שו"ת מהר"ם בן חביב ס

נוטלתן האלמנה בלא שבועה ילפינן לה מדין יחד לי קרקע או מטלטלי' בכתו' שנוטלתן בלא שבועה כמו שכתב הכ"מ בפי"ו מה' אישות דין י"ג בשם הריב"ש וכן נר' מדברי ה"ה פי"ד מה' אישות ובדין יחד לה מטלטלי' בכתו' שנוטלתן בלא שבועה כתב הטור בסוף סי' צ"ח דלהרי"ף צריך שיהיו בעין או אחרים שבאים מחמתם וכו' אבל אם אינם בעין ולא אחרים שבאי' מחמתן צריכה שבועה אבל לרש"י אפי' נגנבו או אבדה אותם שיחד אינה צריכה שבו' דכיון שאבדה אותם שיחד תו לא מייחד לה אחרים וכן היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל ע"כ, וכיון דבנדוניתה אמרי' דנוטלתן בלא שבועה ילפינן לה מדין יחד לה מטלטלי' א"כ יר' כי היכי דבדין יחד לה מטלטלי' ס"ל לרש"י והרא"ש אפי' נגנבו או אבדו אינה צריכה שבועה ה"ה בנכסי נדוניתה אפי' נגנבו או אבדו אינה צריכה שבועה וכן יר' מדברי הרש"ך ח"ב סי' ל"ח דס"ל דכי היכי פליגי בדין יחד לה מטלטלי' בכתו' ונגנבו או אבדו דס"ל לרש"י והרא"ש דגובה בלא שבועה ה"ה בנדוניא אבל להרי"ף ורמב"ם דוקא איתנהו בעינייהו או אחרים שידוע לנו שבאו תמורתם גובה בלא שבועה גם הר"א ששון ז"ל כתב כן בסי' כ"ג ולבסוף העלה הדבר בספק אי פליגי רש"י והרא"ש גם בנדוניא ודעתו נוטה יותר לומר דלאו הא בהא תליא דאפשר לומר דאפי' רש"י והרא"ש מודו דבנדוניא שנגנבה או שאבדה אינה גובה בלא שבועה מהטעם שכתב יע"ש, ואני הדיוט לע"ד נר' להכריח דע"כ מודה הרא"ש דבנדוניא שנגנבה אינה גובה בלא שבו' דהא כתב הרא"ש בתשו' כלל צ"א והביאה הב"י ריש סי' צ"ו דאם מתה ולא נשבעה אין יורשיה יורשי' כתו' ונדוניתה כלום כמ"ש לעיל וכן יר' מתשו' הרא"ש שכתב בסוף כלל ן' והביאה הטור בא"ה סי' ק"ה ובח"מ סי' רע"ח יע"ש, ושוב ראיתי בתשובות מקור ברוך סי' ז' וסי' מ"ד שהאריך בזה להוכיח מדברי הפוס' שאם הנדוניא נפחתה או שאבדה שאינה גובה בלא שבועה ואח"כ כתב וז"ל תמהתי ולא הבינותי דברי הרשד"ם בפסקיו הראשונים סי' צ"ו הפך מזה אבל נראה דהוא לא סמך על זה הטעם לבדו אלא דטעמים אחרי' שהיו שם שהיה כל א' לבדו מספיק וכ"ש בהצטרפם כולם ונר' זה מוכרח ממ"ש סי' רל"ב שאפי' בזמן הזה נכסי צ"ב אין יורשיה יורשי' אם מתה בלא שבועה אלא א"כ קיימים וכו' ע"כ ואין זה מספיק, ועיין בהר' המבי"ט ח"א ס' ס"ט דנסתפק בדעת הרמב"ם וה"ה בכל זה יע"ש באריכות

ומ"מ לעיקר קושיתינו שהקשתי לעיל היכי אמרי' דלא תפרע אלא בשבועה הא קי"ל חזקה אין אדם פורע חובו בתוך זמנו ואפי' מיתמי נפרע בלא שבועה, ונר' לע"ד כי מ"ש התוספות דאלמנה דאית לה בתנאי ב"ד מתפיס לה אפי' בתוך זמנה היינו לומר כיון דיש לה עיקר כתו' בתנאי ב"ד מתפיס לה צררי לכל סכי כתובתה אף בנכסי צאן ברזל וכן יר' ממ"ש בסוף האשה שנפלו לה נכסי' עשירות עושות אותם קלתות של כסף ושל זהב עניות היו עושות אותם עביט של מימי רגלים ופרש"י עשירות שכתו' מרובה ויש רמז לתירוץ זה בדברי מהר"י קולו' שורש צ"א דף צ"ד סוף ע"א יע"ש

באופן דכללא דמלתא העולה לענין הלכה הוא דבמנה מאתים ותוספת אינה גובה בלא שבועה אבל נדוניתה הקיימת אינה צריכה שבועה וכן יורשיה אם נפחתה הנדוניא או שאבדה צריכה שבועה ואם מתה בלא שבועה אין יורשיה יורשי' כתובתה ונדוניתה כיון שלא נשבעה ומיהו אם יחד לה קרקע או מטלטלי' בין לעיקר כתובה ותוספת בין לנדוניא גובים