שו"ת מהר"ש אלפנדרי קיז

כאן צ"ע, ואין לי כעת ספרי רז"ל דאולי גם שם ימצא כן, אמנם מאי שהוסיף מדעתו שהרבה אילנות כן הוא אין נר' כן ואין לך בו אלא חידושי, ואכמ"ל בזה

אמנם נראה דאע"פ שהשבתי עכ"ד הרב"א הנ"ל מ"מ הדין דין אמת דיחור האתרוג המורכב עם אילן הלימון, אתרוג היוצא מהיחור של אתרוג דכשר לצאת י"ח ולא מיבעיא לפי מאי דצדדנו לעיל שגם הלימון קרוי אתרוג, אלא אף שיש לדחות ולומר דמה"ת לא הוי הלימון אתרוג, דמ"מ לא הוי ממין אחר ושרי אף להר"ש דפליג ע"ד הרמב"ם באתרוג ולימון בודאי מודה משום דדמו ממש בכל עניניו, ולאו דוקא דמו בעלין אלא גם בגוף הפרי דמו ממש, ועדיף טפי מכל המינים השנוים במתני' וכמש"ל, ולית לן לאפושי בפלוגתא, וכן נראה מהשבו"י דלא חשש לס' הר"ש משום די"ל כדתבי' ודלא כהג' בית אפרים דחשש בזה לס' הר"ש, וגם שהשבו"י חשש למ"ש מהרמ"א דהוו כב' מינים מעורבים והוי כאתרוג של ב' שותפים מלבד מאי דכת' מהראשונים ז"ל דאפילו בהרכבה גמורה דכלאי בהמה דגוף הזרע בתוכה וממנו נוצר הולד דלא הוי כב' שות' כ"א רק משום שיש להסתפק דשמא חוששין לזרע האב וי"ל דבהרכבת אילן כשהוא מב' מינים מודו דאין להסתפק כלל ולכ"ע אין חוששין וכמ"ש הבית אפרים דהוא רק שמיני שבשמינית וכנז"ל, ומה גם למה שנתחכמו בדורות האחרונים דאתרוג היוצא מן היחור אין בו שום שינוי כלל ואף בכל סימניו מבית ומחוץ, זה לך האות ומופתי חותך דהיניקה הוא כל דהוא וכ"ש די"ל דלא נתבטל

אשר לפי האמור הרווחנו דאף למי שירצה לדחות בקש ולומר דגם בהרכבת יחור האתרוג דהוי כלאים תאמר לו דאפי' בכלאי בהמה גופה הא איכא קמן סברת כו"כ גאוני עולם אשר ראוי לסמוך עליהם אפי' שלא בשעת הדחק דס"ל דאין חוששין לזרע האב ודבריהם ד"ק, ולדידהו ודאי אין לחוש ביחור האתרוג לזרע הלימון ומותר להרכיב היחור הזה של אתרוג עם אילן האתרוג, וא"כ י"ל בפשיטות דאפי' לסברת האומרים דיש לחוש לס' מ"ד דיש להסתפק דשמא חוששין לזרע האב, דהכא ביחור של אתרוג לכ"ע ודאי אין לחוש ליניקה של לימון שבתוך היחור כיון דהוא רק מיעוטא דמיעוטא, וכדברי הבית אפרים ונתקיימו ג"כ דבריו במאי דס"ל בפי' הירוש' דקאמר דהיחור דנטעו במקום אחר דשרי גם לנוטעו במיני, ואף די"ל כלאי אילן מכלאי בהמה דכלאי אילן שנייא ומטעמא דכתי', וכ"ש כאן ביחור האתרוג דנכר דהוא יניקה כל דהוא, ומה גם דמסתמא ודאי דהוא לאחר שנוטעו במקום אחר דיוצאים האתרוגים וכדברי הרב בית אפרים דהיניקה שקבלה מקודם כבר נתבטלה ועתה לא יש שום יניקה כלל דאף אי היה מעיקרא איסור כלאים דשרי, ואין להק' מס' ר"ו במלפפון דהוי כלאים גם אחר כך, משום דהתם מהב' עצמם מתאחי' בתוך גומא אחת וזה ברור ופשוט ומלבד כל האמור ומדובר ועוד נראה שיש להוכיח דפרי היוצא מהיחור לאחר שנפגע במקום אחר דאין בו מהזקנה כלום ובדין ביכורים שכ' לעיל דאינו מביא דהיד בפרי היוצא מהיחור כשהוא עם הזקנה לפי שהוא יונק ודאי גם מהזקנה וממילא לא בטל והוי גזל אבל אם נטע שוב בתוך שלו מביא דלא יש בו מחברו כלום

בר מין דין ובר מן דין לרווחא דמילתא חזו עוד להצטרופי סברת רבני אשכנז שכתבו דאף אי הוי באתרוג מורכב ב' כוחות מעורבים דאפי"ה לא בעינן כלו אתרוג כנ"ל ואעפ"י שהגאון רמ"א דחה זה כבר עשיתי סמוכות מד"ת לסברתם וראיתי להר' בית אפרים שם דשדי בה נרגא וז"ל ובאמת שאני תמוה על ראיתם וכו' דהא לענין מתנות אע"ג דאמרי מקצת שה אינו חייב רק בחצי מתנות וכו' ולפי"ז לא מהני רק לחיובא כגון לענין אותו ואת בנו וכיסוי דאף מחמת