שו"ת מהרא"פ פג

להך מתני' דחבורה שאבדה וכו' ולמה מייתי בתחילה הך מתני' דחבורה וכו' המאוחרת ובדברינו יתישב היטב דבס"ד הוי ס"ל לש"ס דשוחטין את הפסח על היחיד א"כ לא הוי יכול ללמוד דיש שליחות בקדשים ממתני' דאמר לו רבו די"ל דהתם טעמא דמהני משום דיד עבד כיד רבו וכקושית השער המלך הנ"ל אבל שליחות לא מוכח מיני' כלל אבל ממתני' דחבורה שאבדה פסחה שפיר מוכיח דליכא למימר שמיירי מתני' שאמרו לפופל או לשכיר ומטעם דידו כיד רבו דהרי חבורה תנן והיכי דרבו האדונים לא שייך יד עבד כיד רבו אבל למסקנא דסבירא לן אין שוחטין הפסח על היחיד א"כ אפי' אי נימא דליכא הוכחה על שליחות מחבורה שאבדה וכו' משום דמיירי דוקא דאית לי' שותפת בגווי' מ"מ מוכח שפיר שליחות ממתניתן דאמר לו רבו דע"כ הי' שנים שנמנו על הפסח כיון שאין שוחטין על היחיד א"כ מוכח שליחות ממנ"פ וכמבואר לעיל

הכלל היוצא לנו מדברינו הנ"ל דאע"ג דקיימ"ל אין שליחות לנכרי ואין שליחות לדבר עבירה מ"מ אם השליח הוא פועל או שכיר ששכרוה לעשות דבר זה אז אמרינן יד פועל כיד בעל הבית וחשיב כאילו עשה בעה"ב בעצמו ומחייב שולחו אף בדיני אדם אך אם השליח מושכר לשנים והמה ציווי אותו לעשות מעשה אם הוא מפשה שרמי' חיוב על כל אחד משולחיו לעשות כל המעשה כמו שחיטת קדשים או חפירת בור דצריך שיהי' נחשב המעשה כאילו עשאו כולו כל אחד ואחד אז לא אמרינן יד פועל כיד רבו ולא מהני אלא מדין שליחות במקום דשייך שליחות אבל אם הוא מעשה שדי בכך שכל א' וא' יעשה מעשה כ"ש אז בודאי אמרינן יד עבד כיד רבו ואם המעשה הוא דבר עבירה אז כולם חייבין שהרי לכולם יש חלק בהעבירה הנעשית דכיון שהוא פועל או שכיר אמרינן בי' יד פועל כיד בעה"ב ומחייב שולחיו

אך אכתי עומד לנגדינו גמרא ערוכה ב"ק נ"ו דאמרינן שם השוכר עדי שקר פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים וקשה דאפי' בדיני אדם יהי' חייב דהרי בשוכר אמרינן יד עבד כיד רבו והוי חשיב כאילו העיד שקר להוציא ממון וראיתי למהר"י אלגאזי בספר ארעא דרבנן באות אין שליחות לעכו"ם דין ה' שכ' בסופו וז"ל וראיתי לריטב"א בקידושין שכ' אהא דאמרינן אין שליח לד"ע ואמרינן דהמשלח חייב בדיני שמים. דדוקא שוכר דעביד מעשה חייב בדיני שמים אבל בדיבורא לא מחייב ע"כ ואני תמה דבשוכר הוי כאילו הוא גופי' עביד וחייב אף בדיני אדם דיד השכיר כיד השוכר עצמו עכ"ל ארעא דרבנן ואני תמה על תמיהתו דהרי דברי הריטב"א מפורשין בש"ס כנ"ל דהשוכר עידי שקר פטור מדיני אדם ומה קשי' לי' על הריטב"א. אדרבה התמוה קיימת על הפוסקים הנ"ל דבשוכר ופועל אמרינן ידו כיד בעה"ב אפי' בדבר עבירה מחייב שולחו ובגמרא מבואר דאינו חייב רק לצאת ידי שמים. אבל האמת יורה דרכו דודאי הדין דין אמת דהשוכר את הפועל לעשות בשבילו דבר אפי' שהוא דבר עבירה אמרי' ידו כיד המשלח וחייב המשלח אף בדיני אדם וכמו שהוכיחו הפוסקים הנזכרים לעיל אך התם מיירי הש"ס בשוכר עידי שקר להוציא ממון מזה לאיש אחר כמבואר שם אין זה נחשב לפועל שלו שנאמר בו ידו כיד המשלח דהרי המשלח לא בשביל עצמו שכרו אלא בשביל אחר ואפי' אם הוא משלם להם השכירות חשוב כאילו זיכה לאחר לאותו האיש שהועד בשבילו לגבות לו הממון ולכן שפיר פטור מדיני אדם אבל בשוכר עידי שקר בשביל עצמו ודאי אמרינן ידו כיד המשלח ולא קשה מידי

