שו"ת מהר"ש אלפנדרי קטז

וגם ק' דלפי"ז למה והיה אסור בהרכבה וגם נר' דזו אינה טענה דאדרבא י"ל הוא הנותנת דמפני שהם קרובים הרבה במראה לכן אינו ניכר הערבוב אבל באמת יש ב' בערבוב לפי"ד שהם ב' מינים

גם קשה דכל מם שהשיב ע"ד השבו"י הוא כלול במ"ש המורה שה"ד מהרמ"א ומהר"י אבא ולמא בתחילה דחה דבריהם באמת הבנין, ואדרבא דבריהם נוחים במ"ש כן, משום דהם לא דברו דיש בזה איסור כלאים וגם לא ידעתי איזה רמז מצא בדברי הפוסקים דלא דברו בכה"ג דאדררבא מסתמיות דבריהם לפסול המורכב דמשמע בכל גוונא וראיתי עוד שם שכתב שעפי"ד הירושלמי שהתיר לנטוע מענף היחור במק"א כשהוא כן כ"ש דאפילו אם נאמר דהיחור נתבטל כל ונעשה כהזקנה דהוא לימון דה"ד כשלא ניטע במקום אחר אבל בנוטע במק"א אעפ"י שנצמח משניהם אם אותה דיש בו דין מורכב איך התירו לנוטעו ולא חששו שיש כח שניטל ממורכב ואין לומר שאעפ"י שהוא כלאים מה שלא חששו הוא משום דכיון דמקצתו ממין זה אין כאן כלאים גם ז"א דהא איתא במשנה השזיפין והרימון אעפ"י שדומין זל"ז כלאים הם ואיתא בירושלמי דשיזפין היינו הרכיב זיתים ורימונים הרי מבואר ש"ש שהוא הרכבת הרימון לפי שע"י ההרכבה נשתנה למין אחר ואין לומר דשיזפין היינו מהרכבת זיתים ורמונים שהם מז' המינים ורימון דקתני במתניתין שהוא כלאים הוא מין אחר, והש"ס בברכות כנדי אבל בהרכבה שיש בו ממינו לא הוי כלאים ז"א דבאמת ט"ס כ"כ הפוס' דנקטו זיתים ורימונים וז"ל זיתים ורימון והוא מוכרח ממ"ש דזיתים אין מקבלים הרכבה וכמ"ש רש"י בתהלים בניך כשתילי זתים וכו' אמתני' דאין בין אילן לאילן וכו' הרי דהרכבת זיתים אין עושין מין אחר כלל ולכן פשיט דזיתים האמור כאן הוא מין אחר, וכן רימון האמור כאן היינו הך דדמאי וכ"כ הרמ"א אך מאי דמשמע מדבריו שזית כמשמעו ז"א לפענ"ד וא"כ מוכח דהמרכיב עם הצד שהוא מינו ג"כ הוו כלאים והכי קי"ל לענין כלאי בהמה וא"כ איך התירו ליטע יחור ממק"א ולא חששו כי קרוב הדבר כי ממנו יקח וירכיב במינו ובשלמא כאן דדרכן להוציא מין אחר כגון זיתים ורימון אין חשש שהרי פירותיו מוכיחין וכו' עכ"ל ולענ"ד הא נמי לא מכרע דמלבד דקשה לשבש כל ספרי הפוסקים והמפרשים דכ' זיתים ורימונים וכן הוא לשון הירוש' זיתין גם הרא"ש כתב וז"ל שיזפין מפרש בירושלמי הנוטע זיתים ורימונים יחד נפיק מנהון שיזפין ושם כת' על תי' רימון דמתני' בפ' כ"מ כנדי וגם ר"ע בפה"מ כת' הרכיב זיתים על רימון וכו' ואח"ך פי' על רימון דמתני' דפי' בערוך וכו' דמכל זה מפו' יוצא דזית דקתני בירושלמי דהוא על הידוע אמנם זכורני דמזה שנים רבות עמדתי בזה וראיתי שהר' מהרד"פ בשוש"ל הרגיש בזה והניחו בצ"ע ואין עוד בזכרוני הספרים שדברו בזה וכעת שאני בלי שום ספר ואפי' הש"ע נלע"ד אחת משתים, או דהכא מיירי דהיחור של רימון הרכיב על זית דאעפ"י דהזית אינו מקבל הרכבה לעשות פרי היחור של פרי אחר המורכב על זית מקבל הרכבה להוציא פרי ולשון ר"ע אינו מדוקדק או דהכא לא הוי כהרכבה כדכתב ר"ע אלא מיירי שזורע הגרעין של זית עם הגרעין של רימון בתוך גומא אחת וכמו המלפפון לס' ר"ז וכן מדוקדק שפיר לשון הרא"ש דכתב דנוטע זיתים ורימונים יחד, ובהכי יתיישב שפיר לשון רש"י שבסוטה וא"צ למה שנדחק הבית אפרים וכמדומני שגם רי"ו בנכ"א כתב שיזפין מפרש בירוש' נוטע זיתים ורימונים ביחד

ומ"ש עוד הבית אפרים שם מפי' המחזור דכתב בשם הרוקח אשתך כגפן פוריה מה גפן אינו מקבל הרכבה ממין אחר וכו' וזה צ"ע ואפשר שגם הגפן הוא כן וכמ"ש בזית ולאו דוקא קאמר שהרבה אילנות כן הוא וצ"ע ע"כ לפי מאי דכתי' לעיל מקורו הוא מזוה"ק ואין