שו"ת מהר"ש אלפנדרי קה

לבבל לקחו משם שמותיהם שכן קראו בשמותם עלי אדמות וגם אתרוג בכלל והוא בלשון ארמי וגם הלימון והדומים לאתרוג מפני שהכל מין אחד והכל הוי בכלל שם אתרוג ואף שיש איזה שינוי מעט ביניהם לא היו קורין בשם אחר כלל כי אם רק בשם אתרוג לבד כי מה שקורין עתה לשם זה הוא לקוח מלשונות העמים אחרים והם נ"כ היו קורין גם לאתרוג בשם לימון דוקא ולא בשם אחר ונמצא דבזמן שישראל היו יושבים על אדמתם לא היו יודעים הפרי של ארבעה מינים בשום שם כלל כ"א בשם פרי עץ הדר דוקא וגם אחר כך כשגלו לבבל היו קורין לכולם בשם אתרוג לבד ולא בשם לימון ולכן גם בזמן התנאים והאמו' דנתפרסם להם שם אתרוג ע"י תרגום אונקלו' ואחרים וכן מדוקדק לישנא דתלמודא דסופ"ק דקדושין שהבאתי לענין זה ולא ידעו כלל משם לימון ושם אחר כלל ומפני זה לא הוזכר בכל מקום שם אחר ואפילו הרמב"ם כשהזכיר דין כלאים באתרוג לא הזכיר כ"א רק עם תפוח וכדכתי' לפיכך נראה ודאי דגם אלו אסורין עם התפוח שהם כמין האתרוג ובכן אין לשאול למה לא אמרו בתל' ואימא לימון וא"כ לפ"ז גם שבדורות האחרונים עושים הבדל בשמות אין ראיה מזה שהם ב' מינים ויכול להיות שמעט שינוי שבהם הוא מחמת שינוי המקומות ושינוי עבודת הקרקע שבאו משם וכמ"ש הרמב"ם ויש סמך לזה ממ"ש הר"ש פ"ק דדמאי מ"ג שהביא שם מ"ש בירושל' דאמר רשב"ג שלח לו ברבי אתרוגא ואמר זה בא לי מקסרי כ' וז"ל ועוד וי"ל דאתרוג דקסרי משונה משל א"י ולא גזור בחו"ל אלא מפירות הדומין לא"י ומייתי ע"ז לשון הירושלמי שבכמה דברים יש שינוי בפירות א"י מפירות חו"ל ע"ש דמתבאר מדבריו דהיה כ"כ שונוי רב דלא למטעי באתרוג מפירות הארץ והירושלמי הלא הזכירוהו התוס' ג"כ במסכ' ע"ז נמצינו למדין שבדורות הראשונים האתרוג שהיו נוטלים למצוה לא בכל המקומות היה האתרוג דמות אותו האתרוג שוה כמו שהוא עתה בזמננו רק שהיו מדקדקים שיהיו בי כל התנאים הנזכרים בדברי חז"ל וגם היו אומרים שזהו אתרוג ולפי שאיני דומה לאתרוג של כל מקום לא היו מקפידים ע"ז לפי שיכו"ל שמחמת הארץ ועבודתה ישתנה מראה הפרי ואין בזה קפידה שיהיו בכל המקומות בשוה דהכל נקרא אתרוג וזהו פרי עץ הדר הכתוב בתורה ובכן גם אנו נאמר דגם הפרו הזה שקורין אותו בשם לימון מפני ששינו את שמו לשם לימין יהיה פסיל שא ודאי לא מסתברא כלל וגדולה מזה כתבו רבותינו התוס' בפ' לולב הגזול גבי מ"ש מהו דתימא הואיל ואית ליה שם לווי לא מתכשר ואימא ה"נ עץ עבות אמר רחמנא מכל מקום וז"ל התוס' מאי ס"ד למפסל משום לווי מידי הדס כתיב בתורה הא אפי' הירדוף מכשירינן וכו' ע"כ

הא קמן דאפי' בהדס שכן שמו בכתיב מימות הנביאים ואותו היו נוהגים ליטול למצוה והדס מצראה אינו נקרא הדס סתם ובכה"ג בשם הכתוב בתו' לא מהני כמפורש בכמה דוכתי בתל' וכמ"ש גבי דבש ולא דבש הגזין ולא דבש הגרעין מפני שיש לו שם לווי וכן אמרו בפ"ב דזבחים מים שאין להם שם לווי יצאו מי כיור שיש להם שם לווי וכן אמרו במס' סוכה אזוב ולא אזוב יוני ולא אזוב כחלי ולא אזוב רומי ולא אזוב מדברי ולא אזוב שיש לו שם לווי וכן אמרו בספרי מים מה מים שאין להם שם ליוי וכו' ומוציא אני מי תותים וכו' שיש להם שם ליוי ע"ש הא קמן דבכל דבר שכתוב בתורה סתם לא מהני שם ליוי ואפ"ה לענין הדס כתב דאפי' ס"ד ליכא למפסליה כיון שאינו כתוב בתורה ואף ששם זה כתוב בדברי הנביאים וכ"ש בשם אתרוג דלא נזכר שם זה כ"א רק בתרגום והוא מלשון ארמי שלפ"ד התוס' מן התורה יוצאים אפי' במין אחר כל שיש בו התנאים כולם שהוזכרו בדברי רז"ל כיון שהוא פרי עץ הדר מפני מה שקורין אותו בטעות בשם הלימון