שו"ת מהרא"פ יב

ולא נזכור ממצות שנצטוונו בתורה הקדושה כמו חטא אכילות איסורים וחילול שבת ונדה שהמה עבירות חמורת עד שבסוף אומר סרנו ממצותיך ומשפטיך הטובים ומדוע לא אמר כן בתחילה ונראה לענ"ד לבאר עפ"י הקדמה לקוטה מספר שערי קדושה שכ' רבינו חיים ויטאל דהקשה מדוע לא נאמרו ביאור מדות הטובת או מדת הרעים בתורה בפירושותי' כי מי שיש לו מדות רעות אינו נכלל בכלל מין אדם רק הוא מין בהמה ולא נתן הקב"ה את התורה אלא למין אדם ולזאת לא הוצרכה התורה לבאר שיהי' אדם בעל מדות טובת ואיזה הן מדות טובת כמו שלא הצריכה התורה לבאר שלא יהי' אדם מין בהמה כי עיקר התורה רק לאדם ניתנה ולא למין בהמה עיי' בספרי צל הכסף שם בפ' ה' יוצא מדבר הנזכר שמי רוצה ללמוד תורת ה' מחויב תחילה שיהי' לו מדות טובת כי אם יש לו מדות רעות אז הוא מין בהמה ולא נתנה לו התורה

ובדברי' אלו הבנתי דברי חכמים כו' במדרש רבה ויקרא וזה לשונו כל תלמיד חכם שאין בו דעה נבילה טובה ממנו פ"כ ויש להפליא מדוע דוקא תלמיד חכם שאין בו דעה ומדוע לא סתם כל אדם שאין בו דעה. ועוד קשה איך יצוייר תלמיד חכם שאין בו דעה אם הוא חכם מהיכי תיתי שלא יהי' לו דעה ועוד קשה מדוע אמרו חכז"ל דוקא נבילה טובה ממנו ומדוע לא נקטי דבר בזוי אחר אבל הנראה כי דברי חכמים מאירים כספירים ובדיקדוק וחכמה כתבו דבריהם דדוקא תלמיד חכם וגם דוקא נבילה על פי מה שאמרו חכז"ל בסוף ברכות והובא בראשית חכמה בפרק דרך ארץ דרש בר קפרא איזה פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה זה דרך ארץ שנאמר בכל דרכיך דעהו. ע"כ למדין אנו שמדת דרך ארץ אנו למדין מתיבת דעהו ולפ"ז יראה דמלת דעה הוא כינוי לדרך ארץ ודרך ארץ כולל כל מדות טובת כמו נאמנות ויושר לבב. והנה הנבילה יש לה חסרון שהיא מסרחת אבל יש לה מעלה שיכול האדם לפטור ממנו אם ירחיק מעליה אז לא ירגיש שם ריח כלל. אך התלמוד חכם אם יש לו מדות רעות וריח רע ממדותיו המגונת אי אפשר להתרחק ממנו דהרי היא מצות עשה שבתורה לדבק בתלמידי חכמים ואי אפשי להתרחק ממנו וע"כ העומדים סביבו ע"כ שותין ריח רע ממדותיו הרעים ולכך שפיר אמרו בחכמה דוקא ת"ח שאין בו דעה נבילה טובה ממנו שהרי אי אפשר לפטור ממנו להתרחק ממנו משא"כ בנבילה שאפשר להתרחק ממנה וא"ש דברי חכז"ל כל תלמיד חכם דוקא ת"ח שמצוה לדבק בו אם אין לו דפה ודרך ארץ ומדותיו רעים וריחו כריח נבילה מוסרחת מ"מ מוסרחת טובה הימנו מפני שמנבילה אפשר להתרחק ממנה ומתלמיד חכם שאין דעה אי אפשר להפטר ממנו ונכון

ובזה יש לישב קושיות תוס' בשבת דף ל"א לעיל הא דאמרינן שם בשפה שמכניסין אדם לדין שואלין אותו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה אלמא דבתחילה שואלין אותו על משא ומתן באמונה ובמס' סנהדרין ז' קידושין ד' מ' אמרי' דתחילת דינו של אדם על דברי תורה תחילה ע"ש ובדברינו הנ"ל מיושב היטב דודאי בתחילה שמכניסן אותו לדין צריכין על כורחך לשאלו אם נשא ונתן באמונה דהיינו אם היה לו דרך ארץ ומדות טובת שכל אלה נכנס בכלל נשא ונתן באמונה והיה במדריגת אדם דאם לא הי' לו מדת טוב ממילא לא נחשב בבחינת אדם רק מין בהמה והרי לא ניתנה התורה לבהמה א"כ לא שייך שאלת קבעת עתים לתורה שהרי לא ניתנה התורה אלא למין אדם דהיינו שיש לו מדות טובת ולכך צריכן אנו לידע אם הוא באמת מין האדם ונשא ונתן באמונה שוב שנודע שעסק באמונה והוא במדריגת אדם אז שואלין אותו על התורה אבל התם בסנהדרין ובקדושין שפיר אמרי' דתחילת של אדם דייקא של אדם אשר אנו יודעים שהוא אדם וממילא ניתן לו התורה אז נידון תחילה על התורה ואין כאן שום סתירה ומיושב קושית התו' ונכון

מכל דברינו הנ"ל נלמוד דבתחילה צריך האדם לעלות ממדריגת בהמה למדריגת אדם להשיג לנפשו מדות טובת נאמני ויושר לבב ודרך ארץ דכל זמן שלא עלה למדריגה זו והוא מין בהמה לא שייך לשאלו על התורה כי התורה לא ניתנו רק לאדם ולא לבהמה ואחר שהגיע למדריגת אדם שוב נתחייב לקיים התורה ומהאי טעמא אמרו חכז"ל דדרך ארץ קדמה לתורה ובזה א"ש דבתחילה אנו מתוודין על אשר ירדנו ממדריגת אדם למדרגת בהמה ולזאת אנו אומרים אשמנו בגדנו גזלנו וכו' דכל אלה מחסרון נאמנות ודרך ארץ ולא נוכל תיכף להתוודות על קיום חוקי התורה ומצות שסרנו ממני דכל עוד שאנו לא הגיענו למדריגת אדם לא ניתנה לנו התורה כלל רק אחרי שאמרנו הווידוי אשמנו בגדנו כו' ואני עולין למדרגת אדם מיד נאמר סרנו ממצותיך ומשפטיך הטובים כי אז ניתנה לנו התורה וחיוב לקיימם וא"ש ונכון יוצא לנו מכל הנזכר דתשובה ווידוי המה היותר מועילים לאדם לתקן מעשיו ולהיות מוכן ע"י התשובה והווידוי לבא בטלית נאה לפני מלך מה"מ הקב"ה

ואף שכתבו הראשונים ז"ל שתשובה צריך ג"כ סגופים ותענית מ"מ עיקר התשובה לא תליא בזה שנאמר אם אינו מסגף עצמו אינו חשוב תשובה וחטאיו לא יתכפרו דמה נעשה בדור הזה שידוע לכל שנשתנה טבעי בני אדם והדור חלוש מאוד והלואי שיוכלו להתענות תעניתים המחויבין ומסויימים בשנה הכי נאמר שבעת הזה מצות תשובה בטיל ח"ו וזה שקר מוחלט דהוא א' מי"ג עקרים שנמסר לנו שהתורה לא תשתנה לעולם אף שהטבע נשתנה והדור חלוש מלסבול סגופים מ"מ התורה לא ישתנה ותשובה מועיל אף לדורי דורות

ואמרנו בזה להבין ההמשך שיש לברכת קריאת שמע שחרית וערבית לקריאת שמע ויש לבאר שבשחרית ברכה ראשונה יוצר אור ובערבית ברכה ראשונה מעריב ערבים משנה עתים כו' שם מבואר שהשם ית"ש מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית וכן משנה עתים ומחליף הזמנים ובשחרית ברכה שנייה אנו מבקשים להאיר עינינו בתורתו וכן בערבית ונשמח בדברי תורתך לעולם ועד כי הם חיינו ואורך ימינו להורת לן שאף שכל השתנות שבא בעולם מצד שינוי העתים וחילף הזמנים והשתנות הטבע כולם המה מרצון השי"ת המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית לא נטעה ח"ו להעלות על לבינו כי בשינוי הטבע ישתנה ג"כ תורתנו הקדושה והשתנות עתים יגרמו ח"ו ג"כ שינוי במצות תורתינו ולכן אנו מבקשים בברכה שניה שחרית וערבית שתמיד נשמח בתורתינו ונהגה בה לעולם ועד ולא ישתנה שום דבר ממצות שבתורה והטעם שהתורה לא ישתנה אומרים מיד סמוך לברכה שמע ישראל כו' אחד. ואין בו שינוי ח"ו כמאמר אני ה' לא שניתי והוא נצחי גם התורה הקדושה הניתנה ממנו ג"כ לא ישתנה לעד ונכון. על כל פנים נתבאר דאף בדור חלוש כדורינו אין נעשית התשובה באופן שכתבו הראשונים ז"ל מ"מ התשובה רצוייה ומקובלת וכן כ' האזולאי בספר החסידים סי' תתקמ"ה וז"ל ראיתי בכתבי מה"ו רבינו חיים ויטאל זצל"ה ששאל לרבו רבינו האר"י ז"ל דעין רואה בתלמוד ובמדרשים שמעשים טובים ומדות וקדושת התנאים ואמורים הוא דבר מבהיל ולא יוכל האדם בדורינו לעשות אחד מאלף והשיב לו הרב זצל"ה דעתה גברה מאוד הסטרא אחרא ומעט שעושין עתה חשוב לפניו ית"ש כהרבה שהיו עושין הראשונים ע"כ נחזור לענינינו דאין לפני דרך אחר להסיר מורא הדין רק על ידי תשובה וגם ווידוי

אבל שוב התבוננתי וראיתי שכל זה אינו מספיק לי ולא נחה דעתו בזה כלל שהרי תשובה זו שאני עושה הוא מחמת אימות הדין וחרדת חשבון לפני שופט כל הארץ ואין תשובה זו חשובה רק לתשובה מיראה ומבואר במס' יומא דף פ"ז דתשובה מיראה זדונת נעשה כשגגות ואמרי' בסוף פרק ואילו מציאות על פסוק והגיד לעמו פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשה להם כזדונות ע"ש ויראה לפ"ז דלגבי תלמידי חכמים לא מהני תשובה מיראה כלל ולא נעשה על ידו תשובה מיראה שום רושם כי אחרי שלא נעשה מתשובה מיראה רק שגגות ממילא אצל תלמוד חכם כל שגגה לזדון יחשב א"כ מה מהני לתלמיד חכם תשובה מיראה הרי אפי' אי נעשה מזדונת שגגות הרי גבי תלמיד חכם כל שגגה נעשה זדון. ונמצא אין תשובה זו מספקת

אך אכתי אפשר לומר דהא דאמרינן דתשובה מיראה לא מהני רק שיהי' הזדונת כשגגות היינו כל זמן שאדם חי אבל לאחר מיתתו מתוך תשובה זו ובא ליתן דין וחשבון הרי המיתה מכפרת על הכל ולא נשאר רושם חטא כלל דהרי אמרו חכז"ל דמיתת צדיקם מכפרת. ואמרנו בזה לפרש מדרש תמוה מובא בדברי חכז"ל

וזה לשון המדרש והלא באחד בניסן מת בני אהרן ולמה מזכירין אותן ביום הכיפורים לומר לך כשם שיום כיפורים מכפר כך מיתת צדיקים מכפרת ומניין שיום כיפורים מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם כו' ותמהו רבותינו ז"ל דאיך יתכן להקשות ומניין שיום כיפורים מכפר והלא זיל קרי בי' רב הוא וזה שמו אשר יקראו לו יום הכיפורים. ונראה לענ"ד בעזה"י לפרש על פי מה שמובא בספר טל אורת בשם המהרי"ט לפרש הפסוק בקהלת י"א שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורתיך והלך בדרכי לבך ומראה עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט שקשה לכאורה דתחילת הפסוק מורה היתר ח"ו לאמור הותרה הרצועה ולבסוף אמר ודע כי על כל אלה כו' דמורה שעתיד ליתן דין וחשבון