שו"ת מהר"ש אלפנדרי קמא

אבל להרמב"ם שפסק בפ"ג מהל' מחו"כ ובפ"ב מה' חגיגה כמ"ד דלילה היי מחו"ז, דהא ליתא ולא קשה מידי משים דס"ל דדין זה שאני דתלוי בכשיש אופן שיכול להקריבו שנא יקריבנו בחוץ והחמירה תורה טפי משאר דברים וכדאשכחן דרבתה תורה גם באיתן שאסור לשחוט לכתחילה עלו לא ירדו. ושו"ר להר' מנחת חנוך שהק' כך ולע"ד נקי א ונר' דגם בכונת דברי התוס' אולי יש לפרש דס"ל כמ"ש הרמב"ם ז"ל ומ"ש דלילה אין מחוסר זמן בדין זה ולכו"ע ס"ל כן, ולפי מאי דכתיבנא נתישבו היטב כל פסקי הרמב"ם ז"נ וגם במ"ש דהשוחט והמעלה בחוץ בזה"ז דחייב וגם במ"ש במטיל מום בקדשים בזה"ז דליכא מלקות משום דאע"ג דלענין שחוטי חוץ חייב התם הוא דוקא דהוי גזרת הכתיב דאע"ג דאינו יכול להקריבו בפנים לכתחילה אפי"ה הוי ראוי אבל לענין מטיל מום וכו' כיון דאינו עומד להקרבה וכמ"ש ג"כ בפ"ק דע"ז לכן ליכא מלקות ומתוך מ"ש החכם עיניו יחזו מה שיש לתמוה על כמה מפרשים ומכללם הרב מגילת ספר ומהר"י הכהן ז"ל בס' אהלי יהודה דהי' בהעלם עין דבימי האמוראים שהי"נ אפר פרה ועי' מ"ש התוספות בחולין דקכ"ב ע"ב ומפני טרדות מכמה סבות שונות גם שאון כח בי להזמין את הספרים לכן איני מרחיב הדבור בזה ובפרטים אחרים שכתבתי לעיל ורק אומר דבמה שכתב' לעיל דהרמב"ם השמיט הדין דהשוחט בשבת תמיד שאינו מבוקר דחייב דשוב אחרי כתבי בא בזכרוני דמזה זמ"ר למעלה משלשים שנה עמדתי באורך ע"ז ושראיתי מ"ש הג' בטורי אבן ברפ"ג דמגילה וז"ל הצ"ל דבע"כ מיירי במפריש ק"ח משום דקיי"ל פסח טעון ביקור ד"י קודם שחיטה כדאמרי' בפ"ט דפסחים וא"ת דבקור אינו מעכב בדיעבד כמו שכ' בחי' לסוכה פ"ד מ"מ כיון דלכתחלה טעון ביקור ד"י אמאי אמרו רבנן איזה שירצה יקריב הא ודאי מצוה בראשון וכו' עש"ד וכמ"ש עוד לקמן בפ"ד דכ"ט, ושוב אח"ז יצא לאור ס' תורת חסד ונזדמן לידי לפי שעה וראיתי מה שהאריך ומלבד שלא ראה שכבר האריך בזה הכ' אור זרוע בה' פסחים דרי"ז נסתפק בזה ומתחלה רצה להוכיח מכל איתן המקומות דאיני מעכב, ישוב כתב ומיהו נראה דבקור מעכב דתניא בתוספתא דפסחים שמעתי שהשוחט תמיד בשבת שאינו מבוקר וכו' וע"כ דלית לי' מום וכו'. ועוד שם לקמן בסי' רכ"ח כתב וז"ל תנן בפ' אלו דברים בסופו שחטי ונמצא בע"מ חייב פי' שחטו לפסח בשבת ונמצא בע"מ ח"ח פרש"י דשוגג היא ולא אנוס דהו"ל לבקורי א"כ משמע שלא בקרוהו ואפ"ה טעמא דנמצא בע"מ הא ותו דא"כ דמעכב אפי' שאינו בע"מ ליתני נמי שחטי בלא ביקור חייב מיהו שמא מתני' איירי כשבקרו ורש"י שפי' דהול"ל יכו' שמא ר"ל דהול"ל היטב וכו' ובתוס' דפסחים תניא אמרינן שמעתי וכו' יש"מ דבקור מעכב עכ"ל וי"ל דאיך לא הזכיר דתוס' זה כבר היכא ג"כ בת"ד בסוכה כל: הנך ריאה שכבר הג' רצה להוכיח שליח רק מדרבנן אלא דמפני התוס' נדחק הרבה בפירש"י אמנם הרמב"ם שהשמיט זה נר' ודאי שמה שפי' בפה"מ ובחבורו פ"ב מהל' שגגות שהוא מפני הי"ל לבדוק ואח"כ ישחוט א כל כיוצא בזה, ע"כ דמבואר מזה דאעפ"י שנא בקר דכשר, אמנם נר' הרמב"ם הביא דפסח דורות בעי בקור עי' בסוף הנ' ק"פ דכשהזכיר מה שיש בין פסח ראשון לא הזכיר מזה כלל וכן כתב בפי' בשטה המיוחסת להרשב"א ז"ל, וכבר מזה שנים הרבה שהארכתי, ואכ"מ להאריך, ובכן לדעתם מהא דק"פ לא מוכח מידי והדרן למאי דאתינן עלה לפי מאי דכתיבנא לעיל נראה ברור דיכיל להיות ק"פ אף דלא נתחנך המזבח בתמיד של שחר ולא קשה מידי על דברי הרבנים הנ"ל אנא דאיני יודע שלמה החליטי המאמר דאי אפשר להקריב תמידין מפני שהם מפוזרין דאי משום דכתב הר"מ ז"ל בפ"ד מהל' סנהדרין דלענין סמיכה לפי שישראל הם