שו"ת מהר"ש אלפנדרי קלו

שם ספ"ק דקידושין גבי מ"ש ולא בנות אהרן, שהק', ותפ"ל דבעי ב"כ ואם אין בגדי כ' אינם כהנים ותי' דזה דוקא לאהרן ובניו שנצטוו אבל לבנות שלא נצטוו יכולות לשמש בכהונה בלא ב"כ אם לא מיעטינהו קרא ,עי"ש, וזה הוא בלי ספק גם דעת רש"י כן, ולדעת כל הראשונים הנ"ל בודאי דגם למ"ד דכל מ' שנה ששמש בכ"ג דהי' דוקא בחלוק לבן, ומאי דשאל בז"י המלואים הוא משום דהוי לכו"ע ורש"י ז"ל דבר בכאן בקצרה וכבר ביאר שאלתם בפ"ק בתענית די"א וז"ל, במה שמש משה דאילו באהרן כתיב ב"כ דכתי' והלבשת שבשעה שהי' משה עובד הי' אהרן לבוש ב"כ, ועבודה דמשה גזה"כ, ובגדי כהונה לא מצינו בו ומסתמא אין הדבר כשר שהי' עובד בבגדים של חול שיוצא בהם לשוק עכ"ל, ונמצא דס' הג' הרימ"א שס"ל דמפני שהי' מעמידו ומפרקו דנחשב כמו במה יחידאה היא דאף התוס' דכת' דהוא משום דעדיין לא נתקדשו ב"כ גם הם חולקים עליו, וע"ע בתשו' הרשב"א ח"א סי' מ"ב ואכמ"ל עוד בזה

מעתה אבוא ע"ד האור יקרות שעל יסודו בנה מעכ"ת בנינו לא ידעתי מה עלה בדעתו לעשות כל אלו ההרכבות כדי לומר היפך התוס' שכתבו דהאמת הוא דעולת ראי' נמי בעי הפשט דזה אינו, דמלבד דהמונח הזה שכתב הג' הר"י הנ"ל לפי"ד רש"י וכל הראשונים הנ"ל הא ליתא דגם בימי המלואים שעדיין לא נתחנך לא הי' דין במה, וכן הוא ג"כ לפי מ"ש התוס' שעדיין לא נתקדשו, ועוד יש לתמוה במה שמדמה למזבח שבנה משה דהוי במת יחיד למ"ש הג' מהר"י הנ"ל דודאי לא דמי כלל מכמה אנפי ומה ענין שמיטה וכו' דבשלמא מ"ש הג' הנז' משום דמקודם הוה במה וכל שלא נתחנך הוי דינו כמו מקודם, וגם כיון דשום אדם אינו יכול להקריב שום קרבן עד שיהא חינוך, משום מה שהי' בימי החנוך הוי עדיין במת יחיד ולא במת צבור, אבל במזבח שעשה משה הקריבו כל ישראל עליו הא ודאי דהוי במה, והט' משום דלא הוקם עדיין המשכן ולא משום שלא נתחנך, מפני דבאותו זמן אף אם נתחנך אינו כלום, ורק מפני שעדיין לא הוקם המשכן, ומהיכא תיתי לאמר דהוי במת יחיד כיון שהיתה במה מכל ישראל ודאי דהוי במת צבור דכל ישראל הקריבו שם והכי מתבאר ממ"ש בפ' דם חטאת דצ"ז, שאמרו מאי כל אילימא בשלמי צבור נמי כתי' וישם באגנות, וע"ע ביומא ד"נ ובפסחים ד"ע ע"ב משום דאתי וכו' ובכן גם מה שכת' שעולת סיני הוא עולת ראי' דהוי כבמת יחיד מפני שלא נתחנך, אינו מובן כלל דבבמה מה שייך חנוך דאף אי נתחנך הוי במה, ואם הוא חשב משום דעולת ראי' הוי קרבן יחיד, אינו ענין לתלות בחנוך, וכבר כתיבנא דעולות ושלמים שהקריבו בימי משה דהוו קרבן צבור, ועוד דמ"ש מי איכא וכו' ועכשיו בעי הפשט ועכשיו היא בזמן המקדש ולא בזמן הבמות, באופן דהדבר ברור דבזמן היתר הבמות אי בנו הצבור במה להקריב עלי' היו יכולים להקריב עליה קרבנות צבור כגון ק"פ וכדומה מבלי חנוך כלל, ולא שייך חנוך כלל בבמה, ולא קאמר הגאון מהר"י הנ"ל כי אם דוקא במלואים דהוי כמו במת יחיד ומפני שלא היו יכולים אחרים להקריב עליו וכדכתבינא, ועוד נראה דמ"ש הג' מהר"י הנ"ל די"ל דין במה די"ל דהי' לו עכ"פ דין במת צבור, והוא שראיתי בשי' מקובצת בפ"ק דבכורות גבי מ"ש אלמא חובות בבמה לא קריב מתוס' חיצוניות וז"ל ותימא להר"א דהרי קודם שהקימו המשכן הקריבו חובות חטאת כל ז"י המלואים, ונ"ל דקודם לכן ר"ל בבמה שכל אחד מניח אותה בראש הגג היא במת יחיד וע"ע במ"ש בפ"ק דמגילה דפרש"י במה גדולה זו מזבח של משה בעודו בנוב וגבעון ובמה קטנה הוא מזבח של יחיד, שכל יחיד ויחיד בונה במה לעצמו ע"כ ודבר ברור דגם בסיני הוי