שו"ת מהר"ש אלפנדרי קלה

דכשהקריבו ישראל כבר ידעו מה שיצוה ד' בסיני אלא דפליגי תנאי דמ"ס דכללות נאמר בסיני אזבחת עליו עולותיך ולא נודע הפי' דין העולה כ"א עד אהל מועד, אבל קודם לכן לא נודע להם שיעשו כדין עול"ת, ורק עשו כדין עולת ראיה, ומ"ס כללות ופרטות נאמרו בסיני וידעו שפיר כל דיני עול"ת וכן עשו במדבר, ולכן מקשה כיון דכבר נאמר להם כל דיני עולת תמיד ועשו כן עפ"י הדבור ולא עשו הפשט ונתוח, מי איכא מידי וכו' ולע"ד נראה דלפי"ז גם קושית התוס' לא קשה ומעולת ראי' דבעי הפשט ונתוח משום דאז לא ידעו כלל דמעולת ראי' ע"ד דבעי הפשט ומה שהקריבו כן הוא מאליהם כמ"ש רש"י וכמ"ש גבי נח ואבות, אלא דהתוס' ס"ל דמדקאמר עולת ראי' הקריבו א"כ נראה מזה דאינו כמו נח אלא עפ"י הדבור וקדמה להו ידיעה דיקריבו לעתיד קרבן ראי' והם עשו כן, והאמת הוא דבעי הפשט, ולזה תירץ דאינו דומה משום דבתמיד כתיב בי' דבעו הפשט אבל בעונת ראי' לא יש רמז בכתוב אף שם עולה עד דידע דבעי הפשט ולכן לא ידעי כ"א עד לאח"ז, אלא דמהרש"א הרגיש ע"ד התוס' שכת' דעיקר הפשע כתוב בגופי' דאינו כן דמ"ש הוא בעולת נדבה, ולזה תי' דמדכתיב דעולה ודאי דגם בעול"ת בכלל וכמ"ש בתו"כ העולה לרבות עול"ת הידועה, ככתוב וערך עלי' וכו' דבעי הפשט, ועיין במס' ביצה ד"כ דפריך דמה צריך קרא דודאי ולפי עולת חובה מעולת נדבה מהעולה ולב"ש גם בעולת ראי' ל"ב סמיכה ועי"ש ברש"י ובתוס' כי און לי פנאי להרחיב הדבור, ולכן מקשה דאם איתא דהי' עול"ת, לפי סברתו דלא עשו הפשט דלמה כן כוון דפרטותי' נאמרו ג"כ בסיני, ומשו"ה הקריבו עולת תמיד הי"ל לעשות הפשט אלא ודאי דהי' עולת ראי' ונכון הוא, ואין צורך למ"ש הרב טורי אבן שם בחי' לחגיגה, דהוא משום דגבי עולת נדבה כתיב וערכו עצים, ודרשי' בפ"ב דיומא וערכו בני אהרן הכהנים מכאן לעולה שטעון ששה (כאן חסר)

אמנם מה שרצה האור יקרות לפרש בכונת הש"ס עפי"ד הג' הר"י מאורלינש, הא ודאי נא ניתן להאמר כלל, אלא דהן קדם אומר דלא זכיתי להבין ד"ק של הג' משום דצריך לדעת מה הי' דעת השואלים במה שמש משה אם הוא שסברא שהבגדים נתקדשו ורק שהס' אם הי' במה ונשתמש בבגדי חול או"ל, הול"ל שהי' במה ואסור להשתמש בבמה בב"כ אבל כשהשיבו בבגדי לבן עדיין לא נתברר להם שהי' דין במה בתשובה בחלוק לבן שאין בו אמרא דוקא, דאם הי' במה הי' יכול להשתמש גם בבגדי חול, ועוד דבזבחים נראה דלכ"ע משה שמש בכ"ג בז"י המלואים ואם הי' במה מה כ"ג שייך דאפילו זר יכול להקריב, ועוד דהו"ק לו ע"ד דאין חטאת קרבה בבמה ותי' דהוראת שעה היתה, וא"כ הוא מנ"ל דמדשמש בחלוק לבן דהוא משים שהי' במה, אפשר דזה נמי הי' עפ"י הדבור ששמש בחלוק לבן והוי כ"ג ולאו משום דלא נתחנך ועוד יש להקשות, ולקצר אני צריך, אמנם נראה דמאי דכתב הג' כן הוא משום דמקודם הקשה עפרש"י שכתב דמשה לא נשתמש בבגדי כהונה דכתיב לאהרן אחיך וכו' משום דבזבחים מרע"ה כ"ג הי' ושמש בכהונה גדולה מ' שנה, דלשון בכהונה ג' משמע בח' בגדים, והיינו כמ"ש בגמ' אין בגדיהם עליהם לא הוו כהנים ומפני זה יצא לדון הג' הנ"ל דבז"י המלואים הוי במה, ונראה דהא לא מכרע לדחות דברי רש"י ז"ל די"ל דס"ל דגם למ"ד דשמש מ' שנה שמש בלא ח' בגדים כ"א בחלוק לבן לבד ועכ"ז הי' כ"ג דמ"ש אין בגדיהם עליהם לא היו כהנים, ה"ד לאהרן ובניו שנצטוו בהן כדכתיב ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו, אבל במשה רבנו ע"ה הוי כ"ג אף בלא ב"כ וכמ"ש כל הראשונים התוס' והרא"ש בתוס' בקדושין, והרשב"א והריטב"א ובעל הח"י