שו"ת מהר"ש אלפנדרי קח

ולפי מה שנתבאר נראה דמ"ש הרב מהרמא"י ז"ל אחר שנתבאר לו דבמורנצין ולימון יש להם כל הסי' וכו' ס"ד להכשיר פירות האלו בתורת אתרוג ולכן המורכב כאחד מהם ואין להכשיר רק אתרוג וכו' עש"ד והיינו לפי המונח שהניח שיהא נק' דוקא בשם אתרוג ואם אינו נקרא אתרוג אינו פרי עץ הדר ואחרי שאלת המ"ר נראה דהא לא מכרע דאטו אתרוג כתוב בתורה וכמ"ש התוס' אפי' לגבי הדס וכ"ש באתרוג והתורה והלכה למ"מ לא תסמוך על קריאת השמות של העולם וכמ"ש התשב"ץ ג"כ ומה גם די"ל דנקראו בשם אתרוג גם אלו וכדכתי' וא"צ לכפול הדברים ויש לתמוה על דברי הרב דנראה דכמ"ש הרב השואל מפו' יוצא מדברי התוס' כן ובכן גם בלימון לא נפלאת היא ולא רחוקה דאפשר דמפני שהם ממין האתרוג לא הוזכר בשום אחד מגדולי הפסו' הראשונים להזהיר שלא לצאת י"ח במה שקורין לימון וכמו שנתנו דעתם לבאר לכל דבר ואל תתמה על החפץ דאם איתא להא מדוע לא נהגו מימי קדם לצאת במה שקורין לימון דאפשר לומר מפני דאתרוג הוו הדר ביותר והיא מיוחד למצוה וגם דמפני חביבותם על המצות לא רצו לצאת י"ח במה שמשתמשין בעניני חיל תמיד מה שאין כן באתרוג דבזה הוי כבוד והדר למצוה ובכן גם עתה בודאי דאיסור גדול לשנות ממנהג הראשו' ואפי' שיצטרך להוציא סך גדול היכא דאפשר אבל אם לא מצא אין אומרים דיהא יושב ובטל מהמצוה ומ"מ יטול בלא ברכה דברכות אינן מעכבות אמנם כשהוא יחור של אתרוג שהורכב בלימון ואינו מצוי בלי הרכבה בודאי דשפיר דמי ליעול לכתחי' וגם לברך ואין לחוש כלל וכמו שאבאר עוד להלן בס"ד

והנה ידעתי שהרבה מהאחרו' דברו בזה בענין אתרוג מורכב והגם שדרכי תמיד שאחר שאעמוד בשורש הדבר להשים עיני עליהם אמנם כעת שאינם מצויים אצלי ספריהם אני סומך ראשי במה שהשיגה ידי בשורש ים התלמוד וגדולי הראשונים ז"ל אמנם אח"כ עתה יען השגתי איזה מהם אמרתי אעבור ע"ד וראיתו בתשו' הר' ב"ח בסי' קל"ה שכתב הר' מהרפ"ך להר' ב"ח על מה שתמה על מי שרצה לפסול אתרוג מורכב דלדעתו הוא כשר והרבה בראיות ברורות שכן הוא ושכן מצא בתשו' כתוב להכשיר ושראה שכן נהגו היתר והר' מהרפ"ך אחר שהביא ראיות הב"ח סתרם וז"ל הראשון מדלא הוזכר בש"ס איסור בכלאים כמ"ש בשאר פסולין אינו ראיה משום דבהרכבת יחור של אתרוג באילן של לימון או בתוך אילן שקו' לימינא לא הוצרכו למנות בכלל הפסולים משום דזה הוא בכלל מה דבעינן התנאים שאמרו בקרא דפרי עץ הדר דליכא בהרכבה וגם דהוא בכלל מ"ש לא יביא וכו' ולא דבר אחר שהוא מורכב והרב"ח חזר לקיים דבריו ואמר דמההוא ברייתא לא אברא פיסולו שהיחור שמרכיבים אותו שפיר קרינן ביה טעם עצו ופריו שוה דמסתמא טעם העץ לא יפסד וכן כל שאר הדרכים הנ"ל בברייתא וכו' ע"ש ונראה ודאי דלא ידעו טבעו של אילן זה של הלימון וחשבו שהוא כמו אילן של רמון ושאר פירות גם לא ראו תשוב' מהרמא"י ואף הרב"ח כתב דמסתמא טעם העץ לא יפסיד וכו' אמנם לפי האמת שהאילן של לימון עצמו יש בו כל התנאים הצריכים מעתה לא נשאר מקום לערער כלל דכיון דאף האילן של לימון יש בו כל הדברים הצריכים ודאי שגם היחור של אתרוג נשאר בתוקפו ולא נשתנה וז"ב דאילו היה יודע טבעו של אילן הלימון דהיה הג' מודה ומ"ש עוד לדחות ראית הב"ח דמדאצטריך קרא לאסור כלאים בקדשים לפי מאי דכתיבנא לעיל ראייתו נכונה ואין מקום לדחייתו וז"ב

עוד כתב הרב לדחות ראיית הב"ח ממ"ש רש"י בפ' משוח מלחמה מין אתרוג הוא כמין הענף של האתרוג דלא שייך בנ"ד דהמראה והטעם והריח מכחיש זה דלאו מין אתרוג שאין לו מראה אתרוג ועוד שינויים אחרים ולכן נדחק בפי' דברי