שו"ת מהר"ש אלפנדרי קיג

וכו' נר' דהיינו משום דבנ"ד היה משונה במראה וטעם וריח ודברים אחרים ע"ש ומפני זה כת' הג' מהר"א דכיון דמראיתו וטעמו כמו אתרוג אין לומר דנתבטל לגבי הלימון ודוקא לגבי ערלה הוא דבטל וז"ב

עוד השיב הר' ע"ד מהר"א הנ"ל שהשיג ע"ד מהרמא"ל שכ' והתורה אמרה אתרוג וליכא דהיכן כתו' בתורה אתרוג רק פרי עץ הדר ומין זה הדר הוא ודר באילן משל"ש וז"ל תמהני דודאי היה מקובל לחז"ל דהך פרי הדר על אתרוג נאמר ובאו התנאים ואסמכוהו אקרא אבל לא שסמכו עיקר מילתייהו אדרש זה דהדר היינו שדר באילנו וכו' וכ"כ להדיא בחי' הריטב"א אהא דפריך ואימא פלפלין דודאי קי"ל דהדר היינו אתרוג ולא היו מסופקים בדבר שעשו מימות משה אלא שעל שרוצה להוכיח מהכא פריך דאין הוכחה אלא שקבלנו כן ואמרי נמי זה הדר באילנו לא שיהא זה הוכחה גמו' שזה אתרוג שהרבה אילנות אחרים יש שהם כך אלא שהקבלה העידה לנו וכו' ע"ש, והא דפריך התם אטו שאר פירות לית בהו גדולים וקטנים ע"ש ברש"י ונראה דגרס אטו כלהו אילני לית בהו אך בתשו' הנ"ל הביא מד' רש"י בדל"א שכ' דמהכא שמעינן דאתרוג אמר קרא שאין פרי אחר עושה כן וכ"כ רש"י בחומש וזה סותר למ"ש הריטב"א אך באמת ז"א דהא טובא דרשות דרשינן להוכיח שהוא אתרוג אלא שהש"ס מדייק ודלמא פלפלין או פירות שיש להסתפק בהם ואותן אין דרים משל"ש וקצרתי משום דאפי' תימא דדרשא גמורה היא מ"מ פשיטא שאין להכשיר מה שיוצא מכלל הקבלה שפרי זו תהיה מעץ הדר שהוא אתרוג עכ"ל ולפי מאי דכתיבנא לעי' יפה אמר אבא חנין דהיכן כתי' בתורה אתרוג רק עץ הדר שהוא דר משל"ש דודאי לא כתוב בתורה שם הפרטי וגם למשה בסיני לא נאמר שם הפרטי שהוא אתרוג בלשון ארמי ורק מה שנאמר בסיני הוא דפי' עץ הדר הוא האמור בתו' שהוא הפרי שהוא הדר ודר באילן משל"ש למר כדאית ליה ולמר כדא"ל ובכן אמרי חז"ל שכ"ה מפו' בכתוב ודרשה גמורה הוי כמו שנא' למשה בסיני ולפי שבזמנם הפרי שיש בו כל הסי' הוא מה שהיו קורין בל"א בשם אתרוג לכן קראוהו כן ולא ששם זה הוזכר בסיני ולא בימי הנביאים ויש לתמוה על מה שעלה בדעתו לעשות מחלוקת בין הריטב"א ורש"י דלע"ד לא דק דאדרבא המדקדק בדברי הריטב"א יראה בעיניו שהס' מתאימים עם דברי רש"י דמ"ש דאינו דרשה גמו' היינו לפי הס"ד דפריך ואימא וכו' אבל בקושטא לפי מה שתי' דליכא פרי אחר הוי דרשה גמו' ומכוון למה שנא' כן בקבלה דבעי' שיהיה בו סי' אלו ולפי מאי דכתי' גם אינו חולק עם התו' הנ"ל ומהתי' שלא נזכר באותה שעה דברי התו' כמפו' בדברי מהר"א הלוי

ונמצא לפי מאי דכתי' דגם הריטב"א ודעי' אינם חולקים ע"ד התו' וכן יש לדקדק מדברי הריטב"א גופיה ממ"ש בחי' שם לד' ג"ל וז"ל עץ אמר רחמנא מ"מ, ולקמן אמרי' ערבי נחל אמר רחמנא ופי' שניהם דכי קפדי אשם לווי היינו היכא דאפקיה רחמנא בשם פרטי כגון אזוב ומרור וכיוצא בהן אבל הכא כל היכא דהוי עץ עבות או שהערבה ממין הגדל על הנחל בהכי סגי דלהכי לא אפקיה רחמנא בשם כלל ע"כ א דהגם דכשיש שם לווי הוי כאותו השם והכא בהדס מצראה אין עליו שם הדס כלל דאפ"ה כשר משום דכיון דלא הוזכר בכתוב שם הדס אין להקפיד ואם איתא כדברי הרב דנאמר בסיני דפי' הכתיב עץ עבות הנאמר בתורה דה"ד הדס ולא מין אחר ואף שהוא עבות ועליו חופין את עצו הא ודאי הוי כמו שמפו' בתו' השם הפרטי והוי עדיף טפי ממ"ש בחולין פ' א"ט דס"ב דהני כופשני צוצייני דכשרי לגבי המזבח דפריך דהא הוי שם לוי דצוצייני בל' ארמי הוא תורין וצוצייני