שו"ת מהר"ש אלפנדרי קכג

בראיות שאף במונח דאסור להרכיב יחור של אתרוג על אילן לימון אפי"ה יש זכות ולא הוי ברכה לבטלה אלא דשוב עמדתי מתמיה ע"ד הרב הלבוש והנמשכים אחריו דמפשט פשיטה להו דאסור להרכיב יחור של אתרוג באילן של לימון דמנ"ל זה דאי משום דס"ל דחלוקים בשם ובטעם כמה דברים מצינו דאינם שוים בשם ובטעם ואפי"ה מותר להרכיב כדתנ' במתני' פ"ק דכלאים האגסין והקרוסטמלין וכו' אינם כלאים זב"ז ע"ש וכן שנינו בתוס' הקשואין וכו' אינם כלאים זב"ז עי"ש דמתבאר משום דכל שיש בהם איזה דמיון לא הוי כלאים אף דחלוקים הם בכמה דברים בשמם ובטעמם ובצורתם וכ"ש וק"ו באתרוג ולימון שהם דימים בכל עניניהם דודאי אין לחוש כלל משום כלאים, ואחר שביארתי בארוכה שדבר ברור הוא שאין בהם משום כלאים מפני שנוי השם גם בסוף דברי כתבתי דאף דכשחלוקין בטעם הפרי דהוי כלאים דהיינו דוקא בההיא דצנון שהוא מר ביותר ונפוץ מתוק מאד דהם רחוקים הרבה אבל אם אינו כן שרי, ושכן מפו' ג"כ בדברי הא"ח והכלבו והסכמת כל האחרו' דשחורות ולבנות דאף דהם רחוקים בטעמם ובמראיתם דמ"ה הוי כב' מינים לאיזה דברים שכת' שם דאפי"ה לענין כלאים דשרי ומשום דהוי מין אחד, ושכדבריהם מפו' בירוש' שאמרו מעתה אסור להרכיב תאינה שחורה ע"ג לבנה ר"ל והא ודאי ליתא כמו שנראה ממתני', וע"ז שאל דאמאי והא נראים כב' מינים כיון דאין צורתם וטעמם שיה וע"ז השיב ר' אבין דהטעם שמותר דהוא משים דמה שהוא אסור בהרכבה משום דבעי' דומיא דכלאי בגדים דצו"פ דזה לא ממין זה ולא זה ממין זה דאין להם שום דמיון כלל לכן בכה"ג דוקא הוא דאסור להרכיב אבל כשהם דומים באיזה דבר אף אי בעלמא היו כב' מינים כגון לענין ברכה ולענין תערובת איסור ולענין פאה ולענין שבת כו', לענין הרכבה הוי כמין אחד ושרי דכלאים שאני, זהו כונת הירוש' ונשמט שם בקונטרס מ"ש ג"כ בירוש' דפ"ח דסוטה ה"ח ע"ש ואף דאין בזה משום כלאים וע"ז כת' שיש ללמוד גם מהירוש' וכ"ש בהרכבת אתרוג בלימון דהם שוים אהדדי בכל דבר בעלים ובדמות הפרי וגם טעמם שוה וכדכת' הר' מהר"ש קאזאני שהבאתי דבריו שם בקונטרס דודאי דגם הר"ש מודה ודליכא מאן דפליג בזה שלכן יש לתמוה ע"ד הלבוש והמפר' דפשי"ל דהוי כלאים (ואיני זוכר מי שעמד ע"ד כ"א רק הפנים מאירות נרגש קצת מזה אבל לא יצא י"ח הביאור בזה כמש"צ). ובכן מה שהשיב הרב הנ"ל ע"ד, וז"ל דאדרבא בלשון הירושלמי מבואר דדוקא משום דתאנים שחורות ולבנות הוי מין א'. יש לתמוה איך יליף מדברי הירוש' דאתרוג ולימון הוי שני מינים כיון דבירושלמי מפורש דבעינן דומיא דכ"ב שהוא צו"פ, עי"ר להרב הנ"ל שרצה לומר שאף דתאנים שחורות ולבנות דמותר דאתרוג ולימון דאסור, לפי מה שביאר מקודם מ"ש הטור בי"ד סי' צ"ח מין שנתערב במינו בעינו דליכא למיקם אטעמא כגון חלב ושומן וכו' ע"ש, ואיני משיב בזה מה שיש להשיב, משום דלדידי אעיקר דמילתא אינו ענין זל"ז, לפי מ"ש ולא שייכי כל הדברים האלו לאיסור כלאים והערוב בזה הוי כלאים מה"ת. ורק אומר דמה שהעיר על מ"ש בקונט' בתוך דברי בכלל הראיות שיש לדקדק כן מדברי כל הראשונים דכתב וז"ל והגם שבלשון הרמב"ם כו' וז"ל כיצד המרכיב וכו' משמע דוקא תפוח שמובדל ביותר מאתרוג בכל זאת הא מצינו להרמב"ם בפ"ג מכלאים שתפוח עם החזרד אעפ"י שדומים זל"ז ה"ה כלאים זב"ז, ובהלכה ה' כתב וז"ל וכן אם יש זרעים ואילנות אחרות אע"פ שהם ב' מינים בטבען הואיל ועלין של זה דומין לעלין של זה דמיון גדול עד שיראו ב' גוונים ממין א'. לא חששו לכלאים זע"ז שאין הולכין בכלאים אלא אחר מראית העין, וע"ש בהשגת הראב"ד וקצת י"ל שלדעת