שו"ת מהרא"פ עו

למפרע. וא"כ אם יבטל הבעל התנאי אז למפרע לא עשה שום איסור משתי נשים והדבר ק"ו ומה לגבי אשה דאם לא יתקיים התנאי הוי אשת איש דאוריי' אפ"ה מותרת לכתחילה לינשא ואינו חוששין שמא לא יקוים התנאי והקדושין חלין מכ"ש לגבי הבעל לענין שתי נשים מכ"ש שמותר לו לישא אחרת ואין לומר דנזיל בתר איפכא דבאשה מהאי טעמא הקילו משום דחמיר איסורא ולא אתי' לקילקולא ותקיים התנאי אבל באיש שקיל איסורא חיישי' שמא לא יבטל התנאי דהא ליתא אדרבה אנן סהדי כיון דאינו צריך לביטולו שום עד ואפי' בינו לבין עצמו יוכל לבטל היכי דלית לי' פסידא ודאי מבטל התנאי כדי שלא יוכשל בחרם דר"ג ולמה יקלקל עצמו בחנם לבוא לידי עבירה ואין אדם חוטא ולא לו כיון דבידו לבטל ופשיטא דדיבור בעלמא לא נקרא קום ועשה דהרי אמרי' דלאו שאין בו מעשה אין לוקין חוץ ממומר ומגדף כו' ואמרי' נמי דדברים שבלב ג"כ הוי דברים כל היכי שבלא גילוי דעתו יש לנו לדעת דעת מעצמינו עי' תוס' גיטין ר"פ השולח. וממילא זה האיש המגרש ע"י תנאי כיון שנושא אשה אחרת אמדי' דעתי' דמבטל לתנאי וממילא אין כאן איסור שתי נשים. והשתא לפ"ז לא מבעי' אם נאמר במזכה גט דהוי כמגרש על תנאי וממילא יוכל לבטל התנאי דפשיטא דמותר לו לישא אחרת וע"כ צ"ל כן דאל"ה דנאמר במזכה מהני ביטול א"כ גם האשה תהי' מותרת להנשא. ואפי' נאמר דחמיר טובא ואינו יכול לבטל התנאי ע"כ צריכן אנו לומר טעמא דמילתא משום דקליש אישית דידי' לגבה דאפי' התנאי אינו יכול לבטל דהוי כאיש נכרי ולא נשאר בידו כח אפי' לבטל התנאי אז ודאי הסברא מחייבת דלא חשיבה אשתו כלל ואין כאן איסור שתי נשים ולכן ס"ל לרמ"א דמזכה אין בו עוד איסור שתי נשים כנלע"ד. דמהאי טעמא הרמ"א חולק על המהרי"ק. וגם בלא זה תמוהין לי דברי המהרי"ק ממתני' דר"פ האומר התקבל דתנן האשה שאמרה התקבל לי גיטי אם רצה לחזור אינו חוזר דקשה לשיטת מהרי"ק הנ"ל מאי רבותא אשמוענין במתני' דאם היא עשאו שליח לקבלה הבעל אינו יכול לחזור והרי אפי' אם הבעל עשה שליח לקבלה היכי דזכות הוא לה ג"כ אמרי' דהבעל א"י לחזור אלא דהיא לא מתגרשת עד דמטא גיטא לידי א"כ הי' לו לאשמוענין דמיד מתגרשת בקבלת הגט ליד שליח אבל באם רצה לחזור אין כאן רבותא כלל אלא ע"כ מוכח ממתני' דס"ל לדבר פשוט דשני דברים תלי' זה בזה ואם מתגרשת הבעל אינו יכול לחזור ולא יצוייר בשליחת הגט אופן שנאמר דגיטא לא הוי והבעל אינו יוכל לחזור וממילא ידענו כל היכי דלא יוכל לחזור הגט מהני מיד בקבלת השליח ודלא כמהרי"ק וצ"ע. את כל אלה כתבתי לישב דבריי. אלה דברי ידידו דורש שלום תורתו באהבה רבה ומעתיר בעד אריכת ימיו בנעימים כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים. ערב שבת קודש ראה זמרת לפ"ק בוסערמין יע"א: אהרן פריעד חונה פה ק"ק הנ"ל. תשובה מ' שפעת שלומים משמי מעונים לכבוד ידידי הרב המאוה"ג מעוז ומגדל חכם וסופר אשכל הכופר כש"ת מו"ה אברהם יעקב ני' רייניץ אבד"ק באלקאני יע"א

נעמות ימינו הגיעני עם שו"ת בעסק גט הנשלח מאמעריקע. ויאמין לי ידידי ני' כי הזמן בוגד בי בעו"ה ולא אוכל לצאת בכותבת הגסה למישקל ומיטרא כראוי מחמת חוסר הבריאת. לזאת אקצר באמרים להשיב מפני הכבוד מה שנראה לענ"ד להלכה

והנה כבוד מעלתו כ' לי שיש בגט ובהרשאה שנשלח שלשה ספיקות א' בהרשאה נכתב שם השליח להולכה ישראל גמלבערגער הדר בבאלקרן ובאמת שמו עזריאל געלבערגער. הנה לפום רהיטא הי' נראה לפי מה שכ' הרמ"א באע"ז סי' קמ"א סעי' כ"ד דהיכי דעידי הרשאה פסולין נתבטל כל השליחות לפ"ז עידי הרשאה זו פסולין כיון שחתמו בשקר א"כ איך יוכל לגרש ר' עזריאל הרי פסק שליחותי. אבל כד מעיינין שפיר אין השטר הרשאה נפסל בכך דהרי קיימ"ל כח"מ סי' מינו סעי' ב' וסעי' ו' שכל מקום שהוא טעית סופר דמוכח אפי' כ' ראובן במקום שמעון השטר כשר דאמרי' בי' טעות סופר כמו באחריות ע"ש והנה מאחר שבבאלקאן לא דר שם מעולם ישראל געלבערגער רק זה עזריאל געלבערגער א"כ מוכח שהוא טעות וכשר ההרשאה כמו בשאר שטרות. וגם העדים לא נפסלו משום דקיימ"ל בכתובות כ"ד ע"ב דאין מעלין משטרות ליוחסין משום דעדים לאו אכולי מלתא קמסהדי רק אמנה שבשטר הן מעידן ולכן אם חתמו עדים על שטר שכ' בו פלוני כהן לוה מפלוני מלה אף שבאמת הלוה אינו כהן אפי' הכי לא נפסלו ופסק כן הרמב"ם. א"כ בנידן דידן לא נפסלו העדים דלא חתמו על זה ששמו ישראל רק שזה הגעלבערגער שדר בבאלקאן יהי' השליח ולכן הם כשירים ולא נפסלו בחתימתן ומלבד זה הרי מבואר בש"ע שם סעי' י"א דאם הודה השליח שהמשלח עשאו שליח אינו צריך הרשאה כלל רק לא נתברר לן אם אומר השליח שעשאו שליח לפני עדים שמא לא הי' עדים כלל. עכ"פ נתבאר דהרשאה שנכתב בה בטעות שם השליח ישראל במקום עזריאל שההרשאה כשרה אפי' בלי עגון

ספק השני שנמצא בהגט שאבי המגרש נקרא לתורה יצחק יהודה ובפי כל נקרא בשם יצחק או איציק בלבד וכתבו בגט שם יצחק בלבד כמו שקורין אותו הנה בש"ע סי' קכ"ט סעי' א' כ' הרמ"א ואם לא כ' אלא שם אחד אפי' הוא שם הטפל כשר והב"ש שם חולק על דין זה וכן הביא בס' גט פשוט הרבה חולקין ואפ"ה כ' הגט פשוט דבשעת עיגון הגט כשר ע"ש וכ"ז בחניכה אבל מי שיש לו שני שמות ניתן לו בשעת המילה ואין קוראין אותו רק באחד ולא כ' בגט רק השם שקוראין אותו בו מבואר בטיב גיטין בלקוטי שמות סעי' א' דכשר בשם אחד שקוראין אותו בו אפי' בלי עיגון דלא גרע מחניכה המפורסמת וכן כתב בס' אהלי שם חיבור יפה על שמות גיטין מהרב הגאון ר' שלמה גאנצפריעד מאונגוואר ומכ"ש בנדון דידן שהחסרון הוא בשם האב הלא הרבה פוסקים ס"ל דאם לא נכתב שם האב כלל או שינה בו ג"כ כשר וא"כ אין צריך להאריך דגט זה כשר בשאלה או אפי' בלא עיגון

אמנם ספק השלישי הוא שנקרא בפי כל הערמינא ושמה יהדות הענא ובגט נכתב שם הענא בלבד דלכאורה לפי מה שכ' בתשו' חתם סופר שאם כתב שם לביאה פסול א"כ ה"נ בנידן דידן ג"כ פסול ומה שכתוב כבוד מפלתו ני' לחלוק על החתם סופר במחכ"ת. כתב שלא בעיון כיון שלא ראה תשו' חתם סופר איך אפשר לחלוק על רבן ש"כ בני הגולה ודברי הדברי חיים תמוהין וגם שהוא בעצמו בסי' קס"ב מסכים הדברי חיים לדברי הגאון חתם סופר אך מה שכ' מעלתו ני' לסמוך על המהרי"ק שהתיר אפי' בנשתקע יפה כ' שכן כ' באהלי שם שבמקום עיגון נסמוך עליו וגם מצאתי שהביא בשם ספר חידושי אנשי שם שפוסק דאין להזכיר שם נכרי בגט ואף שהלכה מרווחת כחתם סופר בשעת עיגון ראוי לצרף דברי חדושי אנשי השם. גם נראה לענ"ד דאף שכ' החתם סופר דבכתב שם לביאה לבד הגט פסול היינו דוקא בימים ההם שהי' בני ישראל במדינתנו מובדלים מהאומת ולא נתקרבו זה אל זה רק מדוחק וכיון שאז אשה ששמה לביאה שינה שמה לקראות אותה לעני גלתה דעתי להשקיע שם יהדות שלה כדי שתקרב עצמה לעכו"ם וקיימ"ל שאדם יכול לשנות שמה וגם לבטל שמו ומסתמא רצה האשה הנ"ל להשקיע שמה דיהדות כדי לקרותה בשם עכו"ם ולכך שפיר כ' החתם סופר כיון שנשתקע שמה אם כתבו לביאה לחוד הגט פסול אבל בעוונותנו הרבים שאנחנו אנוסים ללמוד לשונם אצל השוהלען והמאטריקעל ואנו מוכרחים לכתוב מיד בשעת הלידה שמותיהם אשר יקראו להם במאטריקעל ובשוהלען כידוע לכל ושמות החדשים באו לנו מחמת גזירה כדי שיבינו המה את השמות יש סברה לומר דהשם הקבוע ליהדות לא חשיב נשתקע כלל ומודה החתם סופר דשם יהדות לא נשתקע כלל והגט שנכתב בה הענא אף שקוראין הערמינא כשר

עוד יש לומר דשאני בנידן דידן עפ"י מה שכ' בשמות נשים הבית שמואל באות ב' בילא ואין צריך ליכתוב המכונה בילטא או בעלטא וכ' שם דבשמות הללו אין חילוק בין נשתקע שם הראשון או לא כיון שבתוך שם השני נכלל גם הראשון וסיים אף שאין הנקודת שוות עי"ש וה"ה בהענא והערמינא אף שנתוסף ונתארך השם אין זה מזיק כלל כיון שעיקר השם הענא נכלל בהערמינא כנלע"ד לצדד להקל כיון שכבוד מעלתו כ' לי שהוא שעת עיגון גדול עד שהאשה תהי' אלמנה חיה בכל ימיה. ע"כ נראה להתיר למסור לה הגט והשם יצילנו משגיאות הכ"ד הפורס בשלום תורתו ודברי אלו ראוי לצרף עם היתר עוד שני רבנים. בוסערמין א' ויחי תרמ"ט לפ"ק. אהרן פריעד חונה פה ק"ק הנ"ל

אחרי רואי לגדולי זמנינו ה"ה הרב הגאון אבד"ק חוסד והרב הגאון אבד"ק מיהאלפאללא וגם הרב הגאון דק"ק טשעטשיוויץ כולם נרם יאיר שהכשירו למסור הגט הנ"ל ע"כ אנכי