שו"ת מהר"ם בן חביב צט

מקורטובא לאספמייא ושכיב מי חיישי' לתרי יצחק או לא אביי אמר חיישי' רבא אמר לא חיישי' ופסקו הפוסקי' דהלכתא כרבא וכתבו הפוסקי' דהך עובדא מיירי בלא הוחזקו ב' יוסף בן שמעון אע"ג דשכיחי שיירות ובחדא לטיבותא שרינן א"א לעלמא והראשונים הקשו על הרי"ף דהכא פסק דבלא הוחזקו ב' יוסף בן שמעון אע"ג דשכיחי שיירות שרינן א"א לעלמא ובפ"ק דמציעא ובפ' כל הגט לענין גט שאבד פסק להחמיר דלא מהדרינן גיטא עד דאיכא תרתי לטיבותא לא הוחזקו ולא שכיחי שיירות ולזה תירץ הרא"ש בפ' כל הגט ובתשו' כלל נ"א דגבי גט פסק להחמיר משום דיכול לתת גט אחר אבל גבי עגונה פסק להקל וכן תרץ הרז"ה בפ' האשה שלו' בעד הרי"ף דס"ל דיש לחלק בין גט לעגונה מטעם אחר יע"ש. ודע דיש מגדולי המורים דאפי' לענין גט דפסקו דכחדא לטיבותא מהדרינן גיטא ה"ה בה"ג ור"ח כמ"ש הרשב"א והר"ן בשמם בפ' כל הגט ונתבאר בא"ה סי' קל"ב ולפי דבריהם משמע דכ"ש דלענין עגונה בחדא לטיבותא שרינן א"א לעלמא

אמנם יש כת אחרת מהפוסקי' דסוברי' דדעת הרי"ף הוא דגם גבי עגונא תרתי לטיבותא בעי לא הוחזקו ולא שכיחי שיירות וכי תימא איך פסק הרי"ף בעובדא דיצחק ר"ג דבחדא לטיבותא דלא הוחזקו ב' יוסף בן שמעון אע"ג דשכיחי שיירות לא חיישי' לאחר לזה תרצו דכיון דידעינן דיצחק ר"ג מקורטובא יצא ללכת לאספמייא מסתמא תלינן דזה שהעידו עליו שמת אע"ג דלא העידו דהיה תושב קורטובא כיון דאמרו פ' בן פ' דיצא מקורטובא לאספמייא מת באספמייא מסתמא תלינן דאותו פ' בן פ' הוא תושב קורטובא דכאן נמצא וכאן היה וכל זה כתבוהו באריכות הרמב"ן בס' המלחמות והרשב"א ונמוקי יוסף גם הריב"ש בתשו' סי' תק"ח בעובדא דאברהם פרח מקשטילייא שבא עד א' ואמר דאברהם פרח נפטר בירושלם ולא העיד על שם עירו באותו נדון כתב הריב"ש דאם ימצא עדות דאברהם פארח מקאשטילייא בעל העגונה ההיא הלך לירושלם מצרפינן אותו עדות עם עדות אותו דאמר אברהם פארח נפטר בירושלם ואמרינן כאן נמצא וכאן היה ולא חיישי' דאותו אברהם פארח שנפטר הוא איש אחר

והרא"ש בתשו' ריש כלל נ"א על מי שהעיד שראה הרוג לאיש א' ששמו מכלוף ן' מלול אע"ג דהעד לא העיד רק בשמו ושם אביו התיר לאשתו והביא ראיה לדבריו מהא דיצחק ר"ג. וכבר גדולי האחרוני' נתקשו הרבה מה ראיה מייתי הרא"ש מהא דיצחק ר"ג דהיו שם סימני' והוכחות הרבה, ולע"ד יראה דאלו היו כל אותם סימנים הרבים איך חש לה אביי בההוא עובדא לתרי יצחק וגם מראיות דמייתו אביי ורבא למלתייהו מוכח דפלוגתייהו בשמו ושם אביו לחוד כמו שיראה המעיין בסוגיא וא"צ להאריך בזה שכ"כ האחרוני' וכוונת פלוגתא דאביי ורבא לע"ד הכי הוי למה שלחו מתם כ"כ הוכחות וסימני' יצחק ר"ג בר אחתיה דרב ביבי וכו' ביצחק ר"ג דהוא שמו וכינוייו דהוי בשמו ושם אביו הוה סגי ולזה אמר אביי דשפיר עשו לשלוח כ"כ הוכחות וסי' דאלו בשמו ושם אביו לחוד אע"ג דלא הוחזקו חיישי' כיון דשכיחי שיירות ורבא סבר דלא חיישי' לשני יוסף בן שמעון כיון דלא הוחזקו אע"ג דשכיחי שיירות ומה ששלחו כל הסימני' משום דמעשה שהיה כך היה וקרוב לזה מצאתי בתשו' הר"מ אלשיך סי' קכ"ו דף רכ"א יע"ש. ואיך שיהיה רבא סבר דלא חיישי' לב' יוסף בן שמעון כיון דלא הוחזקו אע"ג דשכיחי שיירות ומכאן דן הרא"ש להתיר בעובדא דמכלוף ן' מלול: