שו"ת מהרא"פ כט

יעבור לפני התיבה כלל וצריך לומר כיון שהר"ן והריב"ש כתבו בלשון אי נמי ובלשון או אפשר ש"מ דלהר"ן וריב"ש גופייהו מספקא להו איזה פירוש אמת במתני' ולהכי ס"ל לרבינו המחבר כיון דלכל אדם מישראל יש לו חזקת כשרות אם מקפיד בדבר שאין המינים מקפידין אין מוצאין אותו מחזקת כשרות שלו ואמרי' לקולא שמא פירוש הראשון אמת ולכן התנה המחבר דאין חוששין לו לפסלו מלעבור לפני התיבה אלא אם מקפיד בדבר שהמינים מקפידין עליו אבל ודאי האיש אשר כבר אבד חזקת כשרות שלו ונתברר לן שכבר עבר על איסורין דאוריי' ודרבנן או שביזה דברי חכז"ל ודאי דמודה המחבר שחוששין לדעת הר"ן והריב"ש ותוסי"ט דאפי' אם מקפיד שלא לעבור באיזה מלבוש אשר אין מדרכי ישראל להקפיד אפי' אם אין המינים מקפידן בכך שחוששין לו ומכ"ש אם הוחזק בכך שלשה פעמים דודאי אסור לו לעבור לפני התיבה לעולם וכדעת הריב"ש

ומעתה אותן הקאנטורין ומשורריהם שמקפידין בכל התפילות שעוברין לפני התיבה ללבוש דוקא בגדים מיוחדים לכך ושלא ללבוש בגד אחר רק הנעשים בתמונה ידועה והמה כבר אבדו חזקת כשרות שלהן מפני שעברו על דברי חכז"ל בשינוי סדר התפלה בבהכנ"ס ובעבור על מנהגיהם וכאשר מובא לעיל פשיטא שאף אם אין המינים מקפידין בכך חוששין להו למינות ואסורין להן לעבור לפני התיבה ולהתפלל וממילא כל הברכות והתפלות שמתפללים באיסור המה מצוה הבאה בעבירה ובוצע בירך ניאץ ה' ואסור לישראל כשר להתפלל עמם ולענות אמן ברכו וקדושה אחרי ברכות שלהם וממילא דאסור להתפלל בטעמפל וכבר הזהירה התורה ואמרה אל תקרב אל פתח ביתה ואמרו חכז"ל שאני מינות דמשכא

והנה כבר אמרתי שתחת שלש אלו רגזה הארץ ואמנם על ארבעה לו אשיבנו כי כל מי שיש לו לב להבין ועינים לראות יבין ויראה כי צדקו ונאמנו מאוד דברי הגאון בעהמ"ח אמרי אש זצלה"ה בספרו סי' זין וז"ל כי אלו החדשים לא את הבימה באמצע בהכנ"ס ירצו לעקור אבל מגמתם לעקור את הכל אחת לאחת. ואני אפרש דבריו כי כבר נודע שבשנת תקע"ט רצו בהאמבורג לסדר התפלות בכל יום בלשון נכרי ולהשמיט כל עניני קיבץ גליות וגאולת ישראל מתוך התפלות וכדומה שנאספו ועמדו עליהם גאוני הדור במספר ארבעים ובטלו דבריהם כמבואר בספר דברי הברית ודברי הקדושים אז פעלו ישועת בקרב הארץ כמובא בחתם סופר ח"מ סי' קל"ב אחרי הדברים האלו בשנת תקפ"ו רצו להנהיג את בית ישראל שיתפללו בבהכנ"ס בפריע ראש באמרם כמו שדרך לעמוד לפני המלכים ושרים בגילוי ראש כן ראוי לעמוד בבהכנ"ס ומובא זה בחתם סופר ח"מ סי' קצ"א ונתבטל דבריהם בעזהי"ת שוב הסכימו להנהיג להעמוד התורה בביהכנ"ס כמנהגי עממין ונמנו עליהם בחתם סופר חלק אע"ז סי' צ"ח ובאמרי אש סי' טית וסי' יוד ובטלו דבריהם ואסרוה אחרי כן התירו בברוינשווייג בפומבי החיתון לישראל עם אומת העולם ובאמרי אש מובא בסי' ק' שעמד נגדם והראה להם מדינא וזה הי' בשנת תרט"ו הרי אנו רואים שכל מגמתם לעקור כל יסודי דתינו שרשים עם ענפים לכן אחינו החרדים על דבר ה' לכו ונתחזקה בעד תורת ה' ובעד עמו ואל נבהל ואל נחרד מדבריהם ואל ימס לבבינו ומחלוקתם כבר נאמר כי תצא למלחמה על אויבך וראית עם רב ממך לא תירא מהם כי ה' אלקיך עמך. נביטה ונראה ואל יזיז מנגד עינינו מה שכתב החבר הספר הכוזרי מאמר שלישי פרק י"א וז"ל ואיש הישראלי כשיעברו בילבולי מחשבות על לבו מאורך הגלות ופיזור האומה ומה שהגיע אליה מדלות וממיעוט ניאשנו שטנו לאמור התחיינה עצמות אלו? לגודל מה שנכחדנו מגוי ונצח זכרנו. וכמו שנאמר יבשו עצמותינו ואבדה תקוותינו נגזרנו לנו יחשב ביציאות מצרים ובכל מה שנאמר בכמה מעלות למקום עלינו ולא יהי' רחוק בעינינו איך נשוב לקדמותינו אפי' אם לא ישאר ממנו אלא אחד וכמו שאמרו אל תירא תולעת יעקב כי הוא הנשאר מן האדם בקברו ששב לתולעת ע"כ דבריו מתקו מדבש ונופת צופים בהא נחתי ובהא סלקי דאסור לכל ישראל כשר להתפלל בטעמפל וסחור סחור אמרי' לא תקרב אל פתח ביתה: תשובה ג'. שלום וברכה מאלקי המערכה לכבוד הרבני הנגיד המפואר ומרומם לשבח ולתהילה כבוד מו"ה יצחק שווייגער ני' ראש הקהל בקהל היראים דק"ק אוהעל יע"א

נועם מכתבו הגיענו. ובקראי רעדה אחזנו על הבערה אשר לחלק יצאה קהילה קדושה אוהעל גם עליך עבר כוס התרעלה. קריה נאמנה איך נהפכת לסורי גפן נכריה. ולהורך ומורך עורף פנית ה"ה כבוד גאון וצדיק זרע קודש מצדיקים וגאוני עולם הרב אב"ד שלכם ה' יחייהו לעד

והנה ליטה פה תשובה אשר השבתי בענין זה זה חדש ימים לכבוד הרב הגאון ני' וראשי עדה דק"ק סיגוט. וממוצא דברינו שם שבכל קהלה שיש רב אב"ד ומרא דאתרא שקבלו עליהם הקהל כל השחיטה והוראה תחת יד הרב ני' והורמנא דליה ובלי רשותו לא ירום איש את ידו וכל מי שישחוט או יורה מבלי נטילת רשות מהרב מרא דאתרא יהי' מי שיהי' או מאיזה חברה שיהיה שחיטתו והוראתו אסורא מדינא והשחיטה והוראה פסולין מדאוריי' גם שם הוסכם שאנשי שטאטוסקווא המה ומוריהם ושחיטיהם כולם אסורין ופסולין לפני כלל ישראל כפסקי הגאונים אשר נדפס במכתב גלוי בק"ק סיגוט יע"א

והנה ידעתי כי יש נמהרי לב אשר יקשה להם איך אפשר לאסור בעלי השטאטוסקווא באוהעל הלא עד עתה גם היראים היו שטאטוסקווא. הכי הכשירו כליהם כשנעשו שומרי הדת או איך אפשר שהגאונים הצדיקים אשר היו עתה שטאטוסקווא אכלו ח"ו טריפות ונבילות ואם לא הי' טרפה ואסור להם איך יאסור עתה השטאטוסקווא? ואיך יהפך ההיתר לאיסור מעצמו? אבל אני אבאר בעזה"י כי נכונים דברי חכמים וצדקו דבריהם הנאמרים באמת וחלילה להרהר אחריהן. הנה לאחר מפלת הקאנגרעס ותשועת הצדיקים התאספו גאוני דורנו לערך נ"ב גאונים המפורסמים ובראשם הכתב סופר ומהר"ם שיק ובצירוף ג"כ מהר"ש סופר אבד"ק קרקא כולם זצ"ל ואסרו השטאטוסקווא מוריהם ושוחטיהם מטעם הכמוס וגזרו איסור עליהם וגזירה זו היה לסייג ולהעמוד הדת על מכונה ואמנם לא נתפרסם גזירה זו להמון עם שבמדינתינו ולא היה יודעים מזה רק יחידי סגולה כי כעת עתה נדפס גדרה זו במכתב גלוי הנ"ל. אחר זה איזה שנים היה בפעסט אסיפת הרבנים מקהילת היראים ונתאספו לערך שני מאות ויתר רבנים ונשאלה השאלה לפניה' אם לפרסם האיסו' איש איש בתוך עדתו שהשטאטוסקוו' נאסרו מפי הגאונים או לאו שלא נפרסם האיסור והיה מיימינים ומשמאילים עד שעמדו למנין והסכימו שלא לדבר מהם כלום והאיסור נשאר כבראשונה. גם אנכי הייתי מן הנימנים שלא לדבר מהם כלל והטעם שלנו הי' לאחר שנודע כי אז הי' קהילת קדושת שטאטוסקווא כמו אוהעל וסיגוט והרבנים שלהם היו צדיקים וגאוני עולם ולקהילת האלה ינהרו ויסעו אלפים אנשים בכל שנה לסיגעט לקבל פני הצדיק ולאוהעל לסחר. והמה יתערבו שמה ימים ושבועת וכמו כן לקראלי ודעברעצין וכדומה ואנשים יראים יתערבו שמה למסחר ביומא דשוקא. אם יאסרו להם השוחטים ומורים דשם הכי ימותו ברעב? ובפרט במקום שגאוני הדור וצדיקים בראשם ושוחטים יראים ושלמים הכי יוכלו לעצר בעדם שלא יאכלו שם ועוד איזה מחלוקת גדולה היה יוכל לצמוח מזה כאשר יבין כל בר דעת והרי זו גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה. ולזאת אמרתי שטובה השתיקה והאיסור שגזרו ישאר כראשונה. ולזאת לא נתפרסם הגזירה אז ולא נתפשטה ואין כופין את האדם ללכת בה כמבואר ברמב"ם הל' ממרים פ"ז הלכה ו'. אך עתה ברוך השם כי האיר ה' את עיני היראים והצדיקים כמעט בכל הקהילת אשר היו פד פתה שטאטוסקווא כי כל מי שיראת ה' בלבו ונקודת להם היהדות בוער בקרבו מחויב להתקשר עצמן עם הקאנצלייא שלנו ולהתחבר עם שומרי הדת ועין בעין יראו איך שהכופרים ופורצים רוצם להעבירנו מכל תוה"ק וכל מי שמחובר להם טמא יקרא. והכלל בכל הקהלות אוהעל סיגעט, קראלי, דעברעצין, בכל מקום ימצא חברת שומרי הדת ועתה כבר רוב הציבור יוכל לעמוד בה כי בכל מקום יש חבורה שומרי דת אשר יוכלו לאכול ולהתקיים שם. עתה נתעורר האיסור הראשון ומצוה לפרסמו להמון עם שכל שטאטוסקווא אסורין מקדם רק שלא נתפשט עד היום וממילא עד עתה הי' המאכלים כשרים והכלים כשרים בלי שום פקפוק אך אחרי אשר הוסד חברה דשומרי הדת כל מי שלא יתקשר עמם וישאר שטאטוסקווא יאסרו מהיום והלאה כל כלים שלו ופשיטא דהשוחטים שלהם ומורים שלהם כולם אסורים ומגופלים כנבילות וטריפות ומצינו כענין זה בדברי חכמינו ז"ל חולין ו' דכותים ר' אמי ור' אסי גזרו עליהם לעשותן כנכרים ופריך הש"ס והרי מהתם גזרו בהו רבנן. ומשני אינהו לא שאלו גדולים ממנו אלא שבדורו של ר' מאיר לא רצו לקבל עליהם לפרש מן הכותים שהיו רגילים כמו שלא הי' יכול לפרש מהשטאטוסקווא ולכך לא נאסרה אך עתה שאפשר לפרוש מהם חלה איסור הקוד' הנאמר מפי גדולי ארץ