שו"ת מהר"ש אלפנדרי קכח

שרי דזוז"ג כי האי ודאי מותר דהוי ממש כעין שחל"א בתרא דפ' א"ט דמסיק דמותר משום דזוז"ג ובהכי ניחא נמי אמאי לא מוקי תלמודא איבעי' דר"י למ"ד אחל"א ואביו בהמה מעליתא הוא ואמיה הוא דהויא ב"ק באיסור יוצא והיינו משום דא"כ היה שרי משום דזוז"ג הוא מותר ואע"ג דהזכר גורם התר ואלביה אחל"א מ"מ שרי כיון דח"צ איסור וח"צ התר הו"ל זוז"ג ושרי לכ"ע כמש' התוס' בהדיא שם, ע"כ שלפי"ז מה שהוכיחו התוס' בסנהדרי' הנ"ל מהכא ל"מ, אמנם נר' דהתוס' דסנהדרי' הם מפרשי' דמ"ש דאזל אבן פקיעה דכוותיה ר"ל שאינו אבן בהמה מעלייתא כמו שנר' כן מפרשי' שכתב ומחסר כל הולד משום אותו אבר ואליבא דחנניא קבעי ע"כ, ויש להרגיש קצת ע"ד מהרש"א שלא הזכיר מזה וראיתי מ"ש הר"ן בחי' לחולין גבי מ"ש בן פקועה הבא על בהמה כו' וק' עלי להעתיק דבריו אבל המובן מדבריו דגם הוא ס"ל דזוז"ג ליכא כששניהם ש התר וכשחד של התר וא, איסור הוא דהוי זוז"ג ואפליגו אי מותר או אסור וכת' עו"ש וז"ל נ"ל דמש"ה נקט דכוותיה כלו כל שיש לו איסור יוצא דבל"ה לרבנן דאמרי אחל"א אפשר אפי' למ"ד זוז"ג אסור אפי' אבר גופיה שרי ומ"מ למ"ד זוז"ג מותר אבר גופיה שרי בין לרבנן בין לחנניא כו', דמתבאר מדבריו אלו דס"ל דלמ"ד דאחל"א שהוא אפ' שא' אסור וא' מותר ויש להרגיש ע"ד על שלא הזכיר כלל דברי התו' ורש"י הנ"ל, ולפ"ד הר"ן י"ל דמ"ש מהרש"א הנ"ל בכוונת ד' התו' דל"מ ונמ"ל שלדברי התו' דסנהדרין ורש"י והר"ן בחולין דלמ"ד אחל"א הוא גם שאחד איסור ואחד היתר

ונחזור ע"ד הר' גט מקושר הנ"ל ואומר דמלבד דנהרס היסוד ונפל הבנין ועוד זאת היכי מדמה הרכבת אתרוג בלימון דהלימון חשיב דהיתירא והאתרוג חשיב דאיסורא דהא ודאי ליתא כיון דב' הוו היתר בהיתר אחל"א אף למאן דס"ל כן בכלאים דבהמה דאפי' דא"א להתהוות הולד בלא זרע האב ומה שיתהוה הולד הוא ע"י הזרע הכנוס במעי האם שיש בו ממשות וכמ"ש רז"ל שהזכר מזריע הלובן והנקיבה האודם ואפ"ה ס"ל דאין חוששין משום דס"ל דאותו הזרע בלה ונפסד וכמאן דליתא חשיב, ולכן א"ח לזרע האב והוי כלו שה, כמ"ש בש"ס וכ"ש בהרכבת אתרוג בלימון וכמ"ש בתחי' דבריו איהו גופיה ולכן נר' דדמיין הזה דאתרוג בלימון דדמי להיתר באיסור אין לנו דמות ואין לדברים האלו שום שורש ודמות ואף אי הי' קיום לדבריו במ"ש מדברי התוס' לגבי בהמה י"ל דה"ד בבהמה שמכח זר האב מוליד בו שינוים, וכמ"ש איהו גופיה ומה גם שהן עתה עינינו הרואות שהאתרוגים המורכבים אין להם שום שינוי כלל מאתרוגים שאינם מורכבים ואפי' כל דהוא זה נרא' שאינו כמו כלאי בהמה שאי אפשר בלא שינוים בולד וכמ"ש בש"ס והיינו משום דזרע האב נשאר בהם ופועל בולד ולכן מוכרח שיהא שינוים אבל בכלאי אילן שאין בו שינוי מוכח דהוא רק ליחות בעלמא ואסרתו התורה, ומ"ש הרב ג"מ שם דגם כאתרוג כמו שיש בו איזה שינוי מחמת מין הנרכב י"ל דל"ח ליה ובטל וכו' הא נמי ליתא דאינו ניכר שום שינוי מחמת ההרכבה ומכאן תשובה ע"ד הרב אליהו בהיר שדחה דנסכים שנשתנה ריחו לא הוי נדחה בעצם דאין בזו שום דחיה דמלבד דמוכח דנדחה שאסור לקרבן לא נאמר במצוה ועוד שאפי' שהוא בעצם לא פעל כלל שום שינוי ואצ"ל עוד בזה

ולכן נר' כמ"ש בקונטריסי דאפושי פלוגתא ל"מ ואפילו למ"ד בכלאים דחו' בכלאי זרעים מודה והנכון כס"ד מעיקרא בג"מ וגם הר' בגדי ישע אע"פ שלא כיון יפה כונ' דהתו' מאי דמסיק לדינא דשרי נכון הוא

ולעת הפנאי יש להרחיב הדבור מה שיש לסתור ולבנות ע"ד, ולמודעי אני צריך כי אף דנטו אשורי מדרכי רב אחאי הנ"ל כי כך הוא דרכה של תורה שלא לישא פנים ואין הולכין