שו"ת מהר"ש אלפנדרי קיד

שם לוי וכ"ש הכא אע"ג דכתיב עץ עבות בלא שם כיון דנאמר למשה בסיני דפי' הוא הדס ולא שם אחר ואע"ג דהוא עבות למה יהיה כשר כשיש לו שם לוי כיון דאינו נק' הדס

וראיתי להר' מהר"ץ בסו' קס"א שרצה לתרץ תמיהת התו' עפ"י סוגיא זו דחולין וז"ל הרי שם דכופשני לחוד שהוא הלע"ז או התרגום של חורים אין בו משום לתא דשם לווי שהוא שם העצם שלו באותה הלשין כמו תורים בלה"ק אלא בצוציינא הוא דסד"א דהוה שם לווי נוסף על כופשני ה"ה באסא מצראה אע"ג דבקרא לא כתיב הדס ולא אסא סד"א דשם אסא כיון שהוא הלע"ז של עץ עבות דכתיב בקרא הו"ל כאילו הוא שם העצם ומצראה הנוסף עליו הוא שם לוי ולא ליתכשר ואילו הוה הירדוף פרושו של עץ עבות והיה הירדוף א' שיש לו שם לווי נמי סד"א דליפסול ודקאמר עץ עבות אמר רחמנא מ"מ רצונו כיון דבקרא לא כתיב הדס שהוא שם עצם אלא עץ עבות שהיא שם התואר אין להקפיד על שם לווי שלו כל שהוא עבות ע"כ והרואה וראה דאין זה מעלה ארוכא לתמיהת ההו' דאין הנדון דומה לראיה דנר' ודאי דליכא שום ס"ד לומר דאסא הוו לע"ז לעץ עבות כיון דאינו כתוב שם פרטי

ומ"מ גם למ"ש הרב מבואר דלקושטא ליכא למימר דהדס אמר רחמנא אלא דכל שהוא עבות ועליו חופין את עצו הוי עץ עבות ושפיר יוצא י"ח ואף שאינו נק' הדס סתם ואף למה שנאמר בסיני הפירוש כן דעץ עבות לאתרוג דאינו כתוב בכתוב שמו כלל כמו הדס

וראיתי להרב"א שם שהאריך למעניתו ברוחב מבינתו והוא בונה וסותר ע"מ לבנות וע"ש שהביא ראיה למהרמ"א דכת' שלפי"ז דאעפ"י שהיחור נושא פרי של עצמו, אעפ"כ כח אחר מעורב בו משל עיקר האילן דהא אם עיקר האילן הוא משל אחר דינינן ליה כשו"ת וע"ע שם בד' צ"ד דסתר אהלו וכתב דגם מה שהבאתי מהך דסוטה בשו"ת דאיכא לדחות כדכתי' ואף לענין אתרוג י"ל דכיון דלאו מינא דהאי אילן הוא עיקר גדולו מיחור שלו וגם יש מקום לומר דאפי' תימא היחור יונק מגוף האילן אף שבתחילה היה שם אילן עליו עתה שהוכן שיוציא פרי אתרוג הרי נשתנה שמו להיות עץ אתרוג שהעץ נקרא ע"ש הפרי ול"מ אם כבר פסק מלעשות לימון וכו' אלא אפי' עוד גדולים בו במקצת ענפים מין לימון ומכ"ש אם מיחור המורכב הזה שעושה פרי אתרוג לקחו ממנו ענפים ונטעו במקום אחר דלא אכפת לן בענפים אלא שנתוספו עקרם מיחור האתרוג הם באים ואין חלק שמיני שבשמיני שמתערב בתוכו מוציאו מתורת אתרוג וכן מוכח דהא אף המרכיב אילן אחד כלאים כגון אגוז ע"ג פרסק והיחור הוסיף ענפים והוא לוקח ענף מהאגוז המורכב ומרכיבו בתוך אילן אחר של אגוז דודאי שרי ולא אמרינן כיון שגידולין אלו שנתוספו אח"כ מאילן הפרסק הם באים הא ודאי ליתא וכדאי' בירושלמי דכלאים גוי שהרכיב אגוז על פרסק וכו' נוטל ממנו יחור והולך ונוטע במקום אחר אע"פ שיש לדחות ולומר דוקא קאמר שעושה נטיעה בפ"ע וכו' אך לענ"ד ליתא וכן מוכח, דאל"כ הוה אסור לנוטעו אף בפ"ע דשמא אח"ז יקחו מזה להרכיב באגוז וכו' אלא ודאי דבאמת משרא שרי וע"ע שם שלפי"ז דחה וכו' דהעקר באתרוג המורכב פסול משום דשני מינים מעורבבים דא"כ ערבוביא ממש שאינו רק מושך היניקה ומדי עברו יקח קצת מטעמו וריחו ושוב נרגש ממ"ש במאי דקאמר בירושלמי מה נפיק מנהון דכל מה שיוציא מהם הוא כלאים עם כל אחד ואחד שהיא בא מב' מינים והשיב דודאי אם גדל עליו מין אחר היוצא מתוך ההרכבה יש לאסור מטעם שהוא מין בפ"ע אבל אם אינו מין אחר הניכר רק כגון הרכבת אתרוג שהוא מוציא פרי אתרוג ודאי שרי להרכיבו עם אילן אתרוג וכדמו' דכל