שו"ת מהר"ש אלפנדרי קסז

דיש לאסור וה"ה ג"כ בשהה בסימן הב' אחר שגמר האי, וכן ראיתי בס' פ"ת בסק"ט שהביא משו"ת מאיר נתיבים סי' י"ז שהאריך לחלוק על רב אחד שהורה שאם ברור לשוחט שגמר סימן אחד דמותר לו לגמור אחר שעשה שהיה גמורה ואין לאסור משום שהה במיעוט בתרא דלדידהו גם אי שחט כל הסי' פוסל עש"ד, ואין הספר מצוי אצלי, וי"ל לפי"ז שמה שאמר בת"ה באווז וגם בנדון העקרי הד"ט אם נחתך בשחיטה דהוא מפני זה דאף אם נשחט הקנה מקודם כיון דשחט ג"כ הושט דהוי כשהה במיעוט בתרא, וכן מפורש יוצא ממ"ש הנוב"י במ"ת ביו"ד סי' ב' שכתב בשחט רק הקנה בעוף והחזירו לשוחט ושחט את הושט דיש לאסור משים שהייה במיעוט בתרא ע"ש

אמנם אח"ז יצא לאור השו"מ מ"ת וכרגע נ"ל וראיתי שכתב שם בח"א סוף סי' ט' בשם הרה"ג מהר"א לבוש בשוחט ששחט אווזה ונמצא גמי בושט ואמר הוא כיון דדרך אווזות שיהיה הקנה קודם הושט בשחיטה שהקנה מונח על הושט א"כ הרי נשחט הקנה בהכשר והוו כתפס הקנה בידו דכשר, וע"ז פקפקו הלומדים דהוי שהייה במיעוט בתרא דפסיל, וכתב הרב דיש לחלק דדוקא בחד סימן הוי שהייה במיעוט בתרא דפוסל, וכאן הקנה נשחט כראוי וכל דכשר בקנה לבד מאי אכפת לן בושט במיעוט בתרא, דל כל הושט ויהיה כשר בקנה לבד, וכעין מ"ש הדרישה ה"ד הש"ך סי' ב' דכל שאחר גומר השחיטה לא אכפת לן, ואף שאני מצאתי בתו' יומא ד' ג"ל שכ' בהיפך דבאחר מגרע גרע, מ"מ לענין זה יש לחלק כנ"ל עכ"ל

הרי מצינו שכל הגדולים האלו ס"ל כדברי השמועה הנ"ל שהאמת כן הוא ושמפני זה יש להתיר בגמי, דגם דמ"ש דיש לפקפק מכני דהוה שהה במיעוט בתרא שכן פקפקו הלמדנים הנ"ל ושלפי"ד הג' מהרא"ל והרב המחבר אין לחוש לזה וכדס"ל להרבנים הספרדים הנ"ל אמנם זה יועיל לנו רק שנראה שדבר זה הוא אמת דבאווז אינו מתחיל השוחט לשחוט בושט כ"א עד שישחוט הקנה, דכיון דכולם הודו בזה מסתמא ודאי דראו שכן הוא בלי שום ספק, אבל לא יוטילו דבריו משום דאכתי מן המבוכה לא יצאנו, דמלבד שר"ל למה שפקפקו הלמדנים משום שהיה במיעוט בתרא אינה טענה כלל. ושגם מ"ש ממ"ש הדרישה ל"מ מידי י"ל דמגרע גרע דלא הוי גמר השחי' לפי"ד הסו' דלכתחלה מיהא בעינן רוב שנים, ומ"ש דלענין זה י"ל ד' סתומים גם לא ראה למ"ש הנ"ב וגם מ"ש המאיר נתיבים הנ"ל דדבר זה לא ניתן ליאמר כלל, ועוד זאת יש לתמוה על רוב בקיאותו דאיך לא נרגש מתשו' התה"ד הנ"ל הידוע לכל דנדונו היה באווזה דעכ"פ הו"ל להרגיש

אמנם נראה דיצא לנו תועלת מזה דלפי מאי דכתי' דכולם מודו בזה ונא היה אדם מי שפקפק לומר דגם באווז נשחטים הסי' ביחד א"כ בע"כ צ"ל דאע"ג דהדרך הוא כך בנדון התה"ד איתרמי מאיזה צד שנשחטו הסי' ביחד משו"ה כתב שם בנ"ד ונשחט הקנה ההוא עם הושט מה שאין כן תמיד דהקנה נשחט תחלה וא"כ י"ל דבעלמא דבאם נמצא גמי יש להתיר משום דאף דבשהה גם בזה יש לאסור במיעוט בתרא היינו בשהה שיעור שהייה אבל בגמי דליכא שיעור ומה שאסור הוא רק משום מנהגא אין לאסור הוא במיעוט בתרא דכיון דאיסור אפילו בשהה שיעור מרובה הוא רק מדרבנן לפמ"ש השבו"י ח"א סי' מ"ט אבל לדעת רש"י בכה"ג שהוא בכ"ש אין לאסור בשהה מחמת מנהג וגם הר' מהר"א תאומים בס' נחלת יעקב להג' מ"ז כ"כ בפשיטות מבלי הביא לרש"י ואף שנר' דרבים לוחמים וס"ל דהוי ס' דאו' וכמ"ש התב"ש ונמשך אחריו הנוב"י שם וכן נראה מהפר"ח והכו"פ וכ"כ הח"ס ביו"ד סו' מ"ב מ"מ נראה