שו"ת מהר"ש אלפנדרי קלג

הנה מבואר מדבריו ששייך לומר לשון אלא אף על דבר שאינו אסור עי"ש, וכן מתבאר מהוירושלמי ריש פ' בית שמאי והובאו דבריו בשי' הראשונים שם וסיים ע"ז בתוס' הרא"ש שם וז"ל וכן משמע לישנא דקתני אין ממנין אלא ארוסות, לא קתני נשואות יכי' ומתוך מה שכתבתי יש להשיב על הרב "חזון נחום" ברפ"א דזבחים שכתב דממ"ש הרמב"ם בפ"ה דמעה"ק דק"ק אין שוחטים אותם ואין מקבלים את דמם אלא בצפון המזבח, דמדכתב בלשון שלילה אין וכו' אלא בצפון המזבח משמע דמדאוריתא נמי פסולים שאר מקומות וכדדייקי בסוף פרקין דלעיל גבי אלא עד חצות ואע"ג דרש"י כתב שם שהוא דומיא דשאר אלא הנז' אלא בלילה וכו', שהוא לעכובא מ"מ נשין אלא עצמו הוא לשין שלילה ומשמעותו בכ"מ לעכובא הוי עכל"ה, והוא מן התימה דאף את"ל דכ"כ רש"י ז"ל הרי התוס' שם גרסי בגמ' ואב"א דה"פ דמדלא קתני אלא עד חצות לבסוף אלא באמצע עי"ש דמתבאר מזה דאם הי' אלא עד חצות כתוב לבסוף די"ל דאינו לעיכובא מה"ת וא"כ לפי זה איני משמעותו בכל מקום לעיכובא מה"ת כ"א דוקא היכא דמוכח ולא מצד הלשון, ותו דנראה דאישתמיט מיני' דמר ג"כ מ"ש התוס' והרא"ש הנ"ל, ועוד יש לתמוה דמה צורך נדקדק מהרמב"ם ממ"ש בלשון שלילה, דמה מקום יש להסתפק בזה מאחר שתלמוד ערוך בידינו במס' זבחים ד' מ"ה שחיטה וקבלה לעכובא, מכל נוסח הסוגיא ואבע"א אמר קרא העולה במקומה תהא עי"ש ובפ"ק דמעילה וע"ע זבחים דנ"ה שאמרו מנ"ל דבעי צפון דתני רבא בר חנן וכו' ועשיתם שעיר עזים וכו' מה חטאת טעונה צפין וכו' אלא רבא וכי חטאת מהיכן לימדה מעולה דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש אלא מדתני ר"מ וכו' על עולותיכם וכו' עי"ש ובמה שכתבו התוס' ד"ה מה עולה וכו' והרב ק"ס שם בפ"ו דכתב וז"ל מה חטאת בצפון אף זבחי ש"ץ דכתיבי בהדיא היו שחיטתן בצפון, ולמ"ד דבר הלמד בהיקש אינו חוזר וכו' ילפי נה מדכתיב על עולותיכם וכו' ונ"ל דרבא בר חנן ס"ל דהיכא דכתיב בהדיא חוזר ומלמד בהיקש, ובס' הנ"מ "בן ימין" שמו שי' על מנחות בד"ה תמה על דבריו דמי הגיד לו דאיכא מ"ד דחוזר ומלמד וכו' עי"ש, ונעלם ממנו הך סוגיא ואדרבא על דברי הכ"מ שכתב דהא דזבחים דנה דאמר רבא מהיכן למדו מעולה וכו' דאינו לפי המסקנא, דהיא תמוה, יעיין ברכת הזבח שם בזבחים ואכמ"ל ודוק כי קצרתי

ולכן לפי מה שנתבאר דגם בדין זה דבעי חינוך, אם נאמר דבהא נמי בעי שנה, ולא שנה, הא ודאי דלא נפסל הקרבן, ואין לדקדק איפכא לא מהסוגיא ולא מדברי רש"י ועיון בפסקי תוס' ריש מס' תמיד וז"ל פחות מבן עשרים אין כשר לעבודה ע"כ והיינו ודאי לכתחלה וכדיראה הרואה במס' חולין דכ"ד והרמב"ם פ"ה מהלכות כלי המקדש עי"ש, וגם לא מצד הלשין ד"אלא" וכדכתיבנא, אמנם ראיתי למהרד"ף בס' ספרא דבי רב, בפ' פינחס בדרך הליכו לפרש כונת הספרי כמ"ש ר"ש אעפ"י שנגמרא כלים שלא בזמנן אין מחנכין אותן אלא בזמנם, וז"ל אע"ג דאמרו כל כלי שרק אחר שנגמרו והם שלמים עבודתן מחנכתן ה"ד אם חנך אותן בזמנן אבל אם חנך מזבח העולה בתמיד של ביה"ע א"נ מזבח הקטו' בקטו' ש"ש א"נ את השלחן שסדר עליו הלחם קודם השבת אין זה חנוך והתמיד והקטור' נפסלו, אבל הלחם אינו נפסל כדתנן בפ' שתי הלחם סדר הלחם וכי' הרי דכתב בפשטות שנפסל ולא נכנס לבית הספק כלל כאלו דבר זה מפורש ולאפס הפנאי איני יכול לעמוד עוד בזה כעת

אמנם נראה דאף את"ל דקרבן של ביה"ע בלא חינוך דנפסל, שאר קרבנות וגם קרבן פסח דאינן נפסלין ואף שלא נתחנך בתמיד משום דלא הקפידה תורה כ"א דוקא בתמיד של