שו"ת מהר"ש אלפנדרי קג

דאסור בחציו שפחה וכו' משום דאתי צד עבדות ומשתמש בצד חירות דהכא כלאים אמר רחמנא דוקא תרי מיני וכל הפרדות הבאים מסוס וחמור מין אחד הוא ע"כ וכ"כ הרשב"א בחי' והר"ן בהלכו' שם אין כאן ב' צדדים דמפורש יוצא דאפי' אי אמרינן דחוששין לזרע האב לא דמי כלל לחציו עבד וחציו ב"ח שנאמר דהוי חציו סוס וחציו חמור וחשיבי כתרי מינים משום דחציו וכו' הוי ודאי ב' מינים אבל זה ל"א רק משום חוששין לזרע האב המעורב בו ואינו כל צד מין בפני עצמו ורק חששא בעלמא להחמיר מספק ואף שמתבטל והוי טעמו ולא ממשו. אבל עם מינו לא חששו כלל ויש להקל הנה נתבאר דאף בכלאים דשאינו מינו ואפי' למ"ד דחוש' לזרע האב דלא הוי זרע הנולד כמו חציו עבד ורק חששא מספק לזרע האב אף שנתבט' ועי' חולין דס"ט ע"א וכ"ש לס' הג' דאין חוששין לז"א המעורב וכ"ש כמו בנ"ד דהוי מינו וגם דלא הוי כמו הזרע דבהמה דא"א בלתי זרע האב דאפשר דלכ"ע אין חוששין משום דמתבטל הטעם לגבי אמו שהוא היחור וכדברי המורה שהורה כן שהביא הרב ואף אי נדמה לכלאי בהמה דחשש הוא רק למ"ד דשמא חוששין לזרע האב וכבר כתי' דמן הדין אין לחוש ואין לכפול הדברים ובכן יש להכשיר בשעת הדחק אפי' אם הוה אתרוג בלימון מין בשאינו מינו וכ"ש וק"ו לפי מאי דכתיב' דהוי מ"מ מין במינו

ונראה להוכיח עוד דמה שקבל היחור של אתרוג מהלימון ולא בטל דהאתרוג היוצא מהיחור אין לחוש מפני שקבל טעם גם מהלימון אף למ"ד דחוש' לזרע האב שלא לצאת י"ח משום די"ל דאף לס' זו דהיינו דוקא שלא להרכיב עם אמו אבל ודאי דגם לסבי זו לא הוי כשני מינים כיון דהוא רק טעם לבד דגדולה מזאת מפו' יוצא מהש"ס דבכורות דהדלה גפן ע"ג תאנה דאע"ג דקבל טעם גדול הגפן מן התאנה דמה דאינו כשר הגפן לנסכים הוא דוקא משום דאתקש נסכים לזבח והוי נדמה אבל אין לפסול משום דמעורב בו מין אחר ולא הוי כולו יין ואע"פ שנרגש בו הטעם כל כך דהטעם כאילו אינו וכל שכן הכא דהוי מין במינו דאין בו משום כלאים ואין הטעם נרגש דבטל ובכן אפי' דהלימון לבדו אינו כשר אינו נפסל אם יש ממנו בתוך האתרוג ויש להביא ראיה עוד מסברת ר"י דבסוכה בעי מארבעה מינים שבלולב וקאמר במאי דכתוב בעזרא צאו וראו וגו' הני לדפנות עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך ע"ש ואף דהדס שוטה אינו כשר למצוה ממין הכשר הוי ולכן י"ח מצות סוכה דבעינן מד' מינים וה"נ י"ל דאינו מבטל לאתרוג כיון דאינו מין אחר ועי' להרא"ש בפסקיו פ' לולב הגזול דכתב דאע"ג דאסור להוסיף מין אחר בהדס שאינו עבות דדעת כל הגאונים דאע"ג שפסלו הכתוב למצוה מ"מ מין אחד הוא ואין כאן משום בל תוסיף מידי דהוו אסיב ועיקרא דדיקלא וכו' ע"ש הרי דאעפ"י לענין בל תוסיף דמפו' איסורו בתורה כיון דמינו הוא אע"ג דפסול מה"ת משום דבעי' עבות לא הוי מין אחר ובטל וכ"ש לענין תערובת אתרוג דאינו מפו' שיעור בתורה ומשו"ה אפליגו תנאי ואפי' למ"ד דשייך שפיר שיעור באתרוג משום דבעי' דמנכר לקיחה ומהאי טעמא פסלי' פלפלין כמ"ש הרא"ש שם מ"מ נראה דבזה מנכרא הלקיחה שפיר ולא הוו כאשרה ועה"נ דמכתת שיעוריה וגם דעיקרא דמילתא אי לימון היי ממש כאתרוג יש לדון הרבה אי פסול הלימון בעצמו מן התורה דאף דבתשובת מהרמא"י שכתב דלפי מה ששמע שאלו המינים יש להם כל הסי' הנאמרים בגמרא וכי ס"ד להכשיר פירות אלו בתורת אתרוג ע"כ יש להשיב ע"ז דודאי אי לא הוו ממין האתרוג ודאי דאין להכשיר דבעינן ממין אתרוג וכמו שאבאר אבל אם הוא ממין האתרוג וכמו שנתבאר יש לומר דכשר וי"ל כן מדפריך בתלמודא על דברים אחרים שאינו ודאי ממין אתרוג ולא פריך על מין לימון