שו"ת מהר"ש אלפנדרי קמט

דאין לחלק והוו כמו בשאר איסורין, והגם שיש לומר דבאיסור טרפיות דהוו חזקת היתר ורוב כשרות דלא בעו מתהפך וכמ"ש מהר"מ בן חביב בס' או"ץ והרב כו"ף והרב ח"ס מ"מ ממ"ש הרב אהל מועד לא מכרע. דאפ' הוא ס"ל דבכל האיסורין לא בעי' מתהפך, אבל נראה דאף בשוה לשאר איסורין מ"מ מאחר דהס' הראשון אינו שקול דהמתירין בהחלט הם רבים וגדולים, יש לסמוך ולעשות ס"ס אף דיש סוברין דיש לאסור מחמת ספק וכסברת הרבנים הנ"ל ומט"ז יש לסמוך אהך ס"ס ואף שהוא מחודש, ומה גם די"ל דהך ס"ס מכל צד ומוסכם לכ"ט וכמתבאר מתשו' מהרי"ט סי' יו"ד דכתב בנ"ד וז"ל ואדרבא איכא ס"ס להתיר דכיון שהסרכה עצמה ספק נקב היא השתא דמספקא לן אי בכה"ג מגין או לא מגין הו"ל ס"ס ע"כ וט"ע בחס"ל חיו"ד סוס"י ב, שעשה ס"ס כזה ולא חש למה שפקפקו הרבנים הנ"ל אף שהוא ז"ל הביא דבריהם בחאה"ע סי' ו'

וא"כ נרי דכיון דמן הדין יש להתיר אפי' בדליכא מכה רק שנהגו להחמיר בכה"ג דנ"ד דאיכא נמי מכה בדופן יש להתיר בפשיטות אף אם היה צד להסתפק משום דהא איכא קמן פלוגתא אחריתי דרברבתא קמאי וכמו שיעוין בחי' הרמב"ן פא"ט והר"ן בהל' ורשב"א שם בחי' ובתו"ה דיש סוברים דבנסרך לשאר איברים דאין נקיבתן במשהו דתלינן בהו ואף שראיתי להרשב"ש סי' ת"ך שכתב על ס' הראב"ד הלזו שדחו דבריו ואמרו שלא התירו במכה אלא בדופן כמו שהאריך הרמב"ן בחי' וכל הנמשכים אחריו עש"ד, נראה דהיינו שלא לסמוך להתיר על זה לבד משום דהוו ספ' דאורייתא ומשו"ה חששו הבאים אחריו להחמיר לחוש לסברת הרמב"ן, אבל לעומת זה עכ"פ יש לנו אילן גדול לסמוך עליו ס' הראב"ד, והרשב"א בתו"ה ד' ל"ה כתב שכן דעת הרז"ה, ומה שגמגם בזה הכנה"ג בסי' ט"ל הגה"ט אות ס"ט ע"ד הרשב"א, אחר שאלת המחילה לא מכרע ויעוין בזה למהרד"ח בנד"ל ד"פ מה שהשיב ע"ד וא"כ הרי יש עוד ספק אחר דאף שיש לפקפק ע"ז דאיני בא לכלל ספק מצד מ"ש מהרימ"ט בחיו"ד סי' ג"ל והבע"ח סי' ק"ז ובתשובות אחרות מלבד דרבים לוחמים ע"ד דמלבד הרשד"ם ובר פלוגתיה מהרש"ג המובא שם ובס' משפטים ישרים דס"ל דאפי' משום סברת הראב"ד דרבו כמה רבו לחלוק ע"ד וכן ראיתי להרב פ"מ ח"ג סי' מ"ה דכתב דאפי' בס' דכל בתי דינים נהגו להפך חזי להצטרף לס"ס ואם ועלה בדעת לומר דלא מצטרף לדידן הלא תראה להרב מהרח"ש בתשו' סי' ל' שדחה סברא זו בב' ידים גם מהריק"ש בערך לחם סי' ס"ט כתב דבספק אם שהה במלח כשר מס"ס משום סברת הראב"ד וכן נראה ממ"ש הפמ"א ח"ב סי' ק"א והמש"ל פ"ג מה' אבל ע"ש וע"ע בתשו' בע"ח סי' נ"א ובכנה"ג יו"ד סי' ט"ל הגב"י אות ס"ה שיש עוד סוברין כן גם מהרי"ט אלנקוה בע"ס שביתת יו"ט בתשו' כי באה בס' בני אברהם בסו' חיו"ד סי' ו' כתב דעכ"פ ס"ס נגד מרן ואינו נגד תשובת מהרימ"ט ע"ש מלתא בטעמא גם המשאת משה בא"ח סי' כ"ג השיב ע"ד דכי נהיגי העולם כדעת האוסרין מאי הוו סוף סוף מידי ספיקא לא נפקא יעו"ש וכ"כ המ"ב בס' קו"א בחא"ח סי' ו' ובחיו"ד סי' ל"א ובס' ארעא דישראל מע' הס' סי' כ"ב וכ"כ הרב צרור הכסף סי' ג' גם הרב דב"מ בח"ג יו"ד סי' ב' כתב וז"ל דאין ה"נ דמנהג עפ"י הוראת מרן הוא ד"ת היינו כשלא יצטרף שם ספק אחר אבל כשיצטרף עוד ספק אחר באותו דין למה לא נעביד ס"ס להתיר דאני אומר דאפי' מרן בעצמו יודה דהוא לא פסק באותה הוראה לחומרא אלא כשהוא לבדו לא בהצטרף ס' אחר ונסתייע מדברי מהרוק"ש בסי' מ"ב חסרה המרה ועש"ד וע"ע להרב אהל יצחק חיו"ד סי' ז' וסי' ל"א ומקומות אחרים שם דפסק