שו"ת מהר"ש אלפנדרי טז

שהכריח הר' בפ' בתרא דאילו לפי' קמא ק' דברוך המקום שבראו לא גרע מבריך רחמנא מרי' דהאי פיתא לדידי י"ל דשנא ושנא כדכתי' ועוד ק"ק על הרכ"מ דלתי' הא' לא יתישב עדיין דברי הרמב"ם דלמה שינה וכת' דאינו אלא טועה ומ"מ נר' דדעת הרמ"ה הוא דקי"ל כר"י וכל שמשנה נוסח הברכה אפי' שהוסיף או פיחת דלא יצי"ח ובהכרח צ"ל דאינו פוסק כרב משום דקאי כשי' ר"מ אלא דזוהי שקשה דמה"ט דרב ס"ל כר"מ הו"ל למפסק כוותיה באופן דלמה שנתבאר נר' דאם קוצר הברכה אבל בפתי' ובחתימה הכל נעשה כתחז"ל דלכל הפו' יצי"ח וכ"פ הטור ומרן דאי בירך בריך רחמנא יוצא נמי מברכת הזן זולת לס' הרמ"ה דס"ל דלא יצא י"ח

ולפי"ז נר' דמאי דכתי' לעי' דדעת הטור הוא דלא ברירא ליה אי נקטי' כפירושו של ר"ת מדכת' וגם ר"ת נדחק לפ' ההיא דבמקום שא"ל וכו' דאלמלא מספק"ל דאפי' דפי' דמתני' הוא כמו שפי' הרמ"ה לא יתכן לומר כן דהרי איהו גופיה פי' לממרת רב בסי' קפ"ז דאם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא וכו' דיצי"ח

וע"כ נר' דהטור לא ס"ל כהרמ"ה דס"ל דאם האריך או קיצר במטבע הברכה דלא יצי"ח משום דהכי תנן דבמקום שאמרו דלא מכרנו מההיא דיש לפ' כמ"ש הראב"ד והיינו כמו שפי הרשב"א נמי ומ"ה לא כתי' הטור גם בדברו הראב"ד דנדחק דמאי דפי' הראב"ד מינח ניחא ליה להטור והיינו דלא כמ"ש הרמ"ה אלא דס"ל להטור דמאי דפיר"ת הוא דוחק דלפי פי' באותן שלא הזכרו בתוס' גם אם לא חתם אפ' דיצי"ח דע"כ ל"ק הרשב"א דאם לא חתם דלא יצי"ח אלא לפום פירושיה אבל לפיר"ת אפשר דגם אם לא חתם דיצי"ח ומ"ה לא ס"ל להטור כוותיה וא"כ ק' על הטור דהו"ל לפרש בסי' קפ"ז דה"ד בדחתם וכמ"ש הרשב"א ויש לתמוה ג"כ ע"ד הרב"י וכן הב"ח שם בסי' קפ"ז דנר' דס"ל דמפשטיות דברי הטור נר' דאפי' אם לא חתם דיצי"ח היפך דברי הרשב"א והו"ל לתמוה, ע"ד דזה לא יתכן כ"א לד' ר"ת והרי איהו בסו' ס"ח כת' דפיר"ת דחוק ולמה סתם כאן כדבריו

ואחזה אנכי להרשב"א בחי' שם בפ"ק דברכות דמכל הראיות שהביא שם להכריח פי' אחת מהנה הוא דברכת הזן קרי ליה בתוס' מן הארוכות ואפי"ה אמרו דאם בירך בריך רחמנא דיצא ולפי"ד לדעת ר"ת ג"כ הוי מן הארוכות ואם קיצר אינו יצי"ח אבל לא יתכן זה דמלבד דא"כ הוו דברי ר"ת הפך הש"ס ועוד דלרבה יש לתמוה ע"ד דבכל גרסאות שלנו דבתוס' וירוש' ליתא כן ונר' דלהרשב"א ג"כ גריס גירסתנו ואפי"ה כ"כ משום דכיון דבתוס' וירוש' נקט דברכה אחרונה של ברכת המזון דהוי מן הקצרות מכאן נשמע דשאר ברכות דבה"מ דהוי מן הארוכות אמנם כבר כת' דהא ל"מ לד' ר"ת וע' להג' ר"י החסיד בתו' למס' ברכות שם בפ"ק דבתחי' פי' דמאי דקתני בתוס' דברכת הזימון הוי מן הקצרות ולפי' אין להוסיף בה ושוב כת' ומיהו נר' לרבי דברכת הזן לא הוי ברכת זימון וכו' וכת' דא"כ הוו פי' הרשב"א כפי' ר"ת ומאי איכא בין פירוש הרשב"א לפיר"ת לזה י"ל דטובא איכא בינייהו דלפיר"ת הגם דאינו משנה בפתיחה וחתימה אם שינה שהוסיף בקצרות דעי"כ יצטרך לחתום וגם אם פתח בארוכות דמתוך כך לא יצטרך לחתום הוי משנה ואינו רשאי ולפי' הרשב"א כל שאינו משנה בפתי' וחתו' הגם דמוסיף בקצרות ופותח בארוכות רשאי

נמצאת למד מתוך מה שכתבתי דבמשנה בנוסח הברכה דהוסיף או פוחת לסברת הרמ"ה לא יצי"ח וא"כ גם אם בירך במקום ברכת הזן בריך רחמנא הגם דחתים אינו יוצא י"ח אבל לדעת כל הראשונים לא הוי משנה ויוצא י"ח ואם שינה גם בחתי' לדעת הראב"ד והרשב"א ודעמייהו ואינו יוצא י"ח אבל