שו"ת מהר"ם בן חביב צא

היה מנא אמון והיה יהודי. ומנא אמינא לה מהא דאמרי' פ' בתרא דיבמות דף קכ"ב ע"א אבא יודן איש ציידן מעשה בקולר של בני אדם שהיו מהלכים לאנטוכייא ובא נכרי ואמר חבל על קולר של בני אדם שהיו הולכים לאנטוכייא שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהם. ומפשט מעשה זה משמע דאפי' לא הזכיר מנין האנשים וגם לא הזכיר שהיו יהודים אלא בני אדם וגם לא הזכיר מקום היציאה רק העיר מקום ההליכה שהיו הולכים לאנטוכייא סגי בלי שום סי' אחר ולא חיישי' דלמא אחריני נינהו וטעמא דכיון דבעליהן של אלו אנו יודעי' דהיו הולכים לאנטוכייא ולא הגיעו לשם ולבתיהם לא חזרו וזה מעיד דהקולר שהיה הולך לאנטוכייא מתו וקברתים מסתמא תלינן דאלו הם זה נר' מפשט המעשה הזה

אבל הרמב"ם פי"ג דין כ"ה כתב וז"ל וכן אם יצאו עשרה בני אדם כא' ממקום למקום והם אסורים בקולר או נושאי' גמלים וכיוצא בדברים אלו והסיח הגוי לפי תומו ואמר שעשרה אנשים שהלכו ממקום פ' למקום פ' והם נושאים כך וכך מתו כלם וקברתים משיאים את נשותיהם עכ"ל, והרא"ם בח"א סי' ע"ד תמה על הרמב"ם במה שהצריך סימן מקום היציאה ומקום ההליכה דבמעשה שהוזכר בגמ' לא הוזכר אלא מקום ההליכה בלבד וגם כתב שם דמקום הליכתם לאו דוקא אלא ה"ה מקום יציאתן שאמר שיצאו מעיר פ' דתרווייהו משום סימנא הוו מה לי מקום יציאתם מה לי מקום הליכתן ועוד צדד לומר דאפשר דמ"ש הרמב"ם ממקום פ' למקום פ' לאו דוקא אלא בחד מינייהו סגי או מקום הליכתן או מקום יציאתם והריב"ל בח"א סי' ב' הביא דברי הרא"ם והוסיף לתמוה שנר' מדברי הרמב"ם שצריך שיאמרו שהם אסורים בקולר או נושאי' גמלי' דבגמ' לא נזכר סימן בעולם ואם בדוקא אמרן מפיו אנו חיים ואין לעשות נגד דבריי יע"ש ועיי' בהר"א ששון סוף סי' י"ד ישוב לדברי הרמב"ם גם בהרח"ש בקונטרי' דף י"ח ובתשו' סי' ל"ה ובתשי' הר"ש הלוי סי' ג' דף ס'

וא"כ דון מינה ואוקי באתרין שזה הגוי המגיד לר' רחמים אמר דהיה עם אסלאן הארוך היהודי מנא אמון ושותפו בשוק פ' והיו נועדים לעבור למקום פ' דרך הנהר וסיפר עוד הגוי דהוא היה לו איזה עסקים והם הקדימו וירדו לספינה הרי נתברר דהגוי הזה סיפר דאסלאן הארוך היהודי מנא אמון עם שותפו ירדו לספינה, וסיפר עוד דכאשר באתי אני על שפת הנהר לעבור ולילך לאותו מקום פ' אמרו לי שאסלאן הארוך ושותפו ירדו לספינה וכו' א"כ הרי יש לנו סימן מקום היציאה דמסתמא כשאמרו לו שאסלאן הארוך ושותפו ירדו לספינה היינו ודאי באותו מקים באותו נמל דליכא למימר דהם מספרים לו על שותפים שירדו בספינה בנמל אחר של כפר אחר דסתמיות הדברים הם ודאי על אותו נמל שהם יושבים בו וראיה לזה ממ"ש הרשד"ם ם' ג"ן על הגוי שהגיד ליהודי א' בהיותם יושבים בכפר הסמוך לסאלוניקי דפ' שהיה מוכר ברחוב העיר סחורה פ' הרגו אותו אע"ג דלא הזכיר שם העיר סאלוניקי היושבים בכפרים הסמוכים לעיר א' אינם אומרים אלא לעיר סתם ואינם צריכים לפרש לעיר פ' ומסתמא הוא כאלו קאמר בעיר סאלוניקי גם הרב הגדול מהר"י טיטאצק כתב בתשו' דכשהעד מעיד במקום האיש הנעלם פ' בן פ' נהרג או מת אין צריך להזכיר שם עירו דמסתמא על פ' מאותה העיר קאמר והביאו הרח"ש בקונטרי' דף ל"א ע"ג, גם הר"ש הלוי דף ס"ב ריש ע"ב כתב על גויה שאמרה בטריקולא יהודים שבאו ממקום פי'