שו"ת מהר"ש אלפנדרי קמב

מפוזרין אי אפשר שיסכימו כולם עיי"ש, מלבד די"ל דלא דמי וגם דעכשיו בזמננו דנתרבו ספינות קיטור ומסילות הברזל ועוד מכשירי נסיעה, נראה ודאי דאינו רחוק מלקבל שקלים מהצבור אף שהם מפוזרין, ועוד זאת יכול להיות שיתנדב אדם וימסרנו לצבור ומהני גם לק"צ כדאיתא בפ"ק דר"ה וכן פסק הר"מ בפ"ח מהל' כלי המקדש ה"ז וכן כתב הרב בעל הטורים בפרשת ואתה תצוה והראה אותי ר"ב זאלץ שגם הוא תירץ כן במכתבו לכ' מאז והצדק אתו, ועי' עוד בתוי"ט בפ"ד משקלים ובמל"מ פרק ב' הלכות כלי המקדש והכי מתבאר גם בהר"ש בפ"ב דפרה מ' גי. ויש לתמוה טובא על דברי הרב מהרח"א בספרו עץ החיים פ' חוקת עי"ש. ובכן יש להשיב על דבלי הש"י ואין צורך להאריך עוד בזה. ולפ"ז נראה דשפיר דמי להקריב ג"כ תמדין ואם דבעינן מעמד כהנים לוים וישראלים שלוחין מכל הצבור כדאיתא בפ"ד דתענית ד"כ, וכתב הגאון בעל טורי אבן בפ"ק דמגילה דמעכבין הקרבן ותמה על דברי הסוברין והרשב"א בכללם דהוה רק למצוה ואינו מעכב, מלבד שיש לעמוד על דבריו ואין הפנאי, בכ"ז גם לדבריו איתא בתקנתא להיות כן בנקל ובכן אין להקשות על שכתב בכו"פ בשם ר"ח שהי' רוצה להקריב גם תמידין, ועי' בקונט' עבודת הקדש בפ"א וב' מהרב מהר"ץ חיות, ומאפס הפנאי איני עומד כעת על דבריו, אמנם נראה דעיקרא דמילתא י"ל דמכיון דעכשיו המזבח חרב אף דיוכל להיות דע"י השתדלות מרובה וטרחה יתרה נוכל להשיג רשיון מ"מ טורח זה למה, דמלבד דנראה מכיון דהוא חרב בעו"ה ליכא חיובא כלל י"ל גם כן דאין צורך להשתדל, שהרי אף בזמן המקדש כמה תנאים כמו ריב"ב ועוד שדרו בחו"ל לא באו לירושלים להתחייב משום שמה"ד הם פטורין וכ"ש כשהוא חרב וליכא למימר דמה שהיו פטורים הוא מפני שהיו אנוסים ולא יכלו לבוא, דהכי אמרו בפסחים ע' ע"ב גבי ר"י בן דורתאי שפירש ישב לו בדרום ועיי"ש ברש"י רחוק מירושלים שלא להעלות לרגל להתחייב בפסח ע"כ וכש"כ כשהוא חרב די"ל דאין רצון השי"ת שנקריב. ומפ"ז כל התנאים הקדושים שהיו בירושלם אחר החרבן לא מצינו שהקריבו קרבנות אף שיכלו לבנות ולהקריב וכמבואר לעיל בשמן של הראשונים והגם שיכלו להקריב גם בטהרה. וגם נראה דאף לא התאוו לזה כדמצינו אצל משה רבנו ע"ה שהתאווה לבוא לא"י כדי לקיים מצוות התלויות בארץ, והוא מפני שידעו שאין רצון ה' שנקריב כ"א עד שנשוב אל ה' ואז יבוא משיח צדקנו בב"א. וכן נראה במקרא שכתוב והשימותי וכו' ולא אריח וכו' דהכוונה אף אם רצו לבנות מחדש ולהקריב לא אריח. ובזה יש ליישב מה שעמדו מהרימ"ט בדרשותיו ומפרשים אחרים ומקשים אמאי לא אמרו פה כמו שאמרו גבי עבד עבדו שהי' כבר ה"נ נימא מקדש שהי' כבר, ולפי דברינו ניחא, ומפני כמה סבות וגם שהספרים אינם בידי כעת איני יכול להעתיק דבריהם דאפשר קדמוני בזה ואף שראיתי שהרב ש"י שם בסי' פ"ט כתב שמה שאמר ר"ג בפ"ק דסנהדרין מהודעין לכון דגוזלא רכיכין וכו' דהקשה כיון שהי' אחר החורבן האיך קאמרי כן ותירץ לחד תירוצא ועיקר אצלו דהוא משום דס"ל דמקריבין אעפ"י שאין בית שלכן בימי הנשיאים שהיו סמוכין לחורבן הבית ועדיין הי' המזבח קיים הקריבו ק"צ כמו בזמן הבית ולכה"פ פסחים וגם אשור בקונטרס עבודת הקדש בפ"ג ד' ע"ב דהאריך בזה, וכתב דהיו מקריבין גם אחר החורבן נגד החכמים המשכילים והביא חבילות ראיות ע"ז, והוא מה שאמרו בפסחים דא"ל ר"ג לטבי עבדו צא וצלי עלינו את הפסח והרי ר"ג הי' קטן בזמן החרבן ובמות ריב"ז נתמנה לנשיא וא"כ עשה הפסח אחר החורבן, ועוד ראי' מריב"ב בריש פסחים דמדוע הרגו להעכו"ם משום דעשו הפסח בסתר ופחדו שלא ולשון עליהם. וגם מריש נדה גבי מעשה