שו"ת מהר"ש אלפנדרי קמג

במשפחתו של ר"ג שבדקה עצמה ומצאה טמאה ומוקמינן בתרומת לחמי תודה ובירושלמי שם שהיתה לה יין נסכים ומבואר שם בתוס' דר"ג דיבנה הי' וגם הביאו מפ"ק דסנהדרין דמתבאר דגם אחר החורבן היו מקריבין וכתב שם שהר"ן בחי' וכנה"ג התעוררו בזה שאחרי החורבן לא הי' להם ק"פ וקיני זבים. וכתב הר"ן דצ"ל דגם אחר החורבן הי' מדקדקין בדברים הצריכין, וכתב שתירוצו נכון, ושוב כתב אף כי דעת התשב"ץ דר"ג הי' קודם החורבן אבל עדיין קטן הי' ואף אי תימא כשיטת הרמ"א מפאנו דמפני אימת המלכות לא מינו לר"ג לנשיא עדיין וקשה האיך כינו אותו בשם רבן כיון שהי' קודם החורבן ולא הי' נשיא ועוד אף אם תפרש עובדא דצלי עלוני הפסח מג' דנדה הנז' דהי' קודם החורבן אבל עובדא דסנהדרין שהי' מעברין השנה משם ראי' ברורה. זהו תורף דבריו אם כי האריך שאין צורך להזכירם. ומלבד דכל חכם לב עיניו יחזו בכל דבריו שאין בהם הכרע, ועוד זאת מכל הראשונים מבואר הפוך מדבריו וכמו שאבאר בס"ד וזה החלי, דיש לתמוה עליו דמאחר דעיניו ראו להר"ן ז"ל האיך כתב היפוך מדבריו וגם הרשב"ץ בפי' אגדה וז"ל כי ר"ג ראה הבית בבנינו ובימיו היו עושין פסח כנזכר בפ"ק דסנהדרין אבל המשנה נשנית אחר החורבן ע"כ, דנראה דהרב ז"ל מפני שלא שלטו מאורות עיניו בהר"ן וראשוני' ע"כ מפרש עובדא דסנהדרין דהיה קודם החורבן וע"כ משום דס"ל דאחר החורבן לא הקריבו כלל, א"כ איפוא הרהיב עוז בנפשו בשיקול דעתו לומר הפוך דבריהם דבאמת אמרו טובה צפורנן של ראשונים וכו', מפני שנהירין להו שבילי דכולי תלמודא וגם ראיתי בחי' הרמ"ה שם בסנהדרין שפירש כהר"ן עיי"ש ואם שדבריהם אינן צריכין חזוק נראה דטעמם ונימוקם משום דכשנחרב הבית נחרב גם המזבח כמו ששנינו בנזיר פ' ב"ש כשעלו נזירים מהגולה וכו' עיי"ש ועי' ב"ב ס' ע"ב האיך נאכל בשר וכו', הרי בזמן ר"י שהי' בזמן אחד עם ר"ג לא הקריבו כלל ובכן יש לתמוה על הש"י דכתב שבזמן הנשיאים שהי' סמוכין לחורבן הבית עדיין הי' מזבח קיים והקריבו ק"צ, והא ודאי אתמה טובא גם מה שכתב הנ"ל בקונט' לפרש הג' דריש פסחים דהוא מוכרח שהי' אחר החרבן הרואה יראה דבניני על יסוד רעוע הנופל מאיליו דודאי קושטא דמילתא דזה הי' קודם החורבן וכמתבאר ממה שכתב הרמב"ם ז"ל בהקדמה לסדר זרעים דריב"ב כי' בזמן הבית ולא ראה החורבן. יעי' בפ"ק דקידושין וכבר שלח בן בג בג, וכתב שם הר"מ דהי' קודם החורבן וריב"ב עמו, וכן כתב הרב המאירי בבית אבית וכמה גדולים אחרים. ועי' בתוס' מנחות ס"ה דכתבו דשנים היו אחד בזמן הבית כדמוכח בריש פסחים ועוד אחד הי' כדאיתא בירושלמי דר"א ור"י בטלו מכשפות מאביו דריב"ב שלא הי' יכול להוליד עיי"ש דנראה דרצונם לומר דודאי דוחק הוא מלומר דמה שביטלו הי' קידם החורבן והאריכו ימים עד אחר החורבן וזכורני שהאחרונים הוקשו להם מהא דריש פסחים דמבואר דריב"ב הי' קודם החורבן ואשכחן בכמה דוכתי שהי' עם תנאים אחרים שהיו ודאי אחר החורבן, ונדחקו שריב"ב האריך ימים הרבה ולא ראו דברי התוס' הנז' ואכ"מ להאריך בזה ומ"מ מפורש יוצא מדברי התוס' דגם הם ס"ל כדברי הראשונים הנ"ל דודאי לא הקרובו ק"פ אחר החורבן שלא כדברי הש"י והרב הנ"ל בקונ', ונלע"ד דאף דנראה דהתשב"ץ ס"ל דעובדא דסנהדרין הי' קודם החרבן והוא משום דלא שלטו מאורות עיניו בזה שכתבי הרמ"ה והר"ן דלא נתפשט דבריהם בימיו מ"מ נראה דלא נפלאת היא ולא רחוקה מה דס"ל דג"ז היה קודם החורבן ולא קשה מידי מה שהקשה הרב הנ"ל בקונ', ועי' בספר פחד יצחק מערכת ב' ד"ה ביעור תרו"מ דנשאל מרב גדול אחד שרצה להביא ראי' להר"מ שמתוודין אפי' שלא בפני הבית ממה ששנינו בסוף מ"ש עישור