שו"ת מהר"ם בן חביב סד

גם מטעם נאמנות לא שייך כאן אין אדם מוריש ממון שיש לו שבועה לבניו דאע"ג שנחלקו הפוסקי' אם נאמנות מועיל לגבי יורשי' מ"מ כתב הריב"ש בתשו' סי' ע"ח וסי' ק"ח וסי' קס"ט וסי' שנ"ג וסי' תצ"ב וז"ל אמנם אם יש בכתובה נאמנות בין ממנו בין מיורשיו בעניין זה יורשיה יורשי' כתובתה אעפ"י שלא נשבעה שהרי לא הייתה צריכה לשבועה כיון שהאמינה אפי' מהיורשים כדברי הרי"ף והרמב"ם שנאמנת בפי' אפי' מהיורשי' מהני דתנאי שבממון הוא ואפי' לדברי האומרי' דאין שום נאמנות מועיל לגבי יורשי' היינו שאם לא מתה לא תגבה בלא שבועה אבל במתה לא אמרי' כבר נתחייבה שבועה וא"א מוריש שבועה לבניו דכיון דמדינא נאמנות היה מועיל אפי' לגבי יורשי' דתנאי שבממון הוא אלא דס"ל דרבנן אלמוה לתקנתייהו שלא לעוקרה בתנאי לא מחמרי' בה ולא מוספינן למימר א"א מוריש שבועה לבניו כדאמרי' עלה התם הבו דלא לוסיף עלה ועוד דהא לא אפסיקא הלכתא כרב ושמואל אלא דיינא דעבד כר"א עבד דעבד כרב ושמואל עבד והלכך לא מקלינן בה תרי קולי ויורשיה גובין כתו' וכ"כ בעל המאור ששמע בשם חכמי נרבונה הגדולים ז"ל וכתב שהוא פסק נאה והגון ומשובח וראוי לסמוך עליו עכ"ל, והב"י כתב בא"ה תשו' זו בסי' צ"ו וסי' צ"ח וכתב שכ"כ הרשב"א בתשו' וכ"כ הר"ן בתשו' סי' ל"א ובפ' כל הנשבעין וכ"כ הב"י בח"מ ס' ק"ח וכתב שם שכ"כ בעל התרומות בשער י"ד בשם חכמי נרבונה איברא דיש לדקדק במ"ש הב"י בח"מ סי' ע"א בשם חכמי נרבונה דגם בזה אמרו א"א מוריש שבועה לבניו וכבר עמד בזה הרב בעל כנסת הגדולה בסי' ע"א יע"ש גם בדברי הטור יש דקדוקי' וקושיות עצמות ממ"ש בא"ה סי' צ"ח למ"ש בח"מ סי' ע"א וק"ח ולאפס פנאי לא אוכל לעמוד לפלפל בזה כאשר עם לבבי, ומ"מ לענין הלכה כל האחרוני' מסכימי' דאם כתב נאמנות בכתו' ממנו ומיורשיו דיינינן כר"א ובשבועה מיהא גביא, וגדולה מזו כתבו האחרוני' אעפ"י שלא נכתב בפי' נאמנות עליו ועל יורשיו מ"מ אם כתוב נאמנות וכו' הוה ליה כאלו פי' שהאמינה עליו ועל יורשיו ומה שכתב וכו' הכוונה היא לאהבת הקיצור וליפות כח הענין בכל מה שאפשר ולהורות על כל אופני נאמנות בין עליו בין על יורשיו וכל האחרוני' כתבו כן שדנו כן הלכה למעשה וכתב דבריהם הרב בס' כנסת הגדולה סי' ע"א בדברי הטור אות נ"ה ובאות נ"ו כתב דמהר"א די בוטון כתב דאפי' נאמנות וכו' לא דיינינן ליה כנאמנות מפורש ואין דבריו עומדים בפני כל הני רבוותא וכמה פעמים דננו ועשינו כן הלכה למעשה עכ"ל, גם הרח"ש ריש סו' נ"ד כתב דנאמנות וכו' נכנס הכל יע"ש, וגדולה מזו כתב הרש"ך בהרבה מתשובותיו דאפי' שלא נכתב בפי' שהאמינה עליו ועל יורשיו נאמר דהוה ליה כמו שנכתב כיון שכותבין כן בקצת שטרי כתובות בפי' שהאמינה עליו ועל יורשיו א"כ אעפ"י שלא נכתב כמי שנכתב דמי דהוי כלשון הדיוט וכו' והר"א ששון סי' כ"ג הביא דברי הרב ועיי' בכנסת הגדולה סי' ע"א בב"י אות י"ט דכתב שם סברת החולקי' על מהרש"ך בזה, ומ"מ בנ"ד יר' ברור בצירוף כל הני טעמי דכתיבנא אם לא הייתה מקדשת נכסיה היו יורשיה יורשי' כתובתה וכיון דכן גם ההקדשות חלו ואין לבטלן מפני שלא נשבעה שבועת אלמנה ועוד יתבאר זה לקמן בס"ד

עוד יש טעם אחר לזכות ההקדשות משום דהאפטרופוסי' הם תפוסי' בנכסי' אלו לחשבון ההקדשות וידוע הוא דאע"ג דקי"ל דלכתחי' עבדינן כרב ושמואל דאין אדם מוריש