שו"ת מהר"ש אלפנדרי קו

ע"ש הגויים ויכולים אנו לומר שגם זה נקרא אתרוג ומפני זה לא הזכיר שם לימון בת"ד ולא בתוספתא ולא בירושלמי כי היו קורין לכל המינים האלו אתרוג ולפי"ד התוס' יפה כיון הט"ז במ"ש להכשיר המורכב משום דאטו אתרוג כתיב בתורה דלפי"ד תורה יוצאת דכל מין שיהי' אף שבאמת איני נקרא אתרוג כלל כ"א רק בשם אחר אפי"ה דכשר אלא דיש לדחות ולומר דאפי' גם מין אחר שאינו נקרא כלל בשם אתרוג דכשר דה"ד עכ"פ כשהיא מין אחד דוקא ולא מב' מינים וכדכ' מהרמא"ל אמנם לפי מה שנתב' גם על זה אין לחוש כלל ועי' להרב מג"א שאחר מה שכתב דפסול משום דלא מקרי אתרוג ציין למ"ש התוס' הנ"ל דנראה ודאי שהרגיש שלפ"ד התוספו' לא בעי שיהא נקרא אתרוג דאפי' מין אחר כשר כיון שאינו כתוב בתו' אתרוג ולפי ד' הר' מהרמא"ל הא לא מכרע משום דבעי' שיהא ממין אחד ואף שאינו נקרא אתרוג ולא מב' מינים

וראיתי להר' מחצית השקל שרצה לישב תמיהת התוס' ע"ד הש"ס שהניחו בתימה עפ"ד הרמב"ם בהק' לפה"מ זרעים שכתב דמעולם לא נסתפקו מאי פרי עץ הדר והיה הלכה למשה מסיני מסורה שהוא אתרוג אלא שנחלקו האמורים מאיזה תיבה מהפסוק מרומז הלכה למ"מ שפי' אתרוג וא"כ שהלכה למ"מ מסורה שנק' הדס שפיר היה ס"ד למפסל אסא מצראה ע"כ ולדידי לא תיקן כלום שלפי"ד שהלכה למ"מ אמר בפי' שהוא הדס דוקא א"כ איך אמרו בגמ' עץ עבות אמ"ר מ"מ דכבר כתיבנא דבכ"מ שנאמר סתם שם ליוי פסול גם ראיתי בתורת חסד להר' מלובלין בדפ"ט ע"ג שכתב ע"ד הר' מהרמב"ח שלא ראה מ"ש הרמב"ם וגם הרמב"ן פ' אמור והריטב"א בחיד' לסוכה דבקבלה הי"ל השם הפרטי ושלפי"ד התוס' לא מקשו מידי אלא שעל כרחין שהתןס' ס"ל דדרשה גמי' ולא הי"ל בקבלה השם הפרטי ושכ"מ בגמ' שאמרו אלא לכי הא כתיב הדר ההוא שדר באילנו משנה לשנה ע"כ ולדידי בחנם הרבה מחלוקת בין הגדולים הנ"ל דנראה ודאי דגם למ"ש הרמב"ם ודעמיה אין ר"ל דהלכה למ"מ הוזכר השם הפרטי אתרוג והדס בפי' שאם היה כן ודאי לא היה שואלים בתל' ואימא פלפלין וכו' וכן ואימא הירדוף וכו' מאחר שהדבר ברור שהזכיר שמם בפי' אלא ודאי דר"ל דהלכה למ"מ נמסר להם הסימנים שדוקא אם יש בהם אותן הסי' היא שיוצאין בהם ולכן השאלה היא אם יש איזה רמז ג"כ בכתוב או לאו שלפי מ"ש בתורה יכו"ל אפי' מין אחר וע"ז באה התשו' שכמו שמפורש בהלכה למ"מ הסימנים כן ג"כ רמוז בכתוב שיהא בו אותן הסי' למר כדאי"ל ולמר כדאי"ל וכו' דלפי הסי' הוא דוקא מה שקורין עתה בשם אתרוג ובשם הדס ולא אותן ששאלו בגמ' מפני שאין בהם הסי' שמסר משה רבינו ע"ז ולא מפני קריאת השם דקריאת השמות כ"כ דנהיה אח"כ ולא בזמן מרע"ה ודברי התוס' והרמב"ם כולם שוים לטובה ודברי התוס' מוכרח מהש"ס ממאי דמשני עץ עבות אמ"ר מ"מ ואם היה שהוזכר בהלכה למ"מ בפי' הדס הוי כאלו כתוב בתו' הדס בפי' ולא אתי שפיר ובכן לא קשה מידי מזה למ"ש הרמב"ם ומאי דאתמר עץ עבות אמ"ר מ"מ משום דגם בהלכה למ"מ לא הוזכר הדס בפירוש ומידי עוברי בסוגיא זו הוק' לי בדברי רש"י ז"ל שפי' אסא מצראה גדל על המצר של שדה ומתוך שיש לו מקום פנוי הוא משביח ומצליח ל"א אסא מצראה הדס מצרי ע"כ דלהפי' הא' לא הוי בכך שם לווי והדס סתם מקרי וכדאמר רבא שם בפ"ק הני מרירתא סתמא שמייהו והאי דקרי מרירתא דאגמא משום דאשתכח באגמא ע"כ וע"ש בתוס' וראיתי להתשב"ץ בח"ב סי' ד' שהשיב ע"ד השואל דרצה להתיר מפני שהם נק' בכל הלשונות צמר גפן שאלו הדברים אינם כדאים לסמוך עליהם לאסור וכ"ש להתיר ואיך ועלה על דעת בעל ההוראה שהתורה תסמוך באיסורא על