שו"ת מהר"ש אלפנדרי י

של ברה"מ מכיון שחתם כראוי בכל אחת מהם והזכיר מה שחייב להזכיר מה"ת וצא וזהו מעשה של בנימין רעיא עכ"ל

ונחוור לדברי הטור דצ"ל דלענין ברכות דק"ש לא ברירא ליה אי שרי להוסיף דאפשר דאיכא קפידה משום מ"ש דבמקום שאמרו לקצר אר"ל וכשי' הרמ"ה אבל גבי תפי' י"ח דכ"ע ליכא משום מ"ש דבמקום שא"ל אינו רשאי להאריך מ"ה כת' דשרי וכ"ת דא"כ משום דס"ל להרא"ש והטור דמפשטא דמתני' דמקים שאמרו וכו' משמע דאין להוסיף בברכות דק"ש א"כ ראבר"ש דתקן קרוב"ץ צ"ל דפליג אמתני' וכיון שכן לא קי"ל כוותיה וא"כ ק' איך הוכיחו ממה שתקן קרוב"ץ דשרי להוסיף בצרכי רבים הא אין לפסוק כותיה כיון דאיהו לא ס"ל להא דמש"ל א"ר להאריך וראיתי להר' חו"י בסי' רל"ח שכת' דמה שהשיג הראב"ע על פיוטי התנא הקליר דאין לו עליו תלונה כי התנא לא תקן רק תוך י"ח דחזרת הש"ץ ואף דתפילה חמירא לענין הפסקה כי אפי' מלך שואל בשלומו לא ישיבנו מ"מ מאחר שאין הצבור מפסיקין בתפלת' רק בחזרת הש"ץ להוציא את שאינו בקי וכו' ובכן תמה על הרא"ש שכת' דטעם דשרי הוא משים דהוי צרכי רבים דאינו מטעם זה כי טעם פגום הוא זה עש"ד ואלו היה האמת אתו לא הוה ק"מ אבל לא יתכן לומר כן דלפי מ"ש הטור בסי' ס"ח מתבאר דהתנא תקן קרוב"ץ גם לברכות דק"ש ושמא תאמר דגם לדברי הטור שם ס"ל דלא תקן התנא כ"א לחזרת י"ח ועכ"ז מביא ראיה משם לברכות דק"ש מלבד דאין נר' כן ותו דא"כ דמוכרח דס"ל להטור דאין לחלק בין תפי' י"ח לברכות ק"ש וא"כ קשו לדברי הטור הדדי עדיין ואגב אומר דמה שדבר סרה ע"ד הרא"ש דח"ו טעמו פגום שרי ליה מריה דטעם זה כתבוהו ה"ג ריה"ח בשי' לב' משם הראשונים ז"ל וכ"כ התו' פ' א"ע ובהגא"ש פ"ק שם ושאר כל הראשונים ז"ל ע"ע, ונר' לע"ד ליישב ד' הטור דס"ל דאפי' אה לא קי"ל כהתנא ראב"ש במה שתקן קרוב"ץ גם לברכות דק"ש משום דמפשטא דמתני' לא משמע כן וכמו שכן הוא דעת הרמ"ה מ"מ גבי ברכות דתפילת י"ח אית לן למינקט כוותיה ומשו"ה הביאו הרא"ש והטור ראיה משם וכדכתי' לעיל דמלבד דממתני' לא מוכח מידי דקאי גם לתפי' י"ח אדרבא פשטא דש"ס משמע כס' התנא הקליר ומ"ה י"ל עליו

וראיתי להרשב"א בחי' לפ"ק דברכות דהק' למה שפי' הראשונים בפי' דמתני' דבמקום שא"ל אינו רשאי להאריך ומפרש הר' דפי' ארוכה היינו דפותח וחותם בברוך וקצרה היינו דפותח לבד או חותם לבד וע"ש שהאריך ומכלל הראיות הוא ממה שמאריכים בתפי' י"ח וגם ממ"ש דאם בא לומר בסוף כל ברכה כמוסיף ע"ש

ונראה דר"ת ס"ל דהברכות שלא הזכירו בתוס' דהכי לא תני להו דלא הוו ליה כברכות הארוכות דא"ר לקצר ולא כברכות הקצרות דאינו רשאי להאריך אלא דבאותן שלא הוזכרו כגון ברכות דק"ש ותפי' י"ח יכול להאריך ולקצר ובהכי דברי ר"ת מיושבים ול"ק כל מה שהק' הרשב"א ע"ד והכי מפו' יוצא ממ"ש הג' ר"י החסיד בשי' לברכות דבאותן ברכות שלא הוזכרו בתוס' יכול להאריך או לקצר וע"ש שהרגיש ממ"ש דאל ישאל אדם צרכיו לא בג"ר ולא בנ"א ותי' דכבר פי' ר"ת וה"ג ור"ח דה"ד צרכי יחיד אבל צרכי צבור שרו ודקדק כן מהסוגיא דפ"ק דע"ז דצרכיו היינו פי' דוקא וכת' עוד שם דמטעם זה נהגו לומר קרוב"ץ ור"א הקליר שהיה תנא וכו' תקן קרוב"ץ ודחה לס' האיכא רבנן דנהיגי שלא לומר זכרנו שהביא הבה"ג ע"ש אבל לש' הרמ"ה ודעמיה דס"ל דגם בברכות דק"ש אין יכול להאריך ק' וכדאקשין לעיל אבל למאי דכתי' לעי' ניחא דגם הרמ"ה