שו"ת מהר"ש אלפנדרי קנ

כן וע"ע להג' בית הלל וכו"פ ביו"ד סי' ע"ה דסל"ה ועיין עליו להרב חיד"א בס' עין זוכר מער' הס' סימן ל"ב והרב בע"ח בעצמו נר' דלכאורא דלא השוה את מדותיו כמ"ש הרב חסל"א בא"ח סי' י"ג והרב משנת ר"א בח"ב יו"ד סי' יו"ד עש"ד וע"ע במ"ש הר' בע"ח ביו"ד סי' קי"א ולעת הפנאי יש לי להביא עוד מכמה פוסקים דלא סל"ה ותו נראה דבכה"ג דנ"ד דהעקרא בס' הראשון רוב ככל הפוסקים קמאי ובתראי ס"ל להתיר כדכתי' לעיל וגם הרב כנה"ג כ"כ ואף למיעוט הפוסקים היא מחמת ספק דודאי יש לומר דהנוהגים להחמיר הוא רק משום חומרא בהצטרף עוד ספק אחר כי האי גוונא כשר ועיין להכנה"ג בחיו"ד סי' ל"ז הגהב"י אות נ' ובתשו' בע"ח מ"ב דכתב בפי' וז"ל דאף לפי"ד ה"ד היכא דהוקבע הלכה בכל ישראל וכן נהגו בכל המקומות ולא יש מקום שנהגו להתיר עש"ד

ועפי"ז נצולים אנחנו ג"כ ממה שיש לפקפק בנ"ד להחמיר משום דבכל אחד מהספקות כבר נהגו להחמיר וכל כי האי י"ל דמאחר דנהגו לאסור בכל אחד גם בהצמדם יחד אין להתיר וכמו שכן ס"ל למהרד"ח בס' נד"ל ח"א סי' מ"ד דמטעם זה העלה להחמיר שם בנסרכה לצלע הששית עם מכה משום דכל מחלוקת של הר' הוא בספק אחד משני הספקות דנהגו להחמיר אבל כל כי האי גוונא יש להחמיר יעוש"ד דנראה דאפי' אם היו דבריו מוכרחים י"ל דבכה"ג דמן הדין שרי כל שנתוסף עוד ס' אחר דפלוגתא דרבוותא יש להתיר ועיין למהרש"ך בח"א סי' קע"ח שכתב וז"ל דמנהג שנהגו להחמיר ורוב הפוסקים מתירים אם מה שנהגו כן הוא מפני שחשבו שיש להחמיר כמותם מן הדין ולא משום סייג דיש להתיר אפי' בלא שאלא וע"ע נאמן שמואל סי' כ"ט ועמ"ש הרב פר"ת בסו' ט"ל דע"א ודע"ח ואכמ"ל

אלא דאעיקרא דמלתא מה דפשיט"ל להנד"ל אף שלכאורה יש לסייע דבריו ממ"ש הבאר מ"ח ח"ב יו"ד סי' ב' והחס"ל בא"ח סי' י"ג מלבד די"ל שלא נאמרו דבריהם כ"א דוקא כשהשני ספיקות הפך פסקו מרן לא כן כשהיא מחמת מנהג שבכל אחד מהב' ספיקות נהגו להחמיר לא מפני זה יש לאסור בהצמדם יחד ותו שאפי' כשהיא שכל השני ספיקות הם נגד פסקו מרן דס"ל להרב הנ"ל דאין לעשות ספק פסיקא כה"ג אנכי הרואה דרבים לוחמים ע"ד וכדיראה הרואה הרב משנת ר"א ח"ב בחי"ד סי' ט"ו עשה ס"ס בכה"ג וכתב וז"ל ואף דמרן פסק לאסור בשו"ע סי' קנ"ו וסי' קל"ד וכבר נודע דקבלנו דעתו והאריך הכנה"ג סי' קס"ז וק"מ וכו' אנן בעניותין ראינו להאחרונים דלא חשו להו ועיין להרב ב"ד יו"ד סי' ק"ג וק"ה ולמוה"ר בספר יד המלך למהרא"ף ובס' ידש"מ סי' ג' דעשו הרבנים הנז' הפך פסק מרן ושלא כדעת הכנה"ג וכו' ועיין להרב חק"ל חיו"ד סי' קפ"ח ובח"ג או"ח סי' א' דשקו"ט הרבה והסכים דבדיעבד יש לסמוך ע"ד מהרשד"ם ומהרש"ג והמעיין וראה דמתבאר מדברי הרב חק"ל דל"ש ליה היכא דהס' האחד הוא הפך פסק מר"ן להיכא דהשני ספיקות שניהם גם יחד הם הפך דברי א ז"ל והכי מסתברא כמו שיראה המעיין בטעמו של דבר את"ד יעוש"ב וכן מתבאר מדברי הידש"מ דמרן פסק ביו"ד סי' ב' ובחו"מ ג"כ שם בסי' ל"ד סתם דפסול ע"ש וכן נראה ממ"ש הדב"מ בתשו' דח"ג הנ"ל ע"ש וכן נראה ממ"ש החק"ל בסי' ע"ז דקי"ט וה"ד בס' הגיד מרדכי בחא"ח סי' ט"ו דמ"א וכ"כ הר' הנז' בחיו"ד סי' ד' בנ"ד ונסתייע מדברי הרב חק"ל אלו ושם בסי' ה' השיב ע"ד מהר"מ לארידו דעל הראשונים אנו מצטערים בס' אחד ומכ"ש היכא דהוו ב' ספקות נגדו וה"ה בסי' ו' תמה ע"ד דאיך העלים עון ממ"ש בדברות הראשונות מדברי הרב חק"ל עש"ד וכן ס"ל להרב מהר"א הכהן ז"ל בס' טהרת המים מע' הס' אות ז' ושכן הסכים בקונ' תשו' שארית הפליטה