שו"ת מהר"ש אלפנדרי קסא

גם בס' בית לחם יהודה סי' מ"א הוא חושש לד' ט"ז וש"ך ולכן הצ"ע כשהוא הפ"מ ע"ש

אמנם יען ששמעתי שיש הפסד מרובה בדבר והוא איש עני והתירה חסה על ממונם של ישראל כידוע חזרתי ע"כ הצדדים אם אוכל להכשיר בנ"ד, וראשונה אומר שנראה לעומת זה רבו המתירים כדיראה הרואה להר' צ"ץ סי' מ"ט ה"ד הפר"ח סי' מ"ח סקכ"ב וה"ר פר"ת שם סקי"ב והסכימו עמו הב"ד והכו"פ שם ס"ק עו"ב גם הר' שבות יעקב סימן ס"ד כתב להתיר גם הנוב"י מ"ק סי' ט"ו ומ"ת בחי"ד סוס"י ז"ן וב"מ בס' שיבת ציון סי' כ"ו כתב להתיר ולפי"ד הנוב"י גם הש"ך דעתו להתיר ולא כתב שם כ"א רק כדעת רמ"א והוא חולק ע"ד דלדעתו גם רמ"א הוא מכת המתי' עש"ד גם הר' שעה"מ שם ס"ק ל"א והר' תב"ש ס"ל להתיר, וע"ע בס' משחא דרבותא ביו"ד סי' ד"ן דס"ו ובס' תשובה מאהבה ושו"מ מ"ת ח"ב סוס"י ל"ד ובס' יהודה יעלה אשכנזי למוהרי"א בח"א סי' ס"ח, ויש לעמוד לעת הפנאי ע"ד המאמ"ר הנ"ל וע"ד הרב תורת יקותיאל ע"ש וכן נראה ממ"ש הרב זרע אמת בקיצור דיני טרפיות סי' קפ"ח שאחר שה"ד הט"ז וש"ך כתב אך הפר"ח וכו', וכ"כ הצ"ץ וכו' ע"ע וטבע הלשון נראה דגם הוא דעתו שיש להתיר וכן נראה ממ"ש בסי' קי"א למ"ש הצ"ץ מבלי שום חולק וכ"ה דעת הלה"פ בס"ק ל"ו ול"ז ע"ש גם הרב פר"מ כתב שיש להתיר בהפס"מ

ואף שראיתי להרב חת"ס בי"ד סי' ג"ל שפקפק בזה משום דטעם המתירים הוא מדברי הרא"ש בסוגיא דהבריא, ומ"מ הכא צ"ע אי נימא דבושט טרפה כה"ג לבית הכוסות יעוין בחולין דכ"א והלא צ"ע כיון דאין כאן סיבה להחזיר המחט לאחוריו להיותה מונח בתוך החלל מה"ת נטרף אם לא ניקב לחוץ ע"י ק"ד שכנגדו דאם איתא שהיתה תחובה עד לחוץ מי החזירה לאחוריו בחצי עובי וכו' ואמאי אמר אביי לכי טרח טריה טובא קמ"ל להטריף בכה"ג אלא ע"כ פשי' די"ל וכו' יעוש"ד ולע"ד מלבד דל"ק ע"ד המתי' משום דהחילוק בריר וגם שי"ל כיון דתחובה ויש בה ק"ד בודאי שהיה מכה ויצא לחוץ ומה שאינו נראה הוא דהמכה הוא סותם ונראה כלא יצא ולא נסתפק אביי ורק כל הטרחה היא לפי מה שהבן ואיסר אפ' מצד אחד ודוק היטב כי קצרתי וזה אף למ"ש הפר"ח ומה גם דהעיקרא אין דברי הפ"ח מוסכמים דלפי"ד הר' פר"ת גם בושט יש להתיר בכה"ג, וגם החת"ס גופיה אף לפי"ד שיש לפקפק, הרי העיד שהמנהג להתיר עפ"י הרבנים הקודמים שהיו לפניו ושאפי' תחוב בכוסות שקורין פלידרלי"ך נוהגים להכשיר ויש להם על מה שיסמוכו ושהוא מניח להם כמנהגם יעו"ש

ונמצא דאפי' אם נאמר כדעת הסו' דסרכה הוי בק"ד דאפי"ה רבו המתירין אם אין המחט החובה, ולפי"ד החת"ס הנ"ל הוא דהמנהג להתיר עפ"י הוראת הרבנים הקודמים ועוד נר' דמאי דס"ל דסרכה הוו כק"ד אין הדבר פשוט ומוסכם דיש ג"כ מהסוברין דסרכה לא הוי כק"ד ושלכן אף בתחובה אין לאסור וכמ"ש הר' מהרא"ל שה"ד הצ"ץ שם וכתב שקשה בעיניו להאמין שהצ"ץ אוסר בזה גם הכנה"ג בסו' מ"ח הגה"ע אית כ"ב כתב משם מהרי"פ שמנהג שאלוניקי להכשיר, וכתב וז"ל הן אמת שלפי"ד אם היתה סרכה יוצאת מן הכרס ונסתרכה לטרפש ויש מחט החובה בכרס אעפ"י שלא עברה המחט הייתי רוצה להטריף שאין לך ק"ד גדולה מסרכה אבל אין אנו נוהגים כן אנא כשיש סמפון ואתה המעיין בחר לך ע"כ, וה"ד השה"ג שם ס"ק ס"ה גם הרב מהר"ז ה"ד הנוב"י מ"ת סי' י"ד כתב שאם אין הסרכה במקום המחט התחובה שאין לאסור והסכים עמו הנוב"י שם

וא"כ נר' דבנ"ד דאין המחט תחובה כלל והיא רחוקה מהסרכה דיש להתיר, אלא דאכתי יש לעמוד אי יש לסמוך ע"ז משום דהרבנים