שו"ת מהרא"פ פז

וכן מה שכ' מעלתו נ"י דלמא לא הי' רותח ג"כ אין להתיר עפ"י ספק

אכן הנראה לענ"ד להתיר החמאה הוא משום דאפי' אם נתערב ודאי בחמאה זו שומן וליכא שישים נגדה מ"מ אין כאן איסור דאוריי' בשום אופן חדא דקיימ"ל הלכה מרווחת דבשר עוף בחלב רק מדרבנן אסור. שנית דהרי עירו קיימ"ל דאינו מבשל אלא כדי קליפה ואפי' מפליט ומבליע אינו מבשל רק כדי קליפה ובבשר בחלב קיימ"ל דלא נאסר מה"ת רק בבישל וממילא לפ"ז אינו אסור מה"ת רק הקליפה אבל שאר החמאה אין בו אלא איסור דרבנן ולפי"ז יש להתיר החמאה דהרי אפי' בספק דרבנן אזלי' לקולא וכש"כ דהכא איכא כמה ספיקות ספק א' שמא לא הי' השומן רותח שהיס"ב ואין לומר דמוקמי' אחזקה ראשונה שהי' רותח דז"א דבאיסור דרבנן אין מחזיקין ממקום למקום כמבואר במג"א סי' תס"ז ועוד דהרי חזקה זו עשוי להשתנות ועוד אפי' אי נבלע קצת שומן דלמא איכא ששים נגדה דהרי בס' דרבנן בנשפך קיימ"ל דמותר כמבואר בסי' צ"ח ועוד אפשר דבקרוש כמו אבן לא שייך בלוע וכמו שהסכים הפמ"ג בסי' ק"ה שם ולפי"ז יש להתיר החמאה הנשאר אך השומן והחמאה שהוסר אסורין באכילה ומותרין בהנאה ולמוכרו לעכו"ם ואפשר דגם הכלי שהי' בו חמאה נאסר שאי אפשר שלא יהי' ניתז עליה שומן רותח כנלע"ד להלכה. אלה דברי ידידו דו"ש: תשובה נ"א שפעת שלומים משמי מעונים לכבוד ידידי הרב המופלג המאוה"ג החריף ובקי פרי עץ הדר כש"ת מו"ה נתנאל ני' ויזרח

נעימות ימינו הגיעני בשפה שהייתי טרוד בהכנת הספד הגאונים הצדיקים זצלל"ה וקריתי את מכתבו והנחתיו בספר א' אשר כעת לא נודע לי מקומו. ויען חשקה נפשי להשתעשע עמו בתורתו אמרתי לכתוב מה שעלה בזכרוני. הנה על קושית מעלתו מנ"ל דאיצטרך והתעלמת לזקן ואינה ל"כ דלמא איצטרך לטומאת ישראל ברגל לשיטת הרמב"ם דהוא בלאו וליכא עשה דהוי אמינא דעשה דהשבת אבידה דוחה הלאו דבנבלתם לא תגעו ואיצטרך והתעלמת דלא יטמא והשבתי בקיצור די"ל דזה גופי' מקשי הש"ס ותי' אפי' היכי דליכא עשה לא דחינן איסורא מקמי' ממונא. ועל זה השיב מעלתו דהרי הרמב"ם ע"כ לא גריס הך ותי' דהרי הביא הטעם דאין עשה דוחה ל"ת גבי השבת אבידה ולא הזכיר כלל הך טעמא דלא דחינן אי' מקמי' ממונא ולענ"ד אי משום הא לא תברא דס"ל לרמב"ם דטעמא דלא דחי' איסורא מקמי' ממונא כמש"כ השיטה מקובצת דממונא כיון דיכולים בעלים להפקירו וליכא עשה מחויבין הן לעשות כן כדי שלא יטמא הכהן ודומה להא דאמרי' בכתובת ד"מ דלכך לא אמרי' באונס שיהי' רשאי לישא אנוסה האסורה עליו בלאו דיבא עשה וידחה הל"ת משום דאי אמרה לא בעינא לי' ליתא לעשה כלל עיי"ש בשיטה מקובצת וממילא כיון דהרמב"ם כבר הביא דין זה באונס להלכה דאשה אסורה עליו אינו דוחה העשה וע"כ מטעם הנ"ל הרי כבר ידענו שמצות השבת אבידה שג"כ יוכל לומר לא בעינא לא שייך לדחות שום איסור בשבילו דהרי כל שאפשר לבטל העשה אינו דוחה וע"כ לא הוצרך הרמב"ם לפרש פה אלא תי' הראשון שתי' הש"ס וא"ש

