוא בדעתם לעשות

פוק חזי להרב המביט ז"ל ח"ג סי' מ"ח קובל ומתרעם על הגבאים ההולכים להקביל ולהדר פני עשירים הבאים לעיה"ק שילכו לקהלם כי עושים הם שלא כדין והם חוטאים ולא להם כי גוזלים מדלים של בית יעקב לדלים של קהלם ושלמה הע"ה אמר אל תגזול דל כי דל היא שנוכל לדורשו בדרוש הזה, אל הגזול דל אעפ"י שדל הוא הגוזל את חבירו וכ"ש אחרים גבאים וכיוצא בהם להשתדל להרבות לעניים מיוחדים ולמעט לאחרים יעו"ש שסיים וכתב על ההולכים לפתות לעשירים הבאים מחוץ שילכו לקהלם שהם יורדים לחיי עניי הק' ב"י כ"א לא היו הולכים לפתותם אפשר שקצתם היו באים מעצמם לב"י והיה איזה ריוח לענייהם, ומצד הדין אני אומר כי זה לפחות גזל מדבריהם וכמ"ש הרמב"ם פ"ו מה"ג דברים הרבה אסרו חז"ל וכו' יעש"ב שהפליג באסורי, וה"ד הר' כנה"ג בח"מ סי' ש"ע הגה"ט או"ב בלי חולק ישמע חכם ויוסף לקח ודון מיניה ואוקי באתרין במכ"ש לנ"ד שאם הרב אסר להקביל ולהדר פני עשירים שילכו לקהלם אעפ"י שלא הי"ל שים זכות לקהל של ב"י בהם ולא נודע דעתם אם ירצו ללכת שם או לא דהרשות בידם כמו שירצו כ"ש וק"ו למחות ביד אנשים המחזיקים תמיד בקופות התנאים האלו להספיק ביד העניים המסתופפים בצל קורתם לכבודם של התנאים כי זהו כבודם להכריחם שלא יעשו כן מכאן ולהבא דבודאי לא נכון הדבר לפי האמור וגם מטעמים אחרים שיבא להלן בס"ד

אכן מה שי"ל הוא אם אותן בני עיירות שהיו מחזיקים תמיד בקופות הללו לשלוח נדבתם לעיה"ק צפת"ו וטבת"ו אם ירצו הם מעצמם לשלוח נדבתם למקומות אחרים אפי' שהוא בא"י ובירושת"ו אי שפיר דמי או לא, ולכאורה נראה דזה תלוי במה שנחלקו הרבנים אחרוני זמננו, דהרה"ח מהר"י ניניו בע"ס אמת ליעקב בקו' שפת אמת ס"ל דכיון שנודר לכבודו של התנא רמב"ה אינו יוצא י"ח נדרו עד שישלח לעה"ק טבת"ו ע"ש, אמנם הרה"ג מהרח"פ ז"ל בס"ה לב חיים ח"ב סי' ק"ס חלוק עליו והשיב ע"ד וז"ל דבודאי מי שהיא נודר לשם ר"מ אפי' יחיד ובסתמא ובדרך עראי אין ספק לי אינו יוצא י"ח נדרו כ"א עד שישלם מעות הנדבה לעיה"ק טבת"ו כאשר פשט המנהג הזה ברוב העולם וכ"ש כשיש קופות קדומות לשם ר"מ כי בודאי הגמור אם ישנה את המעות ליתנם במקי"א הוי גזל גמור ואפי' לא היה גזרת יהלום חיים ומלך מ"מ ה"ה מהרח"א אסר לעשות כן מדינא דש"ס וכל הפוס' ברם כשנודר ונותן לצדקה לעניי עירו ואומר בפירוש שהוא נודר ומתנדב לעניי עירו אפי' אם יקדים אמירתו לומר לע"ן רמב"ה ומתנדב כו"כ לעניי עירו אין שום פקפוק בדבר את"ד ע"ש ומכתבי הר' הג' המובאים בקונ' הבהיר פקיעות שדה הנד"מ וכתבים אחרים שראיתי נר' דס"ל כסברת מהרי"ן דאף אם יאמר בפי' שהוא נידר למקי"א דלא נכון הדבר ואף דיד הדוחה נטויה לדחות דגם הם לא דיברו רק בנודר בסתם המדקדק בדבריהם שכתבו דזהו כבודו ותפארתו של רמב"ה שיהיו נהנים מפרי צדקתו היושבים בצל קורתו נר' דהנודר לכבודו אפי' אם פי' שיהיה למקו"א