שו"ת מהר"ם בן חביב ק

וכי תימא מה סברא היא זאת של הרא"ש להתיר בשמו ושם אביו לחוד בלי הוכחה אחרת והלא החשש הוא קרוב לודאי דכמה יוסף ן' שמעון איכא בנעלם י"ל דנדון הרא"ש מיירי דמכלוף ן' מלול בעל העגונה שהיו רוצים להתירה היה ידוע מפי אחר דהיה שכיח בפיס וסביבותיה מקום שנמצא ההרוג והכי דייק בריש תשו' הרא"ש יש לחפש לה היתר כיון שידוע שהיה שם בעלה של אשה זו מכלוף ן' מלול ואין מכלוף ן' מלול אחר בעיר נ"ל דאתתא שריא להנשא וכו' ויראה דמ"ש שהיה שם בעלה תיבת שם גרסינן לה בקמץ ולפי זה הרי כתב שידוע שהיה שם כלו' בעיר פיס וסביבותיה היה שם בעלה של זו ואע"ג דהמעיד על המיתה דהעיד דראה הרוג למכלוף ן' מלול לא ידע אם היה אותו שהיה שכיח בפיס וסביבותיה מ"מ מצרפין עדותו עם מה שידענו אנחנו דמכלוף ן' מלול בעל עגונה זאת היה שכיח בפיס וסביבותיה ואמרי' דבעל העגונה הזאת הוא שמת דכאן נמצא וכאן היה כמ"ש לעיל בשם הרמב"ן והרשב"א ונמוקי יוסף והריב"ש סי' תק"ח

אך ראיתי בתשו' הראנ"ח ח"א סי' ע"ו דהביא שם דיש מי שפירש תשו' הרא"ש הנז' על דרך הנז' ודחה פירוש זה והעלה דמ"ש הרא"ש בריש תשובתו יש לחפש היתר כיון שידוע שהיה שם בעלה של אשה זו דאין לגרוס תיבת שם בקמץ אלא בצירי ודעת הרא"ש הוא דבשמו ושם אביו סגי כמו שהבינו כן כמה גדולים דזו היא כוונת הרא"ש ומ"מ לית הלכתא כהרא"ש בזה דבשמו ושם אביו לחוד לא סגי בלי צרוף הוכחה אחרת ועיי' בתשו' מרן מהריק"א דף ק"א ומהרי"ט לא"ה סי' ל' דפירשו דברי הרא"ש כדכתי' לעיל והסכימו אותם להלכה יע"ש

ומ"מ הדין דין אמת דבשמו ושם אביו לחוד בצרוף הוכחה דידעינן דבעלה של עגונה זו הי' שם במקום שהעידו שמת במחוז פ' פ' בן פ' אמרינן כאן נמצא וכאן היה כיון דלא הוחזקו ב' יוסף בן שמעון אע"ג דשכיחי שיירות כמו שהוכחתי מדברי הגדולי' ובפרט מדברי הריב"ש סי' תק"ח בעובדא דאברהם פארח יע"ש

וכן יש ללמוד מדברי מרן מהריק"א בתשו' דף ק' ע"ד על ההיא דחביב דאמרו דהרגוהו בדרך בלכתו ממקום פ' למקום פ' דאם היינו יודעים דהיה הולך באותו דרך שרינן לאשתו אע"ג דלא העידו על שם אביו ושם עירו יע"ש והביא ראיה מהא דיצחק ר"ג יע"ש באריכות

איברא דמצאתי למהריק"א דסותר את עצמו בזה דהנה כתב בתשו' דף קי"א בההיא דאיברהים דהרגוהו במצרים סמוך לרחיים דסח גוי א' דהרגו ליהודי איברהים סמוך לרחיים ויהודי אחר העיד דהניח לאיברהים בעל פ' במקום ההוא סמוך לרחיים דהוי סימן להוכיח שזהו היהודי ההרוג אפי"ה לא רצה להתיר באותו נדון משום דלא הזכיר הגוי שם אביו דכמה אוברהים איכא בשוקא ואפשר דהנהרג היה איברהים אחר ואיך חשש לזה והלא בההיא דחביב דלא הוזכר רק שמו בלי שם אביו כתב להתיר בכה"ג ואפשר לחלק בין שתי התשובות ומ"מ יראה לע"ד דחומרא יתירא היא מ"ש בהא דאיברהים

ומ"מ אפי' תימא לחוש להחמיר להך תשו' דמהריק"א דעובדא דאיברהים מ"מ נתברר מדבריו דאם היה אומר איברהים בן פ' או קרוב פ' הרגוהו בדרך סמוך לרחיים והיינו יודעים אנחנו מפי אחר דאיברהים בעל פ' הניחו באותו דרך סמוך לרחיים היינו מתירים את אשתו בלי פקפוק מטעם כאן נמצא וכאן היה

א"כ בנדון דידן נמי דאנו יודעים דמלאכת