ומעתה אחרי שבארנו בעזה"י הלכה פסוקה דבפועל ושוכר אמרינן יד השליח כיד המשלח ולא שייך לומר אין שליח לד"ע. א"כ אותן אנשים הנבחרים לחיות שלוחינו לעשות תקנות אין ספק שודאי מקבלין שכר על זה מהממלכה שהממלכה נותנת רשות ומצווה שיבררו ההמון איש מליץ בעדם ושכרו יגיע לו מקופת המס אשר נגבה מהמונים א"כ הוי להו אותן שלוחין פועלים ושכירים ואמרינן בהו יד פועל כיד רבו. ונראה דאפי' אם אינם מקבלין שכר מ"מ לפי מה דקיימ"ל במס' ב"מ צ"ד ובש"ע ח"מ סי' רצ"א דמתנה ש"ח להיות חייב כש"ש ושואל בהאי הנאה דנפיק עלי' קלא דגברי מהימני' הוא אלמא דהאי הנאה חשיב לשילום שכר א"כ השלוחין המה מקבלין הנאה גדולה פוק וחזי כמה מאות המה מפזרים על זה כידוע ונמצא בהאי הנאה המה מקבל שכר ונעשו פועלין ושכירים וידם כיד המשלח וחייבין השולחים על כל מה שהשלוחין עושין אפי' כדיני אדם ועוד נראה דלא לחנם שנה לן רבינו הקדוש דין אחד בשלושה מקומת במס' שביעית פ"ד מ"ג ושם מ"ט ובמס' גיטין פ"ה מ"ט ונאמרה ונישנית שם ומחזיק ידי עכו"ם בשביעית אבל לא ידי ישראל להורת דאף שבעכו"ם התירו בדיבור יצליחך ד' או כדומה מפני דרכי שלום אבל ידי ישראל אסור להחזיק אפי' מפני דרכי שלום והרמב"ם כ' שם פ"ה מ"ו וז"ל אמר הכתוב ולפני עוור לא תתן מכשול רצה לומר מי שסגרה עיניו התאוה ויצר הרע אל תעזור אותו להוסיף בעוורינו ותוסיף להרחיקו מן היושר ומפני זה אסור לעזור עוברי עבירה ע"כ וק"ו בן בנו של ק"ו שאסור לנו להעלותן להתמנות ולשלוח אותן וליתן להם כח והרשאה שיעשו מעשה רשע

ונחזור בקיצור האיסורם שיסתעפו מדברינו [א] מטעם דלצאת ידי שמים חייבין השולחים [ב] כיון דאינו מאמין בנותן התורה הוי כנכרי ויש שליחות לחומרא [ג] דקיימ"ל כתשב"ץ ורמ"א דהיכי דהשליח מוחזק לעבור אז אמרינן יש שליח לדבר עבירה וחייב שולחן אף מדיני אדם [ד] דבפועל ושכיר אמרינן ידו כיד בעה"ב ולאו מטעם שליחות אתינן עלה רק מטעם דידו כידו ובכי האי גוונא לא אמרינן אין שליחות לעכו"ם וגם אין שליח לדבר עבירה דלעולם השולחין חייבים ולענ"ד פשוט דידו כיד בעה"ב הוא מדאורייתא דהרי הוא מסברא וכמבואר לעיל וכל סברא היא דאורייתא וכמו דפריך הש"ס כמה פעמים הא ל"ל קרא סברא הוא וכמו שכתב הפנ"י בר"ה כיצד מברכין א"כ מטעם ידו כיד המשלח ג"כ חייבין המשלחין מדאורייתא [ה] אסור לסייע ידי עוברי עבירה ולהחזיקו בדברים ומכ"ש להעלותו אתו יקר וגדולה ואיש מהימן ומכובד וזה נכלל בכלל ולפני עוור לא תתן מכשול וכפי' הרמב"ם הנ"ל

ואתם אנשי גאליציען בני אל חי זרע קודש מאמינים בני מאמינים האין די לכם כל מה שכתבו לכם וזרזו גדולי דורינו הצדיקים אתכם שאל תבחרו את האנשים הפושעים מורדי אור ליתן המשרה על שכמם תחת אשר הי' לכם לגלות קלונם ולהקיל בכבודם ולהתקוטט עמם כי אף שמבואר בש"ע או"ח בריש הסימן שאל יתקוטט עם אנשים המלעיגים על התורה והמצות מפני שמדת העזות מגונה מאוד ואין ראוי להשתמש ממנה אפי' לעבודת השי"ת לדבר דברי עזות נגד המלעיגים כי יקנה קנין בנפשו להיות עז אפי' שלא במקום עבודת השי"ת ומובא במ"א ובמחצית השקל בסי' א' סק"ב אין דברים הללו אמורים אלא נגד מלעיגים ורשעים אשר אינם רוצים להרוס דת התורה הקדושה אלא שהמה בעלי תאוות ועליהם כתיב בש"ע הנ"ל שאין מן הראוי להתקוטט עמהם אבל נגד שונאי ד' כמו אל הרשעים החדשים מקרוב באו אשר רוצין להרס דתינו ולעקור תורתנו ולהשמיד ילדינו ולהשכיח שם אלקינו מפינו לעקור כל שורשי הדת ולכפור בכל התורה כולה ויסודותיה כבר אמר דוד המלך ברוח קדשו הלא משנאיך ד' אשנא ובמתקוממך אתקוטט הרי דמצוה וחיוב להתקוטט עם שונאי ד' ושונאי ישראל ותורתם ואיך יעלה על דעת איש אשר יש בו ניצוץ אמונה ולהב דת ישראל עוד לא כבה בלבו שיבחר בשונאי ד' אשר רוצים לעקור יסודי תורתינו הקדושה אין זה כי אם חטאת ירבעם בן נבט אשר חטא והחטיא. לכן אנשי לבב שמעו לי בחרו באנשים צדיקים ונכונים המה יבנו את בית ישראל ועל ידם וזכות הרבים התלוי בהם בודאי תבוא לכם ישועה מאת בעל הרחמים ויתן לכם חנינה בעיני הממלכה. דברי הכותב בדאבון נפש ומצפה שיכון ד' את לב אנשי גאליציען לבחור בטוב ולמאס ברע ויסיר את טפשת לב מהעוקרים ופושעים ויתמו חטאים ויזכה לשוב בתשובה שלימה עד יתרומם קרן ישראל וקרן התורה וקרן משיחנו דברי עבד לעבדי ה' החותם פה אונגארין בוסערמין יום ג' לסדר לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה תרמ"ב לפ"ק: