שו"ת מהר"ש אלפנדרי יד

ימים צ"ל ע"כ ובאמת דהאריכו' בזה אך למותר דודאי הדבר פשוט דבגונא דנ"ד שאמר מודים דר' דעדיף ממאורע שא"י ודאי דיצי"ח ועדיף נמי מצרכי רבים דכת' לעיל דלדעת רובא דרבוואתה דשרי אפי' לכתחלה וכ"ש בדיעבד דודאי יצא לכ"ע וגם מלשון הירוש' עצמו דנקט דאפי' בברכות הקצרות השנויות בתוס' דלא הוי כ"א מגונה דמשמע דעכ"פ יצי"ח וע"ע במה שאכתוב לקמן ולפי כל האמור נר' דאף למי שסובר דדעתיה דהרא"ש הוא דבדלוג מאורע במקום שא"מ ואמר לאח' שסיים הברכה דהוי הספק גמור הכא בכה"ג שניא היא דבאמצע הברכה בל' רבים שרי דלא הוי הפסק וע"ע בס' אורח לצדיק חא"ח סו' יו"ד וע"ע בס' ארחות חיים ה' ברכות סי' ע"א דמ"א ע"ג

ואח"ך ראיתי להרב החסיד בעל ס' דברי יוסף למהר"י אירגאס מאי דשו"ט הר' מהר"י הלוי עם הר' המחבר עש"ד ולפי האמור י"ל ע"ד המג"א סי' תקנ"א שכת' דהבקי אינו יוצא אפי' דיעבד בתפי' ש"ץ כיון שמפסי' ע"כ בפיוטי ובה"ט סי' תקצ"ד ה"ד וציין לי"א אסיקנא דבנ"ד ליכא משום הפסק במה שאמר מודים דר' ול"ד למ"ש הרא"ש דכל דהוי שלא לצורך דאף למאן דהבין בכו' הרא"ש דס"ל דהוי הפסק וצ"ל הכא מודה דיצא ואצ"ל דהו"ל כברכה אריכתא ועי' תוס' ברכות די"ב ובח' הרמב"ן והרשב"א

ומעתה ניהדר אנפין אל הט' הב' דאיכא למימר דאף דמשום התוספת שהוסיף אין להקפיד כדכתי' אכתי יש לעמוד משום שלא אמר כל נוסח הברכה וא"כ נמצא דחסר מהברכה ונר' דזה תלוי באותו מחלו' דהרמ"ה עם הראב"ד ור"ת שכת' לעי' ולדעת הרמ"ה נר' דגם בברכות דח"י נמי אם קוצר לא יצי"ח דבמקום שאמרו להאריך א"ר לקצר ואם קוצר הו"ל משנה ממט' שט"ח ולא יצי"ח ומפשט ד' הטור נר' דס"ל דגם הרמב"ם בפ"א מה' ק"ש קאי כס' הרמ"ה וכ"ן שהבין הרמ"ך בפ"א מה' ק"ש ותמה ע"ד אבל לא יתכן זה דא"כ ק' היכי דן הטור בדעתיה דהרמב"ם כן בפשי' ולא ראה שבפ"א מה' ברכות מדבריו שם מבואר יוצא דס"ל כהראב"ד והרמ"ך שהבין כן הק' עליו מניה וביה ממ"ש שם בפ"א מה"ב וכבר הרכ"מ שם היה למליץ יושר ע"ד הרמב"ם דאין נסתר מחמתו ושגם לד' הרמב"ם שבה' ק"ש אם לא שינא בפתיחה או בחתימה דיוצא י"ח ע"ש ואחריו כל ישרי לב כ"כ לפרש דעת הר' דכל שלא שינה בפתיחה או בחתי' דיצי"ח וכ"כ הר' הק' מהרש"ו הו"ד בס' פה"ד ח"ב סי' ס"ח

וכ"כ הרדב"ז בלשונות הרמב"ם סי' נ"א ע"ש ואם איתא דכונ' הטור היה כך היה לו להרב"י לתמוה ע"ד אלא נר' דמה שהביא הטור לדברי הרמב"ם היינו להוכיח מדבריו דלכתחי, מיהא אסור וכן הבין הר' ב"י ומ"ה לא העיר ע"ד הטור ולפי"ז נר' דבנ"ד נצולים אנחנו גם מהדן ערעורא דאף דקיצר הברכה שפיר נפיק י"ח דהגם דנר' דלדעת הרמ"ה במקום שאמרו להאריך אם קיצר אינו יוצא י"ח דלענין זה אין לחלק לענין תפי' דכשם דנר' מדבריו דגבי ברכות דק"ש דאם קיצר דהוי משנה ממט' שט"ח ולא יצי"ח ה"ה והוא הטעם בתפי' י"ח מ"מ נר' דלא חשחין אנחנא לס' הרמ"ה לחיובי לחזור דהא איכא קמן מרבוואתא קמאי רובא דמנכר דס"ל דאינו חוזר דל"מ לדעת הרמב"ם והראב"ד והרשב"א דס"ל דכל שלא שינה בפתיחה או בחתימה דאינו חוזר ואפ' שגם הריטב"א שכ' בחי' לפ"ק דע"ז שכת, בחי' לברכות דליכא משום מ"ש דבמקום שאמרו לקצר א"ר להאריך דהיינו משום דס"ל כמ"ש הראב"ד והרשב"א וא"כ ודאי דלדידהו גם בכה"ג לא יחזור וכבר כת' דשו"ר מ"ש הריטב"א בה"ב עי' תשו' הרשב"א ח"א

אלא דאף לדעת ר"ת ודעמיה דנר' דס"ל דמ"ש דבמקום שאמרו להאריך א"ר לקצר איתיה נמי להאריך ולקצר גם בנוסח הגם דאינו