שוב כ' מעלתו דעיקר קושיתו על הא דאמרי' ב"מ ל"ב יכול אם אמר לו אביו הטמא כו' דל"ל קרא הרי טומאה עשה ול"ת והקשה מעלתו דלמא איצטרך לטומאת ישראל ברגל לכאורה לא ידעתי מאי קשיא לי' הרי רש"י והרי"ף לעיל גבי והתעלמת כולם פירשו קושית הש"ס על הסיפא דאמר לו אביו אל תחזור אבידה וכן הוא דעת הרמב"ם שהביא הך מילתא דאמר לו אביו גבי השבת אבידה ויעיין מעלתו בשער המלך פ"ג מנדרים שהקשה לשיטת ריב"א מסוגיא זו ומסוגי' דוהתעלמת ותי' דהכא בסוגי' צ"ל כמש"כ התוס' ד"ה הא דגבי והתעלמת סמיך הש"ס על ותו לא דחי' ולקמן נמי עדיפא מיני' משני וא"כ אף אנו נאמר כן על קושיא דידן עיי' בשעה"מ שם ממילא דאם המה נחו בתי' זאת גם אנו נאמר כן על קושית מפלתו אך כל זה דוחק בעיני. ולישב שיטת הריב"א ולהצילו מקושית שעה"מ כבר כתבתי במ"א ואין כאן מקומו אך על קושית מעלתו נראה לענ"ד עפ"י מה שכ' תוס' בקידושין לישב קושית הר"ר יוסף מא"י דיהי' מותר לשרוף שמן שרפה ביו"ט על ידי נשים דהרי כל טעמא דאין מדליקן כשמן שריפה ביו"ט משום דאין עשה דוחה ל"ת ועשה ובנשים ליכא עשה ותי' תוס' דכל לאו דאיכא בהדי עשה חמור הלאו ולא נדחית מפני עשה אפי' היכי דליכא עשה כגון שרפת קדשים בי"ט כיון דבמלאכת יו"ט איכא לאו שיש עמה עשה אז חמיר הלאו ולא נדחית מפני עשה אפי' לגבי נשים דליכא אלא לאו גרידא ע"ש אף אנו נאמר דס"ל לרמב"ם דלאו דטומאה הוא כולל ברגל כהנים וישראלים דכהנים מוזהרים על טומאת מת מולנפש לא יטמא ומוזהרים מנבילה ושאר טומאת מנבילה וטרפה לא יאכלו לטמא בם וכשפרש"י דהאכילה קאי על נבלת עוף טהור שאין לה טומאת מגע וישראל ג"כ מוזהרים על כל הטומאת מנבלתם לא תגעו וק"ו בטומאת מת הרי ברגל כל ישראל מוזהרין ורק בכהנים איכא ג"כ עשה מפסוק קדושים יהיו וכיון דאיכא עשה בלאו זה לגבי כהנים גם בישראל חמיר ולא נידחת מפני עשה ולא קשה קושית מעלתו דכיון דאמרי' דעשה דכיבוד לא דחי טומאת כהנים משום עשה ולא תעשה גם בישראל לא דחי ואפי' דליכא עשה בישראל מ"מ לאו דטומאה חמיר דאיכא בהדי עשה גבי כהנים וכסברת תוס' קדושין הנ"ל

עוד יש לישב קושיתו דהנה המהרש"א בחי' אגדה סוף יומא כתב (הבאתיו בספרי אומר לציון באות שמ"ה) בטעמא דמילתא דקיימ"ל עשה דוחה ל"ת משום דהעשה מתקיים בקום ועשה אבל הלא תעשה אינו מתקיים אלא בשב ואל תעשה להכי עדיף לקיים מצות עשה ולדחות הל"ת כדי שיקוים מצות המלך במעשה שאינו דומה המקיים מצות המלך בשב ואל תעשה למקיימו בקום ועשה שהוא עדיף טובא ע"כ ולפי סברת המהרש"א נראה דאם הלא תעשה ג"כ מתקיים על ידי מעשה אז לא דחי ללאו זה עשה דמאי אולמא האי קום ועשה מהאי קום ועשה ובזה אתי' שפיר דבשלמא בכהנים דמוזהרין על הטומאה לעולם ממילא הוי אזהרה מן הטומאה לגבי דכהנים שב ואל תעשה דהרי לקיום אזהרה זו שלא לטמאות עצמן הוא שב ואל תעשה ולולא שהי' עשה עם הלאו הי' העשה דכיבוד דוחה אותן רק מפני שאינו יכול לדחות עשה ולא תעשה אבל הלאו דבנבלתם לא תגעו דמיירי ברגל ליכא למימר דכוונת התורה כשב ואל תעשה שלא יגעו ברגל בנבילה וטומאה כדי שיהי' יכולין לאכול קדשים דהרי ערב הרגל מותר לאכלו וא"כ אכתי יהי' טמאים יאכלו בקדשים נמצא אזהרת לאו זה למגן ולא נ"מ כלל דאיזה חילוק יש אם יטמא עצמו ברגל או קודם הרגל אלא ע"כ כוונת התורה הקדושה שכל איש ישראל בבוא הרגל יסיר הטומאה ממנו על ידי טבילה והערב שמש וכמו דאמרי' באמת במס' ר"ה חייב אדם לטהר עצמו ברגל דהיינו שמצווה שיטהר עצמו מכל טומאה שיש עליו קודם הרגל ונמצא הנ"ת יקויים על קום ועשה טבילה והערב שמש וכיון דהי"ל קום ועשה אינו שום עשה דוחה אותו דמאי אולמי' ולכך א"ש דלא אוקמי באמר לו אביו שיטמא ברגל דהיינו ע"כ שלא יטבול ערב הרגל וממילא יהי' טמא ברגל דפשיטא דלא ישמע לאביו דכיון שאם יטבול יקיים הל"ת בקום ועשה דהרי מסתמא הוא טמא ואם יטבול ערב הרגל יקיים המצוה בקום ועשה וממילא אין בכח שום מצוה לדחות אותו דמאי אולמי' הך קום ועשה מהך וא"ש ובזה יתישב ג"כ למה הוצרך הש"ס לומר דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה תיפוק לי' דלא דחי עשה לעשה אחרת לחוד י"ל דהכא גבי כהנים גם העשה הוא בשב ואל תעשה לכן הי' העשה דוחה אותה לולי שהי' עשה ול"ת וא"ש. עוד הוכיח דעת הרמב"ם דאין לוקין על לאו דטומאה ברגל ממתני' דיש חורש דלימא נמי הך לאו דחל בכולל ליתא דהרי מסיק הש"ס שם במכות דהאי תנא לית לי כולל. דברי ידידו דורש שלום תורתו באהבה רבה: אהרן פריעד חונה פה"ק בוסערמין. (מחמת כמה סיבות לא יכולתי להדפיס יותר תשובות)