שו"ת מהר"ם בן חביב פה

כוונת מהריק"א דף ק"א על ההיא דאנה הנחת את חביב וז"ל ואעפ"י שהתוגרמית אמרה לר' מיכאל אנה הנחת את חביב חברך וכו' איכא למימר כיון שהרוצחים לא אמרו שהיה חבירו של ר' מיכאל חיישינן דלמא חביב אחר היה אותו שהרגו והתוגרמית מתוך שהיתה מכרת את חביב חבירו של ר' מיכאל חשבה שעליו היו אומרים ע"כ הרי דחשש הרב אינו בשינה מה ששמעה דאמרו לה בחנם הרגנו יהודי והיא שינתה לומר דא"ל בחנם הרגנו את חביב אלא החששה היא דהוסיפה על השמועה חביב חבירך גם ההיא דמהריב"ל ח"ב סי' ט"ו על ההיא דצורי ואינך דאייתי הכי הוי והנך גדולים הוו תניא דמסייעא לי במה שחששתי דהגוי דנ"ד הוסיף על השמועה ב' דברים הא' דאסלאן זה היה מנא אמון שנית דאסלאן זה היה יהודי והוא דומה בדומה ממש לחשש מהריק"א ומהריב"ל

ואגב עיוני בתשו' מהריב"ל הנז' הוקשה אלי ממ"ש מהריב"ל ח"ב סי' י"ב ע"ד עגונה שהעיד הר' משה ששון ששמע מפי גוי מל"ת שאמר מפי גויים שראו הרוג גוי חמר פ' והכירוהו באזורו וגם ראו בצדו הרוג א' שמסתמא היה היהודי שהוליך עמו ושספרו דברים הללו לאבי החמר והיה אבי החמר משועמם על בנו דחה מהריב"ל עדות זה משום דהגויים לא הכירו את החמר אלא מחמת האזור ואנן חיישי' לשאלה דשמא השאיל החמר אזורו לאחר אמנם התיר מהריב"ל אותה עגונה בשביל עדות אחר שהעיד הר"י לוטאביס שא"ל אבי החמר שנהרג בנו עם אותו היהודי שהוליך עמו יע"ש, ולכאו' דבריו תמוהים דדלמא מ"ש החמר להר"י לועאבים היה על פי מה ששמע מהתוגרמים שראו לבנו הרוג והכירוהו באיזורו דאינהו לא חיישי לשאלת כלים, וראיתי בפ"מ ח"א סי' ג"ן דף קכ"א ע"ב דנתקשה בזה ודחה דברי מהריב"ל מהלכתא, ולי יראה לתרץ דבשלמא אם היינו יודעים דמ"ש אבי התמר להר"י לופאביס היה אחר ששמע מהתיגרמיה שראו לבנו הרוג והכירוהו באזורו אז היה מקים לחוש דלמא מ"ש אבי החמר להר"י לוטאביס אמר על פי מה ששמע מהתוגרמים שהכירוהו באיזורו אבל כיון דלא ידעינן איזו הגדה קדמה אנו תופסים העדות כפשוטו מ"ש אבי החמר להר"י לוטאביס דבנו נהרג עם היהודי שהוליך עמו ותלינן לומר דידע זה בבירור גמור ואח"כ שמע גם מאחרים שראו לבנו הרוג והכירוהו באזירו ועיי' מ"ש הר"א ששון סי' י"ב דף ב"ך בשם מהריב"ל סוף כלל א' לענין מל"ת דא' אמר דאמר הגוי על פי שאלה וא' אמר דאמר הגוי מל"ת דתלינן דבתחלה סיפר מל"ת ואח"כ ע"י שאלה וקרוב לחילוק זה כתב בפני משה ח"א סי' מ"ב דף ק"ו ע"ב דהיכא דודאי יצא קול פ' נהרג חיישי' לעדות הבא אחריו אבל היכא דמספקא שמא יצא קול לא חיישי' לעדות הבא אחריו שהוא מחמת הקול וכ"כ בח"ב סי' ז"ך עוד יש לי תירוץ אחר להא דמהריב"ל דסי' י"ב וליראת האריכות לא אזכרנו

ונחזור לנ"ד דאיכא למיחש טובא דהוי הוסיף על השמועה שא"ל שני דברים האחד דאסלאן זה היה מנא אמון שנית שאסלאן זה היה יהודי ודמיא ג"כ למ"ש מהריק"א בההיא דחביב ומהריב"ל בההיא דצורי כמ"ש לעיל

ואם באנו לחלק ספק חששה זו מטעם מה שהודו מקצת האחרוני' דכשמגיד המגיד סתם הרגו לפ' מסתמא אמרינן דעל איש הידוע ביניהם קאמר ולא בעי שם עירי כמו שהביא הרב המובהק המורה הראשון הי"א מההיא דהרשד"ם פי' ג"ן דאמר הסובר