שו"ת מהר"ש אלפנדרי קנה

שינו מקומם מימין לשמאל, באופן כי כל אבריה הפנימיים היו כהלכתן בכל מכל כל אצא ששינו מקומם מימין לשמאל דוקא, והדבר היה לפלא בעיני כל רואה שלא נראה ולא נשמע כזאת

על השאלה הנז"ל שרטט וכתב אחד מהת"ח הרשןמים ממשפחת רם הרב כמהר"ר אליה אבואלעפייא נר"ו להתיר עפ"י מ"ש הרשב"ץ ז"ל ביבין שמועה ד"ח הטעם שיש ג' אונות בצד ימין בטבע הבריאה הוא לפי שהצד הימני מהלב היא יותר חם מצד השמאל מפני קורבתו אל הכבד וצריך נשיבה גדולה ע"כ, שלפי"ז לא אמרו בש"ס ובפוסקים דחליף ערפה אלא בחילוף דמזיק לנשיבה לא כן כשנתחלף הכל והכבד במקום הג' אונות הוא י"ל שינוי האיברים כולם מימין לשמאל לא הוו ריעותא ומדלא נחית לאשמועינן רבא גם היכא דנתחלפו כל האיברים שמעינן דלא קפדי בהא, ועוד הביא מ"ש הרשב"ץ שם דטו"ב שכ' ע"ד רבא שאמר דאי חליף טרפה וז"ל שלא תאמר זה אינו חילי שתמות ממנו הבהמה אלא שינוי הסדר שהימין חוזר לשמאל וכו', דומה לאדם איטר יד ימינו וכו' ואינו חולה, וגם מטע"ז אמרו חכמי הטבע שאפשר שימצא הכבד בצד שמאל והטחול בצד ימין על כן הוצרך רבא לומר שגם זה חולי ובכלל אין כמוה חיה טרפה הוא שהרי יש חסור ויתור עכ"ל, שלפי"ז י"ל שאם האונות על מתכונתן אלא שהכבד הוא בשמאל והטחול בימין חולי הוא ואין כמוה חיה כיון דלצד הכבד חסר אונה אחת המזיק לנשיבה את"ד, ושאלה זו היא שלוחה למע' הרב המופלא רא"ג כמהר"ר יצחק אבולעפייא נר"ו אם יסכים ע"י, והרב כמהרי"א השיב וז"ל ואף דלכאורה כל הישר הולך ישפוט בצדק כל אמרי פיו אולם יש לצדד דכיון דרבא סתם דבריו כספר החתום ולא ביאר טעמא מאי י"ל דל"פ אפי' אי יהיו כולם הפוכים, ומ"ש מדלא קבע רבא כ"ה בחילוף האונות ולא אשמועי' אפי' בהפכו כל האיברים יש נדחות דרבא לימדנו במידי דשייך קצת לא כן היפוך כל האיברים, ומאי דהכריח מדחזינן דחיתא ג"ש לא נעלם ס' מהרש"ל ה"ד הש"ך ז"ל סי' ז"ן דטרפה ל"ח ברובה, גם קי"ל כס' הרשב"א ז"ל ה"ד מור"ם ז"ל שם סעיף ח"י דכ"מ שהוא ודאי טרפה אעפ"י שנשתהה יב"ח ע"כ

ומני"ר רא"ג כמהרי"א הנ"ל נר"ו ביקש ממנו לחוות דעתי הקצרה ונומיתי לו כי הוא רואה חבילי טרדין המוטלין טלי עול הצבור והיחיד ולימודים שינים הלכה למעשה מפה העירה ומעיירות אחרות ודיינו שנעמוד בשלנו, ועכ"ז כדי שלא להשיב פניו ריקם משום עשה דכבוד תורה, דחקתי את עצמי ויהיו דברי בקצר אמיץ בעט נחוצה ואומר דכמעט שעברתי ע"ד הרב הפוסק נר"ו ראיתי שיש להחמיר לענ"ד הגם שאיני רואה במ"ש מני"ר לדחות דבריו טעם מספיק כל הצורך דכיון דלפי כל הישר הולך ישפוט בצדק כן שעפי"ד הרשב"ץ וש"מ שביארו טעמא דרבא מוכרח לומר כן כל דלא מצינו חולק נגדם יש לסמוך עליהם אעפ"י שאינו מפו' בדברי רבא וכמה פעמים מצינו דסתמא אתמר בש"ס ואינו לכל מילי עיין ט"ז יו"ד סי' מ"א סק"ט לענין אין סרכה בלא נקב ונמצא כזה הרבה פעמים כידוע

והיותר תימה מ"ש רו"מ כת"ר נר"ו דאף אי חזינן דחיתא ג"ש דל"ן מ"ש מהרש"ל וכו' דהם ז"ל מיירי כשהוא בטרפה ודאי דליכא שום ספק כלל דע"ז כ' הרשב"א בתשובה סי' צ"ח דאפי' יביאו כמה בנ' א ויאמרו שראינו שחייתה יותר מיב"ח אנו מכחישין אותם כדי שיהיו ד"ח קיימים שאמרו דטרפה אינה חיה, ומהרש"ל ביש"ש פא"ט סי' פ"א חולק שלפעמים יבא שאחד מאלף שטרפה חיה שרז"ל אמרו שכמוה חיה אינה ערפה אבל לא נתנו כלל שכמוה חיה שבודאי כשרה, אבל לכ"ע אם נסתפק לן אם היא טרפה או"ל וחיה יב"ח לכ"ע כשרה וליכא