שו"ת מהר"ש אלפנדרי קכה

בלימון אותם הסימנים שכתבו האחרו' שיש באתרוג ולא בלימון דזה ודאי אינו דאלו אינם כלל הלמ"מ כ"א אחרי שס"ל בהנחה סוברת דהלימון פסול כדי לידע שאינו מורכב אמרו נוכל לידע בסי' אלו ואחר שהארכתי בזה שוב הוספתי עוד אף את"ל דגם תלוי בשם דאם אינו נק' בשם אתרוג ואף שיש בו כל הסי' דפסול מהיכן אנו יודעים דרז"ל לא היו קורין ללימון בשם אתרוג הלא לא הוזכר בשום מקום בדברי רז"ל שם לימון, לא בתלמו' בבלי ולא ירוש' והוא רק שם של גוים שקו' כן והגוים קורין גם לאתרוג בשם לימין ולפי הנראה דגם במד"ר דלפעמים מזכיר שם של גוים ולא הוזכר שם לימון כלל אבל ודאי דהסי' שנמסרו למ"מ הם דוקא אותם שפירשו לנו רביתי' בשני התלמודים. וכדי לישב קושיא זו מקודם הבאתי מה שרצה לישב הרב מוהרמב"ח בכפו"ת דדוקא אתרוג הוי עץ ופריו שוה משא"כ בלימון דלא הוי ופריו אלא עץ וקליפתו שוה, ואני דחיתי דבריו דאין זו תשובה דאף לפי"ד שפיר י"ל דהוי עץ ופריו אף לגבי הקליפה מכמה טעמים אי משום דגם הקליפה מיקרי פרי כמו דאשכחן שאמרו שכן הוא לענין ערלה ולענין ברכה ג"כ דדעת הראשונים והסכמת האחרו' דמברך גם על הקליפה בורא פרי העץ משום דגם הקליפה מקרי פרי ועץ לכל מילי ואף לסברת הט"ז שהקשה ע"ד הראשונים דאין ראיה מדין ערלה לדין הברכה דמברך גם על הקליפה בפה"ע היינו דוקא בקליפת מרנץ דהוי הקליפה מרה מאד ואינה ראוי לאכילה אבל קליפת הלימון שהוא מתוק הא ודאי שגם שהקליפה מקרי פרי גמור לכ"ע וכמ"ש מהרש"ק בתשוב' כ"י לחלק כן דקליפת מרנץ אינה ראויה לאכילה אבל קליפת לימון הוי פרי גמור שראוי לאכילה גם הקליפה החיצונה ועוד דמ"ש עץ ופריו שוה דהוא כמו שהוא שלם ודאי דשייך לומר כן אפי' שהוא הקליפה אבל מ"ש את הטפל לפריו הוא אפי' שהקליפה נפרד מהפרי, והנה הקונ' הלז לא ראיתיו אחר ההדפסה כ"א עתה שעברתי עליו איזה פעם וראיתיו שיש בו איזה טעיות ואיסור לשון וגם פה יש ח"ל וכצ"ל, ותו יש לתמוה ע"ד הרב מהרמב"ח דנר' דמ"ש דטעם עצי ופריו שוה הוא דוקא על הקליפה החיצונה שיש לה חריפות כמו העץ לא הקליפה שבפנים שאין לה שום טעם חריפות כלל ואדרבא קשה לעיכול וכמו שאמרו בפ' שמנה שרצים דאלמלא קליפתו החיצונה אינה יוצאה מתוך מעיו וכתב הרב מהרש"ק הנ"ל שכן הוא בלימון כמו האתרוג, ולכן מ"ש הר' מהרמ"ב לישב אינו מספיק כלל וראיתי מ"ש הרב אליהו הנ"ל מ"ש לקיום דברי מהרמב"ח ועמו הס"ר, כי לא דקדק בדברי ולא בדברי הש"ס דפ' שמנה שרצים וגם לא בתשו' מהר"ש קאזאני שהבאתי שם בקונטר' ולכן כתבתי בקונט' שם דאף דלכאו' נראה שהיא קושיא גדולה ותי' הר' מהרמב"ח אינו, מ"מ כד מעינת לא קשיא דאמאי לא שאלי ואימא לימון משום דהיכן הוזכר שם לימון בשום מקום מהתלמוד כדי שנאמר למה לא שאלו ואימא לימון דבכ"מ שיש חילוק בענין הפירות וכמ"ש בפ"ק דמעשרות ובתל' פ"ק דר"ה ומקו' אחרים לענין אתרוג שיש הפרש בדברים אחרים למה לא ביארו ג"כ בדין הלימון לפי"ד מהרמב"ח שהלימון אינו אתרוג כן, ובאמת זה לפלא לפי"ד, ואין לומר דמשום דלא מצוי להם בא"י לא הוצרכו לבאר, הא ליתא דודאי הי"ל פרי זה הנק' אצלינו לימון ולמה הזכירו לכ"נ לע"ד דלא היה ידוע לחז"ל שם לימון כלל מפני ששם זה הוא שם של גוים וחז"ל מה שהיה שמות להם בפירות היה שמות ארמי מבבל שהוא לשון תרגום וכמו שת"א הדר אתרוג וחז"ל ג"כ בלשון הזה היו משתמשים, וכמ"ש בסופ"ק דקידו' שהבאתי שם בשם זה שלפי"ז נר' דגם הפרי הנקרא לימון מה שהיו חז"ל קורין הוא דוקא בשם אתרוג ולא בשם אחר ולכן בכל מקום שהזכירו חז"ל מה שהוא הדין באתרוג גם מה שאנו קו' לימון וכדומה הוא בכלל וגם