שו"ת מהרא"פ עג

ונותן הגט מידו לידה בפני עדים ולהכי שפיר אמרי' דלגדולה שפיר מצי מגרש לה אף דהוי כאלו לא נכתב שם האשה בגט אבל הכא דמיירי שהגט אינו כתוב כהלכתו רק שהוא ספר תורה ודאי אלו הי' כתוב בספר תורה וכתב ראובן לה לשרה ספר כריתות ונתן בידה אז הוי הגט כשר אבל כיון דלא כתב שם שם הבעל והאשה א"כ איך נידע מזה הספר שהבעל מגרש אשתו ואפי' העידי מסירה אינם יודעים שזה ספר כריתות ולהכי שפיר אמר ר' יוסף דליכא למיחוש בי' כלל משום דחסר שם הבעל ושם האשה וממילא דלא הוו ספר כריתות כלל ובזה אתי שפיר דמשו"ה משני הש"ס דרב יוסף אתי לאשמועינן דאין מי מילן כו' ולא רצו לשנויי דאשמוענין דחסר שמו ושמה פסול מדאוריי' דאז הוי אמינא דאפי' בנכתב הגט כהלכתו ג"כ הגט בטיל מדאוריי' וזה אינו אמת דכיון שנכתב כהלכתו אז הגט כשר וכדמוכח מהא דלא יגרש את הקטנה הנ"ל ולהכי הוצרך הש"ס לומר דר' יוסף בא להשמיענו ללמוד מזה למקום אחר דאין מי מילן כו' אבל מהא דאמר דחסר שמו ליכא למילף במקום אחר הדין דשאני הכא דלא נכתב הגט כהלכתו ובזה מדויק היטב לשון ר' יואל הלוי במה שכ' אפי' לא הזכיר שם כו' רק שנכתב הגט כהלכתו דלכאורה אין הבנה לזה ויראה לכאורה כדברים מיותרים ובדברינו ניחא וברוך ה' כי ישבנו דברי רבינו יואל כהלכה

כבר הבאתי דעת הר"ן דחסר שמו ושמה בגט פסול מדאוריי' ואפי' לפסול לכהונה לא מהני מידי מדאמר רב יוסף למאי ניחוש לה אלמא דלא חיישי' לה כלל ותמה המכתב מאליה דא"כ מאי פריך הש"ס ור' יוסף מאי קמ"ל והלא טובא קמ"ל דחסר שמו בטל הגט ול"ל למימר דאשמועני' דאין מילין על מי מילין ונראה דבלא זה יש להקשות דמאי משני הש"ס דר' יוסף קמ"ל דאין מי מילין כו' בשלמא אי הי' ר' יוסף מסדר דבריו בהיפיך שמתחילה הי' אומר למאי ניחוש לה אי משום כריתות כו' הא בעי' שמו כו' והי' מסיים ואי משום מי מילן אין מי מילן כו' הי' שפיר לומר דעיקר הרבותא הוא דאין מי מילין כו' ודבריו הקודמים היו רק לחדודי בעלמא שבגמר דבריו אדם נתפס אבל כיון שמיד אמר הרבותא דאין מי מילין כו' ועיקר הרבותא דאתי לאשמוענין א"כ אכתי תיקשי דלמה האריך ר' יוסף עוד בדבריו לאמור דבר שאינו צריך ופשיטא. אבל הנראה בזה דהנה הרמב"ן בחידושיו בסוגין כ' דיש אומרים דשמו ושמה מדרבנן צריכין ואפ"ה אי לא כתב אין חוששין לריח הגט כלל דכל דמגרש אדעתי' דרבנן מגרש ושוויא רבנן לגיטא חספא בעלמא וכ' הרמב"ן ע"ז ולא דייקא ועוד דא"כ היכי אמרי' דמאי קמ"ל ר' יוסף והלא טובא קמ"ל ע"כ ובזה מיושב היטב קושית המכתב מאלי' הנ"ל דלעולם חסר שמו ושמה בגט בטיל מדאוריי' ומ"מ לא אמרי' דהא קמ"ל רב יוסף דחסר פסול דזה לא נוכל לדייק כלל דפסיל מדאוריי' אלא לעולם דלא הוי רק מדרבנן ואפ"ה לא חייש לה ר' יוסף כלל משים דהוה אמינא דכל דמגרש אדעתי' דרבנן מגרש כו' והוה אמינא דנלמד מני' לשאר פסולי גט דרבנן ג"כ דלא מהני הגט מן התורה וזה כמו שכ' הפנ"י לקמן במתני' דכתב לשם מלכות אינו הוגנת לישב דעת רש"י דכ' דקדושי שני אין תופסים מה"ת ואינו צריכה גט אלא מפני מראית עין משום שס"ל לרש"י כמו דאמרי' כל דמקדש אדעתי' דרבנן מקדש כמו כן אמרי' כל דמגרש כו' והגט בטיל מן התורה אף דלא הוי רק פסול דרבנן חוץ משלשה גיטין שכך התנו חכמים. ע"ש בפנ"י. אבל הש"ס שלן נשמר מזה שלא נטעה בכך ולזה מאנו לומר דלזה נתכווין ר' יוסף ואמרו דר' יוסף בא לאשמועינן דאין מי מילן תיפוק לי' אפי' אי יש מי מילן כו' מ"מ הוי פסול מדרבנן ואמרי' בי' כל המגרש כו' ואפי' ריח הגט אין בו אלא ע"כ דלא ס"ל לר' יוסף כל דמגרש כו' ולהכי שפיר אמר אין מי מילין דאז פסול מדאוריי' ממילא גם הא דסיים חסר שמו ושמה ג"כ פסול מדאורייתא ממש. וכדעת הר"ן ומיושב נמי מה שהקשתי דבזה שאתי לאשמוענין דאין מי מילן מוכח נמי דחסר שמו פסול מדאורייתא ואיכא ג"כ רבותא בזה ודוק: תשובה ל"ז

הנה זה ח"י שנים אשר אנכי רובץ פה למשא בני ישראל אנשי קהילתי וכאשר קרה לפני איש ואשה להתגרש הייתי הולך ונוסע לק"ק שאמשאם אשר הייתי להם לרב וגם אח"כ סרה למשמעתי ושם סדרתי הגט מחמת שהי' שם שני נהרות וכבר מקדמת דנא סדרו שם גיטן אך זה כמו חמש שנים יבשו שם בשאמשאם כל הנהרות ולא נשאר מהם שום זכר עד שחרשו המקומות ועשו מה שדה לבן ומן אז והלאה נמנעתי לסדר שם גט. וכהיום אירע פה קהילתינו אשה שבעלה נכפה ר"ל ושפטו הרופאים שאין לו תוחלת לרפואה וזה יותר משלשה שנים אשר אשתו רוצית גט פטורין והבעל אינו רוצה לילך למקום אחר לגרש או לצוות על הגירושין לסופר רק אם יהי' הגט ניתן פה אז יבוא לגרש הנה ולא באופן אחר וע"כ הסכמתי בדעתי לכתוב פה גט פטורין ולמסרה לאשה הנ"ל הגם שלא ניכתב פה גט מעולם מ"מ איכא קצת עיגן והרבה חשו חכז"ל לתקנת עגונה

והנה שם העיר פה בלשון יהדות בוסערמין אך הנכרים האונגארין קורין לה Boszormeny והנה יש כאן חמשה ספיקות א' שאין פה שום נהרות רק אנשי העיר שותין ומסתפקין ממי בארות. כ' שיש סמוך לעירינו כמו בריחוק איזה פרסאות עוד כפר אשר שמה ג"כ בוסערמין כנ"ל. ג' שאנו קורין "בו סער" ובלשון אונגאריש כותבין שני הברות שוות Boszor א"כ אפשר צריך לכתיב שניהם ועל שם הנכרים דמתקרי וכמבואר בש"ע. ד' עוד יש שינוי שאנו קוראין אותה בוסערמין כמו חירק והמה קוראים meny שהוא כמו צירי כפי מה שקורין האשכנזים הצירי. ה' יש שינוי שאנו מסיימין "מין" והמה מסיימין באיפסלאן בסוף להורות שהוא כמו יוד לבסוף אחר הנון וא"כ נראה כמו שם אחר בלשון אונגאריש והי' מן הצורך לכתוב שניהם דהיינו בוסערמין דמתקרי בוסורמעני

ומעתה נבוא לחזור על הספקות ולבאר כיד ה' הטובה עלי. והנה הספק הראשון מצד שאין כאן שום נהר אמת שכן כ' הב"ש בסי' קכ"ח ס"ק י"ח בשם הד"מ דהמנהג לכתוב בגט ב' נהרות אך תברא בצידה שכ' דהיכי דאיכא למיחוש לעיגון אין לחוש וכבר כ' הבית מאיר בסי' הנ"ל בסופו דעתה מסדרין וכותבין גיטין בכל יום אף במקום כאין שם שום נהר דכל שפת הדחק כדיעבד דמי וכן נמצא בטיב גיטין מקומות שעכ"פ שם אשר כותבין בהן גיטין ואין שם שום נהר וכן הסכים בספר טיב גיטן בליקוטי שמות עירות ס"ק כ"ח וכן כ' והעיד הגאון מוה' נחום טרעביטש בספר קובץ על יד על הרמב"ם בפ' ד' הל' י"ב ע"ש ומסיים דלדידן חשיב הכל מקים עיגון דמי יימר דיתרמי ב"ד בקיאין ע"ש ואנכי הבאתי ראי' לדבריו דהיכי דצריכן האיש ואשה לילך למקום אחר להתגרש הוי מקום עיגון עיי' לעיל שאלה כ"ו

ספק הב' מפני שיש כפר ג"כ הנקרא ביסורמיען לענ"ד אינו מזיק לן מידי דנודע בפי כל וגם נכתב בכל הפראטאקאלען שלהם שעירנו ניקרא הוידע בוסורמיען וכן נכתב בכל השטרות וכן נדפס על הפאסט שטעמפל והוא סימן שנדע שהכוונה לעירינו וכבר כתבו הפוסקים מובא בב"ש אע"ז סי' קל"ב סק"ג דהיכי דשמותיהן שווים כותבין סימן וסימן מהני לכ"ע א"כ שפיר נכון לסדר פה גט וליכתוב הוידא בוסורמיען. אך לכאורה הי' נראה לחלוק על זה מטעם דידוע ששם הוידא הוא שם סקאמיטאט דששה ערים המה אשר אנשיה קנו להם חירות מן הממלכה לפני כמה מאות שנים וניתן להם שם זה שם חירות על שם שהמה היידוקן אנשי חירות וכל אחד מהערים הנ"ל נקרא כן כמו הוידא נאנאש הוידא דאראג וכדומה א"כ הוי שם זה כמו שם המדינה וכבר מבואר בתוס' סוף פ' במה מדליקין דאין כותבין שם המדינה בגט ואף שהתוס' כתב כן על שם הדירה שעלי' קאי שינה שם עירו ועירו מ"מ אפשר גם שם מקום העמידה ג"כ הכי הוי דמה"ת לחלק וסתמא כתבו התוס' דאין כותבין שם המדינה בגט. אך באמת גם הא לא תברא דהא דאין כותבין שם המדינה בגט היינו אם רוצים ליכתוב שם המדינה במקום שם העיר אבל במקום שאנו כותבין שם המקום רק שאנו כותבין ג"כ שם המדינה כדי ליתן סימן אז בודאי כותבין וראייתי לזה מגט פשוט סי' ק"כ ס"ק ב' בד"ה גי אמון בשם הראב"ד דכותבין אלכסנדריא של מצרים לאפוקי של ארם. וכן מבואר עוד שם בד"ה טבריא שכותבין טבריא שבעמק והנה עמק הוא שם המדינה וכמבואר במתני' דמס' שביעית פרק ט' דשלש ארצות לבבל אחת גליל העליון וגליל התחתון והעמק. והעמק תחום טבריא ע"ש הרי שכותבין שם המדינ' לסימן. ובדברינו זה יש לישר קושית תוס' שם גבי בבל בורסיף דאמרי' דאשתנו שמייהו ונ"מ לגיטי נשים ופירש"י לענין שינה שם עירו ושם עירה והקשה תוס' הרי בכל שם המדינה ואין כותבין שם המדינה בגט ועיי' בתשו' מהרי"ט סי' י"א אך בדברינו א"ש דכוונת רש"י דאם יש שני עיירות ששמותם שווים ואז צריך לכתוב שם המדינה לסימן כמו אלכסנדריא של מצרים או טבריא שבעמק ואם כתב שם בבל לסימן שהוא נקרא כעת בורסיף או להיפוך אם הוא שם מקום עמידה פסול לגרש בו לכתחילה לדעת רש"י ורי"ף בהי' במזרח והוא כתוב במערב ואף שרש"י נקט לישנא דשינה שמו ושם עירו דמיתני' דמיירי ממקום הדירה כוונתו על רישא דמתני' הי' במזרח כו' או אפשר דס"ל לרש"י דגם במקום הדירה אם כ' לסימן שם המדינה ושינה בו פסול דמה לי בשינוי שם העיר או שינה שם