שו"ת מהר"ש אלפנדרי קנו

מאן דמטריף בזה, ולכן קאמר הרב הפוסק נר"ו דלפי"ד שהיא כשרה כדי לצאת מידי ספק אם נשתהה יב"ח הרי נתברר שהיא כשרה, ושגם אפי' אם נחלקו בזה חכמי ישראל דהללו אוסרין והללו מתירין יכול להשהותו יב"ח לצאת מידי ס' למי שהוא ס' אצלו לפמ"ש הג' חק"ל ז"ל ביו"ד סי' כ"ו דזה מהני אף שס' הטרפות נולד מן הבטן ולכן מן הראוי לעמוד בעיקר הדין ואם לא מצינו צד לאסור נוכל לומר ממה שחי יב"ח דנראה שהוא כשר

אמנם לעד"ן שיש להטריף, והן קדם אומר דמה שהבין הרב הפוסק נר"ו דהרשב"ץ ז"ל מטריף כשהטחול והכבד הם בהיפך, דהא ליתא דהוא לא ביאר דעתו בזה אי ס"ל להכשיר וזה הביאו למאי דהוה ס"ד דבחילוף האונות אינו חולי אלא שינוי, אבל מאי דמסיק שגם זה חולי היא בחילוף האונות ולכן כשיהיה בחילוף הכבד והטחול לבד יש לצדד אי כשר או"ל, די"ל דכשר דלו יהא דהוו כחסרו שניהם הרי אם חסר הטחול כשר וגם בחסר הכבד לדעת הרמב"ם ודעימיה שכת' נר' דכל שנאמר בו ניטל טרפה ה"ד ניטל אבל אם חסר מתחילת ברייתה כשר ועיין בזה בהרשב"א בת"ה דמ"ג ע"ב ובתוה"ק דטו"ב ובתה"ד סי' קע"ז, ומ"ש מרן בכ"מ בפ"א מה"ש ובב"י סי' מ"א ע"ד הרמב"ם דאפי' יש לדחות דא"א להבראות חסרת הכבד עי"ש, מלבד דיש לעמוד ע"ד ממ"ש הרשב"א ותו"ד וגם ממקומות אחרים שאין נר' כן וע"ע בכנה"ג שם הגהב"י אות מ' ואכמ"ל

הרי עכ"פ כשיש אלא דחליף הרי יש במציאות ולא גרע מחסר ומה גם בכה"ג דמסייע מ"ש חכמי הטבע שאמרו דבכה"ג הוי כמוה חיה ומתקיים אף להרשב"א ודעי' ז"ל דס"ל דכל היכא דאמרו ניטל טרפה דגם דחסר מברייתו טרפה, הרי כתב שם דבחסר הכבד דמה שהיא טרפה שהוא מפני המרה והכא אין המרה חסרה, וכיון דבכה"ג מתקים אף שהוא חליף כשר, ואין זה נגד מ"ש הרמב"ם פ' יו"ד מה"ש שכתב דאלו שמנו חז"ל שהיא טרפה אעפ"י שיראה בדרכי הרפואה שבידנו שמקצתם אינם ממיתים ואפשר שתחיה מהם אין לך אלא מה שמנו חז"ל שנא' עפ"י התורה אשר יורוך עש"ד, דזה ה"ד כשהם אסרוהו בפי' אבל כשלא אסרוהו אף אי איסתפק לן נוכל לסמוך ע"ד וכ"ש בזה דגם אי לא דברו בזה ח' הט' דיש פגם להתיר כדכתי' וא"כ לפי"ז אדרבא יש לפשוט דכשאוני הריאה ג"כ הוי חליף דטרפה אף דהוי ג' לצד הכבד, לפי דאם כשר בזה דהוי חליף כשהוא רק הכבד והטחול אבל האונות הם כמנהג כל הבהמות א"כ מוכרח דהכל תלוי דוקא רק בהאונות שיהיו כמנהג ואינו מזיק מה שהוא שנים בצד הכבד, ואף שהרב"ץ ז"ל כתב טעם תלתא מימינא דהוא מפני קורבתו אל הכבד בהכרח צ"ל דאין זה עיקר הטעם דיש צורך הרבה בשביל שאר האיברים אלא דגם בשביל זה יועיל, וכן נראה דאטו למאן דס"ל דחסר הכבד מברייתו כשר אם יהיה חליף באונות יכשיר, אין לבדות דברים כאלו בדמיונות מדעתינו, וא"כ כיון דיש להכשיר בחליף הכבד מפני שהאונות הם כמנהג מינה דאם גם האונות הוי חליף דטרפה

ואף שנאמר דגם מצד זה יש להטריף כשהכבד והטחול הוו חליף כמו שמצינו בחליף האונות דכיון דמשונה ממנהג העולם כמ"ש הרשב"ץ ז"ל שם בי"ש דטעם חילוף האונות לאו מטעם חסר הוא רק דכיון דנשתנה סדרן דאוני שהחילוף עצמו חולי, וגם כתב דיתרת שלא בדרא דאוני אין זה אלא מפני בלבול היצירה וחלישות ודינו של זה היתר כדין נטול ע"ש ועי' להריב"ש ז"ל בסי' שע"א, ותו דמלבד שינוי הכבד יש לחוש ג"כ משום שינוי המרה דהוי שלא במקומה וכנטול דמו, ואף לפי"ז מכ"ש כשאם הוי חליף באוני דמטרפי בש"ס בפי' דודאי הוי טרפה, ואין זה תוס' על הטרפיות שמנו חז"ל