שו"ת מהר"ש אלפנדרי יא

ס"ל דתפי' שאני דמעקרא כך תקנו דהרשות בידו להוסיף היכא שהוא מענין הברכה באמצעיות בל' יחיד ובראשונות ואחרונות כשהוא בל' רבים ויש לתמוה על הרב"ח דהגם דהוא ז"ל כת' לישב דברי הטור ממה שהק' עליו דאיך מלאו לבו לומר שיש לבטל דברי הקרוב"ץ נגד התנא ראבר"ש וכ' דטעמו של הטור הוא משום דהשתא אחסור דרי ור"א וחביריו לא יסדוהו אלא לאנשי דורם שנותנים עיניהם ולבם לומר הקרוב"ץ בכונה עכ"ז חזר להק' עליו במ"ש ז"ל גם כי ר"ת פי' לקיים המנהג לא ישר בעיני א"א ז"ל דאדרבא מדברי הרא"ש בפ' א"ע מדאפליג בשבחו משמע דר"ל דראוי לסמוך עליו לומר צרכי צבור וא"כ איך כת' הטור להשיג על ר"א הקליר שתקן קרוב"ץ ולהאריך במקום שאמרו לקצר מטעם שלא ישר בעיני הרא"ש פי' של ר"ת שפי' לקיים המנהג וזה אינו דאדרבא הרא"ש מחזיק וכו' ולכן דאפי' אמר כן הרא"ש דלא ישר בעיניו פי' של ר"ת על עיקר הדין לא נחלקו ע"ש שהפריז לדבר עליו ולע"ד דבריו תמוהים דלפי מ"ש הר' גופיה לישב ד' העור א"כ לא היה כונת הטור להשיג על ר"א דר"א מאי דעבד שפיר עבד אלא דלדורו הוא דעבד ואיך ולמה חזר להק' על הטור דלמה השיג על ר"א ולפי"ז מתרצה שפיר גם מה שהק' הר' ע"ד הטור דממ"ש הרא"ש גופיה בפ' א"ע דשם הפליג בשבחו של ר"א וקי"ל כוותיה דהא נמי לק"מ דשם לא אתי הרא"ש כ"א להוכיח דבל' רבים דשרי ובודאי דמאי דעביד התנא כדין עבד ומה גם לענין תפי' י"ח דמוכח גם מש"ס דילן דשרו וכדכתי' לעיל ואה"ן דעכשיו דאחסור דרי ובאין לידי שיחה ס"ל להרא"ש דיש לבטל המנהג גם מה שהשיג הב"ח ע"ד הטור דאיך כת' דלא ישר בעיני הרא"ש פר"ת דאפי' אם אמר לו כך הרי חזר בפסקיו לפי מאי דכתי' לעי' ל"ק דיש לחלק בין ברכות דק"ש לברכות דתפי' י"ח דתפי' י"ח גם הרמ"ה מודה דרשאי להאריך והרא"ש בפסקיו מיירי לתפילת שמונה עשר

וזה הוא אף למאי דהבין הרב"ח בכו' הטור דבא לומר שאפי' שפר"ת בפי' דמתני' לא ישר בעיני אביו אבל לענ"ד נר' לפרש דכונת הטור הוא דהגם דר"ת פי' לקיים המנהג דאלמא ר"ת רוצה בקיומו של המנהג ולא חש לשבאין מתוך כך לידי שיחה אביו הרא"ש ז"ל לא ישר בעיניו המנהג שחושש ע"ז שבאין לידי שיחה, וכן נר' דלא חזי' בשום דוכתא בפסקי הרא"ש שדחה לפיר"ת ואדרבא בשי' הרא"ש דברכות הביא פירש"י ושר"ת הקשה על פי' ופי' דשרי ולא ערער הרא"ש ע"ד ואיברא שראיתי גירסא אחרת בטור שבסי' ס"ח ולאותה גירסא נר' יותר כמו שהבין הב"ח אבל הגירסא הנכונה היא כמ"ש בכל ס' הטור וכן גרסי הרב"י והרב"ח גופיה ולפי מאי דכתי' א"ש כל דברו הרמב"ם דמ"ש בפ"א מה"ת דבג"ר וג"א דאינו רשאי להוסיף מיירי בל' יחיד והיינו ממרח ר"י בפ' א"ע וכמו שהורה גבר מרן בכ"מ אבל בל' רבים שרי ומ"ה בספ"ב הביא המנהג שנהגו לומר זכרנו וכסברת כל הראשונים וגם הטור בסי' תקפ"ב כת' כן ואדרבא שם כת' למה אין אומרים תן פחדך ע"ש

באופן דנמצינו למדים דלפי שי' כל הראשונים שרי להוסיף אם הוא בתפי' י"ח כל שהוא בל' רבים זולת סברת האיכא רבנן שהביא הבה"ג ואף לדידהו נר' דאינו כ"א לכתחי' אבל בדיעבד לא הוו הפסק ואפ' דגם הרמ"ה מודה בתפי' י"ח דלא קאמר דאם הפסוק דלא יצי"ח אלא בברכות דק"ש ודלא כמו שנר' בתשו' הר' חו"י הנ"ל דתפי' י"ח מגרע גרע וכן ראיתי להר' מהר"ש זלמן בש"ע בסו' ס"ח ס"ב שכ' וז"ל וכל זה בברכות דק"ש אבל בתפי' י"ח אין הפיוטים חשובים הפסק שהרי מותר להוסיף מעין כל ברכה וברכה ואפי' בג"ר שאסור לבקש בהם צרכיו יש מתירים לומר פיוטים הואיל והם צרכי