שו"ת מהר"ש אלפנדרי קכו

הרמב"ם שכתב בהלכות כלאים הנ"ל שכתב תפוח באתרוג כו' גם הוא כיון גם על שם לימון וכדומה, ואין ראיה כלל מהאנשים שעושין הבדל שלזה שקורין בשם אתרוג ולזה קו' בשם לימון דוקא שהם שני מינים שאצל חז"ל כלם היו נקראים בשם אתרוג ואם כן ל"ש לשאול דאמאי לא שאלו בגמ' ולימא לימון דמלבד דחז"ל לא ידעו מזה השם שאפ' דכיון דיש בו כל התנאים הנאמרים מהלל"מ שיוצאי"ח, ועוד הבאתי שם לשון הירושלמי פ"ק דדמאי ה"ד התוס' במס' ע"ז וז"ל אמר רשב"ג שלח לי ברבי אתרוגא ואמר זה בא לי מקסרי וכו' דהוכיח הר"ש שם בפ"ק דדמאי מהירושלמי דאתרוג דקיסרי משונה משל א"י לא גזור בחו"ל אלא בפירות דדומין לא"י, ע"כ דנראה מזה דקסרי וא"י לא היו יוצאין באתרוג בצורה אחת ושכ"כ היה משונה אתרוג דקסרי משל א"י שלא היה נודע להם דהוי זה אתרוג שיוצי"ח ולא נוכל לידע אם הוא אתרוג שלנו ולבסוף כתב וז"ל ומדוע לא נהגו מימי קדם לצאת במה שקו' לימון דאפשר לומר מפני דהאתרוג הוי הדר והוא מיוחד למצוה וגם דמפני חביבות ביותר המצות לא רצו לצאת בלימון ובכן גם עתה בודאי האיסור גדול לשנות ממנהג הראשונים ואפי' שיצטרך סך גדול כל היכא דאפשר באתרוג כשר לכ"ע אבל אם לא מצא אין אומרים לו דיהא יושב ובטל מהמצוה ומ"מ יטול בלא ברכה זהו ת"ד שכתבתי בקונ', ועפ"י הדברים האלו אף שיכול הקורא לדון מדברי דיש בדין לומר דגם הלימון כשר למצוה מ"מ לא יוכל העיד עלי שאמרתי במסקנא דמותר לברך לכתחי' כיון שכתבתי שאיסור גדול לשנות וכו' ושאף אם לא מצא כלל שלא יברך ולא זו דרכן של כל הגדולים הראשונים ואחרוני' שכשרואין בדברי הפוס' שקדם שאף שאומר שמותר אם הוא דין חדש אף שמסיק בפי' שאומר שמותר אומרים להלכה אמר כן אבל לא למעשה, ועוד דאיך אפשר שאומר ליעול לכתחי' שאפי' גדולי האמוראים שלבם פתוח כפתחו ש"א הם אמרו אף שאנחנו מדמים לא נעשה מעשה וכ"ש אנן יתמי דיתמי שאין לנו אף כאצבעתא לקירא לסברא ולחקור ולדרוש וכ"ש וק"ו להורות היתר ולברך ושלא לחוש לס' כמה גדולים מהפוס' ומה גם נגד המנהג שנהגו מימי קדם שתמיד אנו מחזיק בכ"ת לקיים מנהגם ש"י ולמחות ביד אלו שרוצים לעשות רצון החדשים ואף שהוא נגד מנהג ולהוכיח במישור שאין בפיהם נכונה ואין בהם לא תורה ולא יראה ומשו"ה גם בדין זה חששתי דאולי יתפשו מדברי להקל לכן כתבתי דאיסור גדול לשנות וכו' ומבואר שם בקונ' דלא נצרכה אלא להעדפה לצרף לסניף להתר להרכיב יחור באילן הלימון עם הטעמים האחרים וכמו שהארכתי שם אבל לא שבאתי לכתחי' לפלפל אי יוצא י"ח בלימון, דאף בזה בהרכבת יחור אתרוג בלימון מראשית כזאת הודעתי ומלפנים אותה גיליתי דאלולא שנתברר לי דלא יש אתרוג שאינו מורכב ושרחוק שיהיה בלי הרכבה לא הייתי עומד בדבר זה דכיון דיש כמה גדולים שפוס' והואיל ונפק מפומייהו ראוי לחוש לדבריהם וזהו הטעם שלא כתבתי בשנים הקודמים ואף כי הייתי בבהמ"ד בית מלא ספרים וכ"ש בעת הזאת שלא הי"ל ספרים אך מפני זה הלח"ץ השיאני ליכנס בעובי הקורה לגלות דעתי הקצרה דיש סמוכין מה"ת ולא הוי ב"ל

ואת זה אגיד דבהיותי פה ירשת"ו עתה הוגד לי דיש ספר בגדי ישע שמדבר בזה והספר הזה לא ידעתיו והגיע לידי בשאלה וראיתי שם בסי' י"ד דהרב המחבר והרב בעל גט מקושר פלפלו בזה ועמדו קצת במה שעמדתי בקונ' ודעת המחבר להכשיר המורכב והרב ג"מ שם בסי' ט"ו הודה לו ואין לפסול משום דנעבדה בו עבירה ולא משום נדמה דהמורכב שהוא מהודר ביתר שאת לא שייך לפסלו כלל אבל במ"ש הבגדי ישע להשיב ע"ד מהר"ם אלשיך דס"ל יש להתיר מטעם דהוי זה זה גורם סתר דבריו עש"ד.