שו"ת מהר"ש אלפנדרי טו

משנה החתי' מ"מ כבר כת' דס"ל דה"ד באותן המפורשות בתוס' ותפילת י"ח אינו בכלל באופן דלכל הסברו' אם קיצר הברכה נר' דשפיר נפיק י"ח וכמתבאר ג"כ ממ"ש בתשו' התשב"ץ הנ"ל. והעקרא דמלתא זה שכת' הרמ"ה דכל המשנה ממע' שט"ח דלא יצי"ח הוי סברת ר"י בפ' כ"מ אבל ר"מ לא ס"ל כן אלא דאפי"ה יוצא י"ח וכל הפו' פ' כר"מ וכבר אסף בזה הר' ערוך השולחן בא"ח בקונ"א סי' קס"ז וכ"פ הגמ"י ר' הל' ברכות ורי"ו חלק אדם ח' ני"ו ע"ש דקס"ב

ויש לתמוה על ש' הרמ"ה דס"ל דאם הוסיף או פיחת בנוסח הברכה אעפ"י שהפתיחה והחתימה בירך כתחז"ל דעכ"ז כיון ששינה ממט' שט"ח דלא יצי"ח מאותה שאמרו במס' ברכות ד"מ דבנימין רעיא כרך ריפתא ע"ש וכמו שכן תמה הרמ"ך לפי מה שהבין הר' בכונת הרמב"ם ומרן בכ"מ פ"א מה' ק"ש ומרן ז"ל כבר בא לכלל ישוב ד' הרמב"ם בפ"א מה' ברכות יעו"ש וכ"כ התשב"ץ ח"ג סי' רמ"ז וז"ל שאין שנוי מטבע אוסר בברכות אלא כשהוא משנה הפתיחות לפתוח בברוך או שלא לפתוח כנגד המטבע שטבעו חז"ל או לשנות בחתי' לחתום בברוך או שלא לחתום או במה שהוא עיקר הברכה כגון בהזכרת על וגשם וכו' והכי אמרו אם יש לו חולה בתוך ביתו וכו' ואנחנו מוסיפין פיוטים בתוך הברכות ובתוך התפי' ואין כאן איסור שינוי המטבע אלו היו הפיוטים ההם מענין הברכה ע"כ. אמנם אנן מה נענה לד' הרמ"ה דמפ' דבריו דאפי' שפתח וחתם כתחז"ל דאפי"ה כל שהוסיף ופוחת בנוסח הברכה דהו"ל משנה ממט' שט"ח ולא יצא י"ח

וכ"ת גם לס' הרמ"ך נמי תקשה דאיהו הק' ע"ד הרמב"ם מהא ומה יענה הר' למשנה מפורשת דבמקום שאמרו להאריך א"ר לקצר הא ל"ק די"ל דס"ל להרמ"ך או כשי' ר"ת או כשי' הרשב"א דעפי"ד ל"ק ההוא עובדא דבנימין רעיא ממה ששנינו דבמקום שאמרו להאריך א"ר לקצר אבל לש' הרמ"ה דאין לך משנה ממט' שט"ח יותר מההוא עובדא דאמרו שם דעולה במקום הזן ואחר ההתבוננות קצת נר' דלק"מ דההוא עובדא דבנימין רעיא דאמר רב דיצא הוא משום דס"ל לרב כר"מ דכל המשנה ממט' שט"ח דיצי"ח וכמ"ש כן כל הראשונים. ה"ג תוס' ר"י החסיד ותו' והרא"ש והר"ב בש"מ שם באותה סוגיא אבל הרמ"ה ס"ל דיש לפסוק הל' כר"י כמו דהכי נקט' בכל דוכתא דר"מ ור"י הל' כר"י והכרעת הרשב"א והרא"ש שהכריעו דהכי קי"ל כר"מ ס"ל להרמ"ה דל"מ מידי וה"ן יש לפסוק הל' כר"י וכן מפו' בד' הרמ"ה שכת' ועוד שנינו כל המשנה ממט' שע"ח לא יצי"ח וזה הל' בעצמו הוא הל' דנקט ר"י ולפי"ז נר' דלס' הרמ"ה גם אם בירך על הפת בריך רחמנא וכו' דלא יצי"ח. ואברא דנר' דמקום יש לדחות ולומר דבעובדא דרב אפ' דגם ר"י מודה כיון דקא מדכר שמא דפת בתוך הברכה ול"ד לכמה נאה פת זה דהגם דקא מדכר שמא דפת לא הוי בתוך הברכה וכן נר' מתוך הסוגיא מדפריך מאי קמ"ל וכו' ואם איתא מאי קשיא הא טובא אשמעי' דקי"ל כר"מ ולא כר"י וכן נר' מד' הרשב"א בחי' והרא"ש בפסקיו דלא הכריעו דקי"ל כר"מ מדקאי רב נמי כוותיה אבל אין להכריע מזה דס"ל להראשונים דרב לא ס"ל כוותיה דא"ל דהגם דס"ל דקושטא דמלתא הכי הוא דקאי כס' ר"מ אלא דלפי שיש לדוחה לדחות אמטו"ל לא הביאו ראיה מזה ותדע שהרא"ש כת' שם בתוספות דרב כר"מ ס"ל

גם אשור להרכ"מ בפ"א מה"ב דמפרש לד' הרמב"ם וב' דרכים לפניו ולפי מה שפי' הר' שם מבואר דלכל הדרכים קי"ל כר"י לד' הרמב"ם אלא דלתי' ב' דברי הרמב"ם הוי לכ"ט וההוא עובדא דבנימין אתי גם כר"י ע"ש ומה