שו"ת מהר"ש אלפנדרי קיא

לא הוזכר בש"ס זה וכ"ש וק"ו למה שהתחכמו הגננים לעשות ממש כמו שאינו מורכב וכ"ש לס' הב"ח דאף שביטל דעתו מפני מ"ש מהרפ"ך כשיש אחר שלא לברך לכתחי' דבזה ודאי דמתיר לכתחי' ונר' עוד די"ל דהב"ח דס"ל בנ"ד אף שהיו בו כל אותן השנויים שהוזכר שם דמעיקר הדין דשרי ואף שהוא שהורכב יחור שלז פרי אחר באתרוג וליכא כולו אתרוג לפי מה שהיא מדמה כלאים דהרכבה לכלאי בהמה, צ"ל דס"ל דל"ב כולו אתרוג וכדעת הסוברין כן, ולפי"ז יש לומר דדברי תשו' מוהרמא"י דכת' דלא אמרי' אפי' מקצת שה להקל ומפני זה אין להכשיר אתרוג מורכב משום דהוי מקצת אתרוג דהקשינו ע"ד דהכא הוי כולו אתרוג אמנם יש לדון דנדון מוהרמא"ו מיירי כנדון מהרפ"ך וב"ח דהוא ביחור אילן אחר שהורכב באילן אתרוג

ולפי"ד גם הט"ז דכת' להכשיר משום מאי דאמרינן שה ואפי' מקצת שה היינו אף באתרוג שביחור אילן אחר שהורכב עם אילן האתרוג אלא דמ"ש אח"כ דיש לפסול משום דיש בו ממין אחר הוו כחסר נראה דגם בזה דאין זו טענה משום דחסר לא הוו לקיחה תמה כיון דאינו שלם אבל הכא הרי הוא שלם וכן מתבאר מהי"א שה"ד הרא"ש דאין לפסול אתרוג משום כתותי מכת שיעוריה משום דאינו מפורש שיעור בתורה ולא אמרינן דכיון דקי"ל בכל דוכתא כתותי מכתת שועוריה אף הוי כחסר משום דה ה שלם וגם הרא"ש דפליג היינו משום דבעינן לקיחה דמנכר ולא משום דהוו כחסר וה"נ הוי מנכר ונראה דלזה כיוין הפנים מאירות שם שכתב וכל דברי הט"ז שם אינם מוכרחים ע"ש. ונראה שגם ע"ד י"ל מפני שנראה דדעתו דס"ל דיש להתיר ואף לכתחילה מפני שלמורכב יש ריח וטעם כאתרוג ממש בל"ש שיניו ורק דמפני שבא לחלוק ע"ד הט"ז ומהרמא"י לא מלאו לבו לומר כן ולכן כתב דהסומך ע"ז ומברך דיצא בדיעבד ואלו היה עומד בענין היטב הוה רואה דלא הוי נדון דידיה כנדון הרבנים הנ"ל משים דנדון הרבנים הנ"ל מיירי באתרוג היוצא מיחור הלימון ומשום דלא הוי כולו אתרוג ומפני זה גם לא הוי הטעם והרוח שוה וכמ"ש בתשוב' הב"ח אבל נד"ד דהיה שוה הוא משום שהיה מן היחור של אתרוג דבזה אף אי בעינן כולו אתרוג הוו כן וכדכתיבנא לעיל כי מן האמור י"ל גם כן ע"ד הרב שבות יעקב בח"א סי' ל"ו דכתב בתחילה להליץ בעד הלבוש ממה שדחו דבריו הט"ז ומג"א משום דאפשר לומר דעיקר טעמא של הלבוש הוא כוון שנטילת לולב כל ז' הוא זכר למקדש שנאמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם וכו' לכך דינו כמו לגבוה ממש ומדמה לקרבן וכו' ומלבד דקשה דלא הזכיר להט"ז שכתב כעין זה ודחאו ותו דהעיקר דמילתא לא ניתן להאמר כלל דבר זה וכמו שהוכחתי לעיל מהתלמוד ומהראשונים וגם הירוש' דודאי הוי דינו כהדיוט, ושוב כתב אח"כ לדחות דברי הלבוש מעיקרא ממ"ש הרמב"ם דאין ב"נ מצווה על הרכבת האילן ואין בזה משום דיחוי כלל דמלבד די"ל דלפי"ד דהוי מצוה זו כקדשים אף שהלבוש תלאי בחיוב ב"נ על ההרכבה מ"מ בקושטא אם איתא להא דדמי לקרבן אפי' נעשה מאיליו הוא פסול ועוד דכבר כתבתי דכמה גדולים והרמב"ם ס"ל דב"נ מצווה

אמנם מ"ש עוד לדחות דברי הלבוש משום דאפשר דאתרוג באילן לימין הוי מין במיני בזה יש טעם כעיקר אלא שקצר במקום שאמרו להאריך עוד ראיתו שכתב דמה שמחזיקין פסול הוא משום מ"ש מהרמא"ל דאף דעיקר הראיה שהביא מהא דילדה שסיבבה בזקנה וכו' יש לדחות דהתם גזרת הכתוב דכתיב ונטעתם וכו' עש"ד והדין עמו אלא שקצר את הרחב וכבר הארכתי בזה וגם שכבר עמדו בזה ג"כ הר' מהרפ"ך והרב"ח ואיהו גופיה הזכיר לתשוב' זו וע"ש שאחר שדחה לראות הר' מארמא"ל כתב דעיקר לפסול