שו"ת מהר"ש אלפנדרי קעד

מפרי צדקתם דוקא אשריהם ואשרי חלקם שעושים חסד עם החיים וגם לקדושים אשר בארץ המה

והנה בעתה שואלים הלכו בו לחוות דעתי הקצרה האם יש יכולת בידם של המתנדבים לשנות מנהגם הקודם להתנדב ע"ש הקדושים הנ"ל ולשליח נדבתם לעיירות אחרות זולתם בחו"ל אי בא"י שגם שם נמצאים ת"ח ועניים דצריכים וגם אי שרי להשיא עצה להם שישלחו נדבתם למקומות אחרים זולתם מכאן ולהבא

וכשאני לעצמי לא הייתי רוצה להכנס בזה מכמה טעמי ובפרט מעיל הכבד על צוארי להשיב לכל שואל תמיד הלכה למעשה, וגם שאני טרוד בכמה ענינים של גיטין וקדושין וטרפיות ואין אני בן חורין להפטר מהם ושמעתתא בעיא צילותא, אבל מה אעשה כי דחקוני הרבה ולא יכולתי להשיב פניהם ריקם ובאולי עי"כ, ישבות ריב ומדון ולא תהיה לפוקה ולמכשול, ולכן יצאתי ממחיצתי לעמוד על הדבר וה' אלקים יעזור לי וזה החלי בס"ד

ואען ואומר הא ודאי אינה צריכה לפנים שגם המתנדב מתנדב סתם לשם התנא רשב"י או לשם התנא רמב"ה זיע"א וכדומה הדבר פשוט דצריך לקיים מצות שילוח אל מקום מנוחת הצדוקים אתר דמארי ביתא תלי זייניה כדי לצאת י"ח נדרו ובזה לא היה אדם שפקפק וכדיראה הרואה בספרן ש"ץ הרבנים אחרוני זמננו, וכן מפו' יוצא בתשו' הרב יכין ובעז ח"ב סי' ז' שנשאל שם ביחידים שהתנדבו לכבודו של שמואל הנביא ע"ה ונפלה ביהכ"נ והצבור דחיק מאד אם יכולים לשנות לצורך בהכ"ן, והשיב דמאחר דעדין לא הגיע ליד הגזבר הממונה על קברו של שמואל הנביא ע"ה יכולים לשנות ע"י פתח או חרטה דיש שאלה להקדש וכדכתב הרמב"ם פ"ד מה' נדרים והרשב"א ואדוני זקני ואדוני אבי, ואע"פ שהרמב"ם כתב בסיף ה' נדרים שאין נשאלין אלא לצורך גדול לפי מה שלקחו אוזנינו אין צורך גדול יותר מזה לרפא בית ה' אלוקינו ההרוס אשר באו בו פריצים ויהללוהו וגם מט"א אשר כתב הרב שם עש"ב, הא קמן מפו' שכל שהתנדבו סתם לכבודו של שמואל הנביא אינו יוצא י"ח נדרו בשנוי שום מצוה שבעולם כ"א דוקא למסור הנדבה לגזבר הממונה על קברו של שמואל הנביא ע"ה דבזה א דוקא כבידו ודון מינה גם לכל התנאים הק' שצריך למסור הנדבה למקום מצבת קדשם וז"ב ופשוט

וגם נראה דלהשיא עצה שישנו מנהגם הקדום דמכאן ואילך ישלחו לעורות אחרות אפי' מא"י ת"ו הא ודאי לא נכון לעשות כן וכ"ש לגזור עליהם דאפי' את"ל דהם יכולים לפרש דמכאן ולהבא מה שיתנדבו והיה לעיר אחרת הנראה עיניהם שהוא יותר ראוי, אבל אם המתנדבים לא נשתנה דעתם וגם עתה הם מתנהגים כמאז ומקדם מהיכא תיתי להשיא עצה שישנו ממנהגם להחסיר מהם הנאתם שהי"ל ולשלוח לעיר אחרת אף אם יש להם יותר צורך ואפי' העניים עצמם שהם נצרכים אינם יכולים לבקש מהם שישלחו לידם מכאן ולהבא ל"מ ול"מ, וכמש"כ אחד מהרבנים שד"ר מעה"ק צפת"ו וטבת"ו בשאלה המובא בס"ס להרב אנגי"ל דצווח ככרוכיא על עדת האשכנזים דנפרדו מעה"ק נפת"ו וטבת"ו והלכו לעיה"ק חברון ת"ו ורצו לשלוח שליח לעצמם, וכתב שם דאם הם וכתבו לעירות שלהם שלא ישלחו אלא בשבילם דוקא זה בודאי איסור גמור והלא הם מתחילה היו מקדישים בשביל כל עני א"י והיאך הם יכולים להשתדל שלא ישלחו כ"א בשבילם

וגדולה מזאת הרואה יראה באגרת חתומה מרבנן סבוראי תקיפי ארעא דישראל תוב"ב כי באה בס' גו"ר כלל ג' סי' ט' דשדו בה נרגא וקראו ערער על גזירת רבני פולניא שתקנו