שו"ת מהר"ש אלפנדרי קד

שהוא ממין האתרוג עצמו שהוא ודאי שאלה גדולה יותר ממה ששאלו על מינים אחרים שרחוקים מהסברא שיהיה פי' הכתוב פרי עץ הדר על אלו ואם היה משיב דבעי' דוקא אתרוג אז לא היה מקום לשאול עליהם לא כן עתה ששאלו ובאה התשובה על אלו אין זה תשו' על לימון דעדיין התשובה במקומה עומדת והרב מהרמא"ל בסו"ד נרגש ממאי דלא קאמר ואימא מורכב ותי' דאפי' אי הוי פי' דקרא פלפלין ע"י הרכבה פסול משום דתרי מינו נינהו ולא נרגש דאמאי לא שאלו על לימון לבד דהוא חד מינה דבאמת הוא שאלה גדולה ולא ידעתי למה לא נרגש מזה ומה גם לפי מה שהלצתי בעדו דס"ל דלימון היא ממין האתרוג וגם הט"ז שם נרגש עמ"ש בתלמודא לא מצא לא יביא לא רמון ולא פריש ולא ד"א ולא אמר לרבותא לא יבוא אפי' אתרוג מורכב וכעין קושיא זו איתא באשירי וכו' ותי' וכו' וזה לא שייך לתרץ במורכב דהא המורכב הדר ושלם ותו אעו אתרוג כתוב בתורה והלא לא כתיב אלא פרי עץ הדר ודרשי' וכו' והא ודאי מורכב יש בו כל המעלות שיש לאתרוג וכו' ע"ש

ונראה דמאי דלא הקש' דלמה לא אמר לא יביא לימון משום די"ל דעדיף מזאת קפריך אמנם אמאי לא נרגש בזאת עמ"ש לא יביא וכדכתב הט"ז ותשו' לא שייכה בזה וגם לפי' הע"ז כתב דאטו אתרוג כתיב בתו' ק' התלמוד שאמר ואימא וכו' דלמה לא שאלו ואימא לימון דבאמת הוא שאלה גדולה ומ"ג לפי מאי דכתיבנא שהלימון הוא ממין האתרוג ממש וראיתו למהר"ם ב"ח בכפות תמרים שחשב לרפאת שבר זה על נקלה דאתרוג הוי עץ ופריו שוה מה שאין כן בלימון דהוי עץ וקליפתו ואין זה תשובה מכמה טעמים חדה דגם הקליפה מקרי פרי לענין ערלה וגם לענין ברכה כתבו הראשונים דמברך בורא פרי העץ וכן כתב המג"א סי' ר"ב ופנים מאירות והאחרונים ואף למ"ש הע"ז סי' ר"ד סקע"ו דהק' ע"ד התוספות והרא"ש וס"ל דיש לברך בורא פרי האדמה משום דהוו פרי לענין ערלה ושייך לומר גם לדידיה שטעם עצו ופריו שוים ועוד נראה דקליפה הלימון שראוי לאכלו חי כמות שהוא גם הט"ז מודה דמברך בורא פרי העץ ואינו כמו המראנץ ועוד דדרשת רז"ל שאמרו עץ ופריו הוא כשהוא שלם בודאי דשייך לומר כן פרי עץ הדר ועוד זאת דגם באתרוג גם מה שבפנים מקרי קליפה וכמ"ש הפוסקים בהל' אתרוג ובשאר מקומות דיש לה קליפה מבחוץ וגם מבפנים וכן אמרו בפ' שמונה שרצים דאתרוג אלמלא קליפתו החיצונה וכו' דמשמע דגם מה שבפנים הוי קליפה וכמו כן הוי ממש בלימון וכמ"ש כן בפי' מהרש"ק וכנ"ל ואם כן הקושיא במקומה עומדת ותי' מהרבמ"ח אינו מספיק כלל ואף על גב שראיתי כתבו דהרב ח"ס קלסיה לא תלה ליה כיפיה וגם ראיתי עתה שכת' דהח"ס הק' ע"ד הר' מהרמא"ל דאין ראיה אבל לא ראיתי דב"ק כי אין הספר עמדי ואולם נראה דעיקרא דמלתא לא ראינו בשו"מ בתלמודא דהוזכר שם זה דלימון כלל לכמה דינים דשייכי דינו כמו באתרוג ופלא הוא איך לא הוזכר לשום דבר לא בתל"ד ולא בירוש' ולא בתוספתא ולא בדברי הגאונים ואין לומר דלא היו מינים אלה בזמנם משום דהא כתוב לא תחסר כל בה וכמ"ש במס' סיכה ובודאי שלכמה דברים שפירשו בתל' דיני אתרוג בר"ה ובמקומו' אחרים גם בלימון כן וא"כ למה לא הוזכר שם זה על כן נראה טעם הדבר כי כשהיו ישראל בארץ לא הי"ל שמות לכל הפירות בלשון עברי וגם לפרי זה של אתרוג (זולת הז' מינים המפור' בכתוב) *) ורק כשגלו **(סגרתי תיבות אלו אשר לענ"ד חן תוספת מהמעתיק, כי זולת הז' מינים כמה פירות נקבו כשמות כתנ"ך. ונראה דכוונת מרן הגהמ"ח היא די"ל שגם השם אתרוג העלו בידם מבבל, וכעין מש"כ התוספות ר"ה ז' ד"ה מדברי בשם הירושלמי פ"ק דר"ה. דא"ר חנינה שמות חדשים עלו בידם מבבל, ועי"ש רשב"ל אמר אף שמות המלאכים עלו בידם מבבל. יצחק נסים